בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

שניה של פוסט רציני לגבי מה שלדעתי ישראל צריכה לעשות בעזה.

1- להכין ולפרסם רשימה פומבית של הראשים של חמאס שעדיין חשוב לחסל. הרשימה כמובן תכלול אנשים כמו הנייה, סינוור, ומוחמד דף, אבל כל מי שעוד ישראל מחשיבה כקריטי לקיום של חמאס ככזה.

2- להודיע בצורה פומבית ורשמית שישראל מעוניינת בהכרה במדינה פלשתינית מפורזת עתידית שגבולותיה הן יהודה שומרון ועזה, על בסיס היוזמה הסעודית, ושהיא תכנס למשא ומתן לגביו מיד בסיום המלחמה.

3- המלחמה לא תסתיים כל עוד חמאס עוד לא נכנע, מחזיק חטופים, והאנשים שברשימה לא בידי ישראל. עדיף מתים, אבל גם אסירים שמוכנים להחקר זה בסדר. ברגע שחמאס יכנע, ישחרר את כל החטופים, ויניח את נשקו והאנשים הללו יוסגרו לידי ישראל, המלחמה תגמר. ישראל תיסוג מייד ותאפשר לרשות הפלשתינית להשתלט על עזה, ותהיה מוכנה לכניסה מיידית למשא ומתן.

4- כל חטוף שישוחרר ע"י חמאס יזכה אותם בהפסקת אש. 4 שעות על חטוף חי, רבע שעה על גופה של חטוף מת. אם יש חטוף שבידי חמאס ואנחנו יודעים שחי, אבל פתאום אנחנו מגלים שמת בזמן שהוא בעזה, עוד 10 אנשים מצטרפים לרשימה מסעיף 1.

5- כל עוד המלחמה נמשכת, מצריים יכולה להכניס סיוע הומניטרי כרצונה (אנחנו נבדוק שלא נכנס נשק, דלק, או כל דבר שיכול לשמש את חמאס), אבל בתמורה עליה לקלוט פליטים מעזה. 10 פליטים על משאית שנכנסת לעזה. בסיום המלחמה, פליטים שירצו לחזור לעזה יאלצו לעבור בדיקת רקע, ואם הם אכן לא היו קשורים לחמאס הם יוכלו להכנס חזרה.