אחרי כמה שבועות שהיינו ברצף בידודים זכינו לפגוש אותה שוב.
אין לה כרגע כינוי עדיין. זה לא פשוט לחשוב על משהו שמדוייק לה.
הפעם היא ביקרה בביתינו הקט.
גם אנחנו וגם היא עייפים אחרי ארוחות ערב משפחתיות. אבל עבר כבר הרבה זמן ולא רצינו לדחות זאת יותר.
גילינו שחוץ משיחה טובה. וכישורי כתיבה מעוררי קינאה. היא גם סבירה לחלוטין בתור חתולה (שהסכמנו אבל לכנות אותה 'כלבה' כי אומנם יש לה אישיות של חתולה אבל זה כינוי שאנחנו אוהבים)
יש לה רמה מאד מדוייקת של בראט.
ואפשר היה להביא לה ספאנקים חופשי.
מאד רוצה להמשיך לבדוק את סף הכאב שם.
ולי הייתה תוכנית זדונית.
שדדנו מהמפלצות ערימת מדבקות וקישטנו אותה מכף רגל ועד ראש.
(לא לגמרי אנחנו עצלנים בכל זאת..)
נישארנו עד שעה שלא אופיינית להורים עייפים עד שהעיניים בקושי נישארו פתוחות
ביקשנו שהיא תישמור את המדבקות עד הבוקר.ובבוקר קיבלנו ממנה את זה:
