סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פותח את המגרה

רק המחשבה עליך מעוררת יותר מהמחשבה להתחיל לספר אותנו לעולם....
לפני 4 שנים. 16 ביולי 2020 בשעה 6:46

במדבר כל יום דומה לקודמו
וכל יום שונה כל כך מזה שיבוא אחרי

הנווד עזב את לוחמיו בעיירת ספר המדבר הבטיח שיחזור וצלל לעמקי המדבר
למקום בו אבירים עטויי שריון ישקעו בחולות
ונווד קליל ששט על הדיונות הרחבות, מוצא נתיבים מוצלים, ומעיינות להרוות מהן את צמאונו

מעיירת ספר המדבר לקח איתו אישה, שבחרה לנדוד איתו
כי גופו כמה כל כך למגע נשי, לתשוקה לעוצמה

הם נדדו יחד בעמקי המדבר ובכל עצירה עשו דברים שלפני כמה שנים לא יכל לדמיין שיעשה עם אישה.

אבל אחרי שבועות רבים, בהם ניסה והתנסה פנה לפנות אליה באחד הערבים, ואפילו שידע לא יכל לזכור או פשוט לא זכר את שמה....
כל מה שעשו יחד
ועורר כל חלק בגופו אך לא נגע מספיק בנימי נפשו....

הוא רכב איתה חזרה לכפר שבספר
הניח אותה ברכות חזרה בביתה

ואמר לה דבר פשוט
זאת לא את,
זה אני שלא נכון לי....

ויצא שוב לנדודיו
השקט במדבר היה עבורו הדבר הטוב ביותר

ובנווה מדבר אחד
מרוחק
במדבר שמעבר למדבר פגש נערה
יפה, חיכנית, שנפרדה לא מכבר מבן זוגה, וחיוכה האיר את כל נווה המדבר.
הוא שהה באוהלי אביה שבועות רבים
והם שניהם שוחחו על הכמיהה שלהם למרחקים ולמרחבים
לצעוד יום אחר יום, להזיע להרגיש כל חלק בגוף, להרוויח את הפטיר שנאפה על גחלי המדורה ונטבל במעט שמן זית ועלי מדבר, לזכות במנוחה מול רוחות הערב הנעימות ללגום בהנאה את לגימת המים הצוננים מנוד העור שנשאו אתם.

ואז החליטו שיצאו יחדיו לחקור את המרחקים - נדדו מהר להר
ממעין למעין
היה להם טוב יחד
לא היתה בינהם תאווה של גבר ואשה
היה שקט של מדבר וטבע, חיוכים של טיולים יחד, למידה אחד מהשניה
והוא גילה את מה שידע
עד כמה טוב לו פשוט להנות מטבע, ואשה נערה חיכנית ונעימה ולילה של כוכבים, ומי מעיין צונניםפעם שאלה אותו לפשר היונה שהוא נושא עימו
שומר עליה מכל משמר
מניח אותה בלילה בינו לבינה על הסדין הדק שפרוש על החול
מעין חוצץ שמאפשר קרבה ושומר עליהם ממגע של גבר באישה
מתשוקה של נערה בגבר
והוא ענה לה סתומות
שהיונה היא קצה קצהו של חוט ארוך ארוך, דק דק, אבל חזק כקור עכביש וקצהו השני טוב כל כך...

אבל עם כל הטוב הזה, איתה, במדבר הרחב
בערב אחד שהגיעו את החיבור של המדבר הפראי לים הגדול
והוא נרדם על החול
מקשיב לגלים מביט בכוכבים

נזכר בחורף שעבר במשאלה שנהג לשאול כל פעם שכוכב נפל בלילות החשוכים
נזכר ביוהאנה הנסיכה שהיתה פעם מבית עיטאב
ועכשיו היא בכפר הסמוך למצודה
בעלה נודד עם חיילי המלך
אדווארד, מפעם לפעם, משכיח ממנה דברים שרוצה לשכוח ומגלה לה דברים אחרים שלא הכירה וידעה

והיא לא יודעת כלל עד כמה היא במחשבותיו של הנווד שפגשה פעמיים בחייה והוא נודד שם
במדבר
מחפש תשובות לשאלות שאולי אין להן


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י