אמרו לי שאני אחת הנורמליות כאן בכלוב.
לא יודעת אם להיעלב או להגיד תודה.
נורמלית אני בטוח לא.
אני גם לא רוצה להיות!
זה שאני רואה אנשים בתור שולחן סושי, שטיחים
וכלבות קטנות...לא נראה לי שאני זוכה לתואר האישה הנורמלית של השנה
זה שהילדים שלי (היום שניהם)
יודעים מי אני ויש לנו שיח פתוח על כל נושא בעולם
(גם עם החברים של הילדים שלי, שדואגים שאהיה מעודכנת בכל הדברים הפחות סטנדרטיים שהם חווים
כולל עצות בנושא, מה מותר אסור, סקס, נטיות מיניות, מערכות יחסים, סמים, אלכוהול ועוד)
בטח לא הופך אותי לאמא הנורמלית של השנה.
זה שהחברים שלי יודעים שאני הראשונה שמתקשרים אליה
גם ב 4:37 לפנות בוקר כאשר רוצים להחביא גופה
לא נראה לי הופך אותי לחברה הנורמלית שלהם.
ואולי בזכות כל מה שרשמתי למעלה,
אני האדם הכי נורמלי שהם מכירים וסומכים.
ואולי ההפך...
אני האדם הכי לא נורמלי שהם מכירים וסומכים.
ואולי זה רק עניין של הגדרות וזווית ראיה.
אם כבר זווית ראיה הנה הזווית ראיה שלי 😈
לפני שנתיים. 20 במאי 2022 בשעה 16:30
