ולאורך כל העניין, לא יוצאת לי מהראש העובדה שרק לפני 15 דקות עוד עמדתי בתור, בסניף של הדואר, מחכה למשוך מכתב רשום, בטח עוד דו"ח חנייה, והנה עכשיו אני כאן, ועדיין לא משכתי את המכתב ואני עוד צריך לחזור לדואר. וכל זה לא יוצא לי מהראש למרות שהיא כבר ערומה, והידיים שלה כבר קשורות מאחורי הגב, ופלג הגוף העליון שלה מונח על השולחן, הרגליים על הרצפה והידיים שלי מפליקות לה על התחת בעוצמה שמנערת את השולחן והכיסאות. ובכלל לא תיכננתי או חשבתי על בוקר כזה, אבל היא עמדה שם בתור, כמה וכמה אנשים לפני, וחייכה אלי כשהיא סיימה והסתובבה וזיהתה אותי, ושאלה אם אני רוצה לקפוץ ל"קפה", ואני הסתכלתי על מספר האנשים שעומדים לפני, ועל שובר הדואר הרשום ביד, ועל השעון, והלכתי איתה.
למה לא?
ו 15 דקות אח"כ לא יוצא לי הדואר הרשום מהראש, גם כשאני מכניס לה אצבע אחת, ועוד אחת, ועוד אחת, ומגביר את הקצב והעוצמה ומרגיש איך אני כמעט מרים אותה מהרצפה עם היד שבתוכה. והיא גונחת ונאנחת, וצועקת ואני מוציא את היד ממנה, ושם לה יד על הפה , ומחליק את עצמי פנימה לתוכה, ותופס לה את השיער ביד השניה, ומרגיש איך היא מוצצת לי את האצבעות כשאני מזיין אותה ככה בעמידה מאחורה. ואני מושך לה את הראש אחורה מהשיער, ומשחרר, ותופס את הפה שלה בשתי הידיים, כמו רסן של סוס, ומושך אחורה, כשאני דוחף את עצמי קדימה לתוכה. והיא מאבדת אחיזה באחת הרגליים והגוף שלה נשמט קדימה ונופל שוב על השולחן. והיא נושכת לי את היד אבל אנחנו לא מפסיקים. ואני מגביר את הקצב ויורק לעצמי על כפות הידיים ומכניס לה אצבע לתחת, ועוד אצבע לתחת לאט לאט מגדיל את המרחק בינהן. והיא שוב צועקת ואני מוציא יד אחת ומניח לה על הראש ומצמיד אותו לשולחן המכוסה במפה רקומה ומגביר עוד את הקצב ועוד את הקצב, ומרגיש איך הגמירה באה ומושך את עצמי החוצה וגומר לה על הגב, על הידיים הקשורות שלה. ואני מתנשף כמו כלב אחרי ריצה, ומשחרר לה את הידיים ורואה אותה נשמטת לריצפה, מותשת. מחייכת.
"תלקקי את הידיים, זונה" אני אומר לה ומסתכל עליה מלקקת את השפיך שלי מהידיים שלה, כאילו טבלה אותן בקערה של קצפת, ואני מחייך כשאני קולט את סימני הקשירה על הידיים שלה, ואת תבנית הריקמה ממפת השולחן שהוטבעה לה על הפנים מהלחץ שהפעלתי.
"זה היה לא צפוי" אני אומר לה.
"זה היה לא רע" היא אומרת עם חיוך.
"לא רע בכלל" אני צוחק וקולט שכנראה שהקיץ הגיע כי אני רטוב לגמרי מזיעה.
ואנחנו הולכים להתקלח ביחד, ואני מסבן לה את הגב והיא מתחילה לעשות לי ביד בידיים מסובנות, אבל אני עוצר אותה. אין לי אנרגיה או זמן לעוד סיבוב. ועוד 20 דקות עברו, והנה אני שוב רענן ממקלחת, והנה אני שוב בתור בסניף הדואר, ויש לי תחושה שכל מי שעומד סביבי בתור, יכול להריח את הכוס שלה על הידיים שלי.
לפני 16 שנים. 23 במרץ 2008 בשעה 9:24
