בלשון ציווי!

היא חיילת ויש לה רובה.
וכשאני רואה אותה מחכה לי ככה, במדים הירוקים שלה, ההדוקים קצת יותר מדי, וה M-16 המקוצר תלוי לה על הצוואר, היא נראית לי כמו ילדה קטנה ולא כמו חיילת. ואני מרגיש לי כמו אשמאי זקן. היא בת 19 בסה"כ ויש ביננו כמעט 14 שנים. היא סמלת ומפקדת על טירונות בנים, ואני עוצר את האוטו בצומת גלילות, כמו שקבענו, ואוסף אותה מתחנת האוטובוס בערב גשום.
היא זורקת את התיק הענק שלה במושב האחורי ומתיישבת במושב שליד הנהג, מעמידה את הנשק בין הרגליים. יש לה מין כיסוי שחור כזה על השעון וציפורניים קצוצות ולא ממש נקיות. השיער שלה אסוף בקוקו הדוק ומתוך החולצה מבצבצת דיסקית ומשרוקית. היא מסתכלת עלי.

"עיניים קדימה" אני אומר
"כן אדוני" היא אומרת ומישרת מבט.
"היום אני לא אדוני, חיילת. היום אני המפקד".
אני קולט בזוית העין חיוך קטן על הפנים שלה כשהיא אומרת "כן המפקד".
"תורידי מכנסיים ותחתונים, חיילת".
"כן המפקד" היא אומרת, היא מתחילה לפתוח את הנעליים הצבאיות.
"תשאירי את הנעליים" אני אומר לה.
"כן המפקד" היא אומרת, ולוקח לה בערך דקה של התפתלות ומאבק עד שהיא חופשיה מהמכנסיים והתחתונים.
"תשעיני את הכיסא אחורה, כדי שאוכל לראות טוב יותר"
"כן המפקד" היא אומרת, ומורידה את משענת הכיסא לחצי שכיבה.

כשאנחנו עוצרים ברמזור אני מסיט את המבט אליה. יש לה עור צעיר, מתוח וכהה. והכוס שלה לא מגולח אבל לא נראה פרוע במיוחד. אני שולח יד ובודק. דוחף אצבע אחת לתוכה, די בגסות, ואז עוד אחת. היא נושכת את השפה ובולעת אוויר במהירות. היא רטובה לגמרי.הרמזור מתחלף לירוק ואני מוציא את האצבעות שלי וחוזר לכביש, עושה סיבוב ונוסע לכיוון חוף הים.

"יש מתנה בשבילך בתא הכפפות, חיילת".
"תודה המפקד". היא פותחת את תא הכפפות ומוציאה משם דילדו קטן, חומר סיכה וחבילת קונדומים. "תודה המפקד" היא אומרת שוב.
אני מגיע לחניון ונכנס פנימה, מוצא פינה חשוכה ומחנה.
בלילה הגשום הזה, כל האנשים במכוניות שמסביבי מתעניינים רק בעצמם. אף אחד לא יוצא סתם להסתובב בחוץ, בלי סיבה טובה.

אני משאיר את המנוע והחימום דולקים. בודק שוב כמה שהיא רטובה ונותן לה לקק את האצבעות שלי, אחרי שאני מוציא אותן מתוכה. אני מרים את הרובה שלה מהרצפה ונוגע בירכיים החמות שלה עם הקנה הקר. היא מתכווצת מהקור או מהפחד. אני פותח קונדום ומלביש על הקנה.
"תראי לי איך את מוצצת" אני אומר לה.
היא מביטה בי במבט מוזר אבל מצייתת.
"כן המפקד" היא אומרת ומכניסה את הקנה המקונדם לתוך הפה שלה. מלקקת אותו. מחזיקה את הקונדום בבסיסו שלא יברח. מוצצת אותו לעומק עם מבט קל של גועל על הפנים. לרגע נדמה לי שאולי היא היתה מעדיפה למצוץ את הקנה בלי הקונדום.
אני פותח את המכנסיים ואומר לה למצוץ. היא לא עוצרת לרגע ומתנפלת לי על הזין. אני נותן לה לעשות שתי תנועות ואז תופס לא ברצועה של דיסקית הזיהוי, ומושך אותה מהצוואר אחורה.
"לא אמרת - כן המפקד" אני אומר לה.
"סליחה המפקד" היא אומרת.

"תחת באוויר" אני אומר לה.
"כן המפקד".
היא מסתובבת, מצמידה את הלחי שלה לשמשה של דלת הנוסע ומרימה את התחת שלה כלפי באוויר. אני מורח לה קצת חומר סיכה על התחת ומכניס ביחד שתי אצבעות.
היא פולטת אנקה קלה של כאב.
אני מוציא את האצבעות ומכניס שוב שתיים. עכשיו אחת מכל יד.
אני מתחיל להזיז את האצבעות בתוך התחת שלה. קדימה ואחורה ביחד. ואז אחת קדימה אחת אחורה. ולאט לאט מתחיל להרחיק אותן האחת מהשניה. להרחיב לה את התחת עד שיש מקום לעוד אצבע אחת.
כשהאצבע השלישית נכנסת היא משמיעה אנקה של כאב. שאיפה מהירה של אוויר.
אני מוציא את האצבעות ומכניס את הדילדו במקומי.
"לא לזוז חיילת"
"כן המפקד" היא אומרת.
אני פותח את המכנסיים שלי ועוטה קונדום, אני מכסה אותו טוב בלובריקנט ועובר להחליף את הדילדו. היא רזה ויש לה תחת קטן והדוק. היא נמוכה ממני כמעט בראש ולפעמים נדמה לי שאני הולך לפרק אותה לחתיכות.
אני מזיין אותה לאט לאט בתחת. מרגיש כל מילימטר. מרגיש איך הכאב הטוב הזה גורם לכל הגוף שלה לרעוד. מרגיש איך הכוס שלה נרטב ומטפטף לי על הרגליים. מרגיש איך החום באוטו עולה ואני מזיע ואיך הראש שלי נחבט בתקרה, ואיך הפנים שלה נחבטות בשמשה, אבל לא אכפת לי מכלום. אני מגביר את הקצב עוד ועוד ועוד עד שאני גומר ככה בתוכה.
אני מחכה עוד שניה בתוכה ואז שולף את עצמי החוצה. ביד אחת אני מגשש אחורה ופותח את החלון שלידה. משב של אוויר קר ורטוב נכנס פנימה וכאילו מעיר אותי מחלום.
היא לא משנה תנוחה, בעיניים עצומות נושמת את האוויר הקר. נותנת לרוח ולגשם להכות לה בפנים.

"שבי כלבה" אני אומר לה והיא מרפה את כל הגוף שלה ונזרקת אחורה על המושב, ולא אכפת לי שהיא מטנפת אותו עם התחת שלה.
"החיילים שלך יודעים שאת כזו זונה מלוכלכת?" אני שואל וסוגר שוב את החלון.
"לא המפקד" היא אומרת, "הם חושבים שאני מלכה וילדה טובה ירושליים", וצוחקת.
אני שולח יד אחורה ומוציא מהתיק, מהמושב האחורי, בקבוק קר של בירה. אי אפשר היה לשתות אותו קודם אבל עכשיו כל כך חם, שזה ממש נחוץ. אני פותח אותו עם המצית, לוקח לגימה ארוכה ומגיש לה.
"קחי" אני אומר.
"תודה המפקד" היא אומרת ולוגמת לגימה אחת ארוכה.
"מה תודה" אני אומר לה בחצי חיוך, "תתפשטי".
היא מסתכלת עלי במבט שואל ומחייכת ומתחילה לפתוח את כפתורי החולצה, חושפת חזה קטן ומוצק בחזיה לבנה ספורטיבית.
"כן המפקד" היא אומרת.