וזה יהיה כמו פעם, אותו מלון, אותה שעה. אבל שונה. הפעם אתה כבר יודע מי אני וקצת יותר מי אתה וכשתמתין לי החששות יהיו שונים.
על הברכיים, עירום, על המיטה מונחים העזרים שביקשתי ממך להביא ואתה ממתין. כשאדפוק בדלת הלב שלך ידפוק קצת יותר מהר וכשתדדה לפתוח לי אותה אני כמעט ואוכל לשמוע אותו.
הדבר הראשון שיונח עליך זה הקולר, אחריו כיסוי העיניים. אני אומר רק: "יהיו פחות דיבורים היום, הזמן שלי קצר ויש לך חובות להחזיר". אתה תפתח את הפה לומר משהו ותסגור אותו ללא מילה כשההבנה שאני לא מעוניינת לשמוע אותך תכה בך. אני ארים אותך מהברכיים ואעמיד אותך עם הגב אלי, מכה קלה מכף ידי על הירך ואתה מבין שצריך לפשק, היד שלי שמונחת בין השכמות מבהירה לך שאתה צריך להתכופף.
אני אקח את הדילדו וחומר הסיכה מהמיטה ואתחיל להרחיב אותך עם אצבע אחת. כשאוסיף את השנייה אתה תאמר: "זה הולך לכאוב, אני מפחד". ואני אענה שכן, ובצדק. אתה תרעד קצת יותר. אחרי דקות לא ארוכות אני אניח את קצת הדילדו בפתח הישבן שלך ואחדיר לאט, כשהראש יהיה בפנים אני אניח יד במרכז הגב שלך, אומר: "זה בסדר, אני מרשה לצרוח." ובבת אחת אחדיר את כולו פנימה. הצעקה שלך תזיז בי משהו, משהו שאומר שהרווחתי אותה. אני אמתין מעט שהאוויר יחזור אליך, אמקם כיסא מאחוריך ואושיב אותך עליו. הנשימה שלך תעתק שוב ואני אומר "לזוז". אתה, שוב, תפתח את הפה ותסור אותו ללא מילה ותתחיל לנוע על הדילדו, כואב, אבל זקור.
"זה זמן לאונן", אני אומר לך והפעם אתה תצליח להוציא משהו מהפה שלך ותבקש: "בבקשה לא". אני אבקש שתושיט לי את כף ידך, אסיר את כיסוי העיניים שלך ואביט לך עמוק בעיניים כדי לראות את הפחד. אתה הרי יודע בדיוק איך אני רוצה שתאונן.
אני אניח כמות יפה של בן גיי על כף ידך ואומר שוב: "זה זמן לאונן". העיניים שלך יתרחבו והיד תסרב לאחוז בזין שלך, סטירה חזקה תזעזע את פניך ואתה תשתלט על עצמך.
אני בחיים לא אדע כמה סבלת כשמרחת את המשחה על הזין שלך, אני רק אזכור את המבט שלך כשאומר לך: "יופי אפס, למדת להחזיר חובות. לא אכפת לי אם תגמור או לא, אני הולכת. יש אחד עם זין אמיתי שמחכה לי".
ואצא.
לפני 8 שנים. 25 בינואר 2016 בשעה 8:33