צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

לפני שנתיים. 19 ביוני 2021 בשעה 19:55

אז זה הולך להיות אחד מהלילות האלה,
הא? אני כבר מרגיש כשהם באים.
כשהליבידו שלי מחרפן אותי ואני לא מסוגל לישון.
אנשים שמנסים לעזור אומרים לי לאונן. הו, התמימות. אין להם מושג.

 

אני מסתובב מצד לצד, קורא דברים שלא קשורים באינטרנט, מנסה להפסיק לחשוב על מה שהייתי עושה אם היית ליידי, אבל זה לא עוזר.

כל פעם שאני עוצם את העיניים אני מריח אותך לידי. אני מסוגל להרגיש את עצמי מנשק את העורף שלך, מריח את השיער שלך. ואני לא יכול לעצור את עצמי בזמן שאני עובר בהדרגה לצוואר שלך, מנשק, מלקק, נושך. אני מסוגל להרגיש את הטעם שלך, את המגע של העור שלך, את הטקסטורה של הבשר שמתחת לעור. אני מרגיש את העור שלך על קצת האצבעות שלי כשאני מלטף אותך. שורט אותך. אני שומע את הגניחות שלך כשהעונג והכאב מתערבבים...

אני פוקח שוב את העיניים. פאק, אפילו לא נרדמתי. מנסה להסתובב לצד שני.

אני עוצם עיניים שוב, ושוב את שם לידי. ושוב המגע, הריחות, והטעמים, כולם מציאותיים לחלוטין בזמן שאני מלקק את הרווח בין השדיים שלך, ומלטף אותך בכל הגוף. נושך-מוצץ את הפטמות שלך עד שאני שומע את קריאות העונג שלך שוב. אני מרגיש את הבטן שלך צמודה לשלי. שומע את הלב שלך פועם מהר יותר, ואת הנשימות שלך מתגברות..

לעזזל החום הזה. אני כולי מזיע. הייתי הולך להתקלח, אבל אז יש עוד פחות סיכוי שאני ארדם בקרוב.

את מנשקת ומלקקת אותי חזרה בכל הגוף. אני רועד מעונג בכל פעם שהחמימות של הלשון שלך מתחלפת בקרירות של עור רטוב. אני כבר לא לגמרי יודע מה הרטיבות שלי ומה שלך. זה גם כבר לא משנה. אני מושיט יד ומחדיר לתוכך אצבע, מרגיש את החמימות והרטיבות שלך מטביעה אותי...

עדיין לא נרדם. פייסבוק מראה שאת לא מחוברת כבר חצי שעה. בטח כבר הלכת לישון. לא יכול להציק לך ולספר לך מה שעובר עלי. אני אפילו לא בטוח שזה היה רעיון טוב לספר לך גם אם כן היית ערה. שיט.

אני טועם אותך, מלקק אותך, מחדיר את הלשון שלי עמוק לתוכך ואז חוזר למצוץ את הדגדגן שלך. הקולות שלך והרעידות שלך עושות לי כל כך טוב. אני מכניס את הזין שלי לגרון שלך כדי להרגיש אותך מקרוב יותר. אנחנו יוצרים לולאה של עונג, הלשון שלי, הגרון שלך, וכל הגוף שלנו באמצע...

אולי אני אפעיל מזגן? אררג... הוא כבר פועל. רבאק, עבודה מחר! לך לישון!

אני חודר אליך מאחורה, אני דוחף את הפנים שלך לכרית עד שאת כבר מתקשה לנשום, ואז מושך בשיערות שלך ומרים אותך אלי לנשיכה נוספת בזמן שהיד השניה שלי חופנת את החזה שלך...

כבר אוננתי הלילה כל כך הרבה שאני ריק לגמרי. למה אני לא מצליח להרגע?!?

הגופות שלנו מתערבבים. אני כבר לא בטוח באיזו תנוחה אנחנו. איפה זה אני ואיפה את. אנחנו כמו נחשים שמופתלים זה סביב זה, זה בתוך זה, פלונטר רוטט של איברים, לשונות, זיעה, וגניחות שהולכות ומתחזקות עד שאנחנו קורסים...

מה השעה? רק אחת בלילה?!? עוד 7 שעות כאלו?!? הצילו. באמת. הצילו. די שני, תפסיק לחשוב על סקס. לך, תקרא משהו על מלחמת העולם הראשונה או משהו. או על עבודה. באמת. העיקר לחשוב על משהו אחר...

ואז אני עוצם את העיניים, ואני שוב מריח אותך לידי....

וככה, חוזר חלילה, מתהפך ומתחרפן לי בלי באמת לישון עד הבוקר.....

אז זה הולך להיות אחד מהלילות האלה,
הא? אני כבר מרגיש כשהם באים.
כשהליבידו שלי מחרפן אותי ואני לא מסוגל לישון.
אנשים שמנסים לעזור אומרים לי לאונן. הו, התמימות. אין להם מושג.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י