האישה שנשארה מאחור

הזמן מרפא את הכל, הפצעים מגלידים, עד החתונה זה יעבור,מה שלא הורג מחשל ,
כל כך הרבה קלישאות.

מי שהצילה את חיי , היא "האישה שנשארה מאחור".

ילדה קטנה, נפש תמימה , זקוקה להגנה ולביטחון.משפחה, בית.
בית, מקום מבטחים, המקום שבו לעולם לא יאונה לך כל רע.

ילדה קטנה עם חיוך משחקת לה בחדר מלא צעצועים,ילדה שכולם מתפלאים, איזה חכמה ואיזה נבונה
ילדה שכולם אוהבים לשאול אותה, נכון שאת הילדה הכי יפה בגן/בכיתה/בחצר/באמבטיה.

אמבטיה,מקום תמים, של ניקיון, של טוהר.
מקום שיש לי איתו חשבון נפש.
אמבטיה תמיד צימררה אותי, למרות שאת הרוב הדחקתי.
היו סימני מצוקה, זעקתי ,רמזתי, אבל הקירות שתקו.
אני זוכרת ששנים הייתי מתקלחת עם דלת פתוחה, החרדות הפחדים האלה,לקח להם זמן,אבל נדחקו.
פצעת את נפשי, חיללת את גופי, סמכתי עלייך, בטחתי בך, הערצתי אותך,
הייתי המועדפת, התגאתם בי, השווצתם, ואז באמבטיה רמסת את נפשי.

"אלוהים", אני לא כל כך מאמינה בו, ואם יום יבוא והוא יתגלה לפניי, אני בטוחה שלא יהיו לו תשובות כלפיי.

הישרדות, מנגנון הגנה, או מלאך שומר, הביא עלי את ה"אישה שנשארה מאחור".
היא ידעה להתמודד, היא היתה חזקה.
כל פעם שבאת אליי, היא אמרה לי, ילדה קטנה זוזי מכאן, תעצמי עיניים, אני כאן במקומך.
האישה שנשארה מאחור, הקריבה את עצמה בעבורי.

הילדה הקטנה והשאפתנית, בבוקר הלכה לבית ספר, בלימודים היא הצטיינה, ילדה אהודה.
שיחקה בגומי, בהפסקות, והשאירה את האישה מאחור.

בערב באמבטיה, בלילה במיטה,היא התחבאה מאחוריי האישה.

כך נלקחה ממני התמימות, וכל כך הרבה מטענים שכבדים על ילדה קטנה.

האישה שנשארה מאחור, הייתה מינית, הייתה מפתה, בטח היו אומרים שאפילו שיתפה פעולה.
והכל בשביל ,ילדה קטנה, שהיא אפילו לא מכירה.

האישה שנשארה מאחור, תמיד אמרה לי, שקורה כאן משהו לא טוב, הייתה מנגבת לי את הדמעות.
דאגה לנקות ממני את שאריות שיני הבהמה. ודרשה שאשאר ילדה קטנה.

ואומרת לי, שלעולם היא כאן בשבילי, תשמור עלי.


בזכותה שמרתי של שפיות, שרדתי,





כל זאת נדמה שהיה רק אתמול, והיום, אין יותר ילדה קטנה.

נותרתי רק אני.




האישה שנשארה מאחור.