בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעולם של שליטה נשית

לפני שנה. 16 באוגוסט 2022 בשעה 18:10

השבוע זה קורה!!!

אני והשולטת שלי כמובן נגיע.

זה אירוע פמדום מדהים, עם המון שולטות ונשלטים.

מחכה לזה כל חודש מחדש.

לפני שנה. 10 באוגוסט 2022 בשעה 3:50

בסוף היום כל הילדים נדרשו למסדר יומי בשעה 18:00 בערב, לפני שהם רשאים לפרוש לחדרים שלהם. במסדר הזה היו נוכחים של מנהלות בית הספר, סה"כ 6 מנהלות, ו30 מורים גברים. לכל מנהלת היה את המשרת האישי שלה, שהיה צמוד אליה, כמו של קתרינה. היה ברור שקתרינה היא באמת מנהלת קשוחה ביותר, יותר משאר המנהלות. זה גם היה נראה שהיא מעוניינת בתפקיד המנהלת הראשית, תפקיד שעוד לא אוייש עד היום. ששת המורים האחראיים על הכיתה (למעט ליאוניד שהיה בבית החולים) נדרשו לסכם בחצי דקה את מה שהכיתה שלהם למדה באותו היום. כל מורה נעמד מול המנהלות, פשק רגליים עם מרווח של מטר בין הרגליים, הזדקף, ידיים מאחורי העורף, הסתכל ישר לכיוונן של המנהלות, וסיפר מה התלמידים למדו באותו היום. הוא נשאל האם היו בעיות משמעת, וכמה מורים אמרו שנאלצו לשלוח ילדים לכיתת המשמעת. לבסוף עלה המורה של כיתת המשמעת וסיפר שכבר ביום הראשון קיבל לידיו 5 בנים על עבירות משמעת. הבנים האלה נענשים בצורה קשה. הבגדים שלהם נלקחים מהם מלבד זוג אחד של תחתונים, ומגבת אחת. יש להם סיר לשירותים שמפנים רק פעם ביום, והם מקבלים 1 ליטר מים לכל ילד, חוץ מ-4 פרוסות לחם ביום. העונש הבסיסי הוא 3 ימים, אך ניתן להמשיך ולהאריך את העונש אם העבירות חוזרות על עצמן. אין ספק, שהתיאורים שלו הכניסו את הבנים לפחד גדול, ורצון שלא להגיע לעונש הזה.

לאחר המסדר היה לבנים רגוע יותר, והם ישנו בקבוצות של 20 בנים, בתוך חדר עם 10 מיטות קומותיים. היו להם 2 מקלחות ו-2 שירותים בחדר, טלויזיה, רדיו, ו3 ארוחות ביום. סה"כ האווירה הייתה נעימה יחד, עד שבשעה 22:00 נכנסה אחת המנהלות, וכמובן שכולם נעמדו דום בתנוחה הנכונה. המנהלת הסבירה לבנים, שיש גם קבוצה גדולה של בנות בגילאים 12-14 שעדיין אינן יכולות לקבל גברים משוייכים, והן צריכות ללמוד על המעמד החדש שלהן. מדי לילה יעברו כמה מהבנות הצעירות לתוך חדרי הבנים, ויחליטו מה ברצונן ללמוד או להתנסות. הן יכולות להתחיל ללמוד שליטה על גברים וחלוקת פקודות, השפלות אחרות, לימוד הצלפות או אפילו לנסות חוויות מיניות חדשות שלא התנסו בהן בעבר. המנהלת הסבירה לבנים שכל בעיית משמעת, ולו הקלה ביותר, תיענה בעונש של העברה לכיתת המשמעת. כעבור כמה דקות נכנסה לחדר ילדה קטנה, בגובה 1.40 מ', בגיל 12, ששמה נינה. היא הייתה ילדה מאוד ביישנית בבית הספר, ולא פעם ספגה עלבונות מהבנים בגילה. היא נכנסה לחדר, וכל הבנים נעמדו בדום כפי שנצטוו. היא החלה לעבור בין המיטות עד שעצרה ליד ילד מאוד יפה, גבוה, שרירי, עיניים כחולות. היה ברור שהם כבר מכירים, וכנראה שהיא בכוונה עצרה לידו. היא הסתכלה אליו לתוך העיניים, אך הוא פחד להסתכל עליה, כנראה ידע שצפויה לו נקמה. כעבור שתי דקות של דממה, היא אמרה בקול מאוד עדין "קדימה, תתפשט ומהר"!! הוא הסתכל עליה ועל כל שאר הבנים שהיו שם, ולא האמין שזה מה שהיא אמרה, ועוד לפני כולם. היא חזרה ואמרה "אני לא הולך לומר את זה פעם שנייה, תתפשט מהר, עכשיו"!! הוא מהר הוריד את כל הבגדים, והיה ברור שהוא מאוד מהסס להוריד את התחתונים, אבל היה ברור שנינה לא מסתפקת בזה. לאחר שהוריד את התחתונים, נינה אמרה לו לעלות על המיטה ולהציג לכולם את הזין שלו. היא אמרה לו לצעוק בקול "אני שמוק. אני העלבתי בנות. אני בחיים לא אעליב בנות, שהן המין העליון. מהיום אני אשרת את כל הבנות. הזין שלי עומד לרשותן". הוא אמר את המשפט בקול, אך היה ברור שנינה רוצה שיצעק את זה ולכן אמרה לו לחזור על שוב ושוב עד שהצווחות שלו נשמעו גם בחדרים הסמוכים. לאחר שסיים לצעוק את זה, היא תפסה לו חזק בזין, ואמרה לו "אני ממש לא סיימתי איתך. אני עוד אתעלל בזין שלך, ואתה תספק אותי עם הזין שלך בצורות שאתה לא יכול לדמיין. אתה הולך להיות העבד מין שלי מהיום. אני אבוא לכאן כל לילה בשעה אחרת, ואתה תשרת אותי עד שינזל לי ריר מהפה. תתחיל כבר להתכונן יא זין קטן". בזאת, היא עזבה את החדר לא לפני שאמרה "לילה טוב" לכל הבנים ההמומים בחדר.

 

לפני שנה. 20 ביולי 2022 בשעה 3:49

פרק 5. האח הקטן
בבית שלי לשעבר הבלאגן היה עדיין בשיאו. אבא שלי הפך להיות עבד משוייך, אבל איבד את מעמדו של האחראי משק בית לטובת גבר אחר. דייויד היה מהבורחים, והוא חזר לבית כעבד משוייך להנהגה, ולכן הורשה להמשיך ולגור בבית. היה עליו לחפש נמרצות בוגדים וחורשי מזימות, והוא לא איבד רגע. בכל מקום חיפש נמלטים או גברים שלא נאמנים לחוקים החדשים. הוא היה כל כך נואש למצוא מישהו כל שבוע, שכל האמצעים היו כשרים לזה מבחינתו. אחי השני כבר היה משויך לאשה מבוגרת בת 65. הוא שמח מאוד ללכת אליה מתוך הבנה שהיא תהיה יותר עדינה עם הנשלטים שלה. אכן היה קל יותר להיות עבד שלה, והיא בעיקר דרשה ניקיון בית טוטאלי ומצוחצח, ורצתה גברים צעירים לספק אותה מינית. אבל אחי הקטן, סטיבן, היה רק בן 13, והוא היה נורא מבולבל. ביום האחרון נפתחו כמה פנימיות חדשות לבנים בגילאי 13-14, וסטיבן נשלח לאחר מן הפנימיות. הפנימיה הוא מקום מגורים קבוע, ויוצאים ממנו רק לאחר קבלת שיוך לאשה משייכת.
בבוקר הלימודים סטיבן ארז את כל חפציו בעזרת אבא שלו, שהקפיד מאוד לדאוג לכל צרכיו. יכל להביא איתו רק מזוודה אחת של בגדים, ולא היה צורך בכלל בספרים. אביו נפרד ממנו בחיבוק גדול, בלי לדעת מתי יראה אותו שוב בפעם הבאה, ואפילו אם יש ביקורים של אבות לבנים במוסד. סטיבן עלה להיפרד מאימו, והיא ניסתה לעודד אותו שבסופו של התהליך זה יהיה דבר טוב. היא גם ידעה שבבוא היום היא תנסה למצוא לו משייכת טובה עבורו, שגם יכיר ביכולות שלו. הוא הגיע לבית הספר, הניח את התיק שלו אצל הפקיד בכניסה, ונשלח לכיתה החדשה אליו שובץ. הוא נכנס לכיתה יחד עם עוד 40 שנים בני גילו, ובקדמת הכיתה היה מורה, בשם ליאוניד, בסביבות גיל 60. הוא דרש מכולם שקט ואמר להם להתיישב בכסאות שלהם. הוא החל מיד לתאר להם את מהלך הלימודים הצפוי שלהם. הוא אמר שהם ילמדו בחודשים הקרובים רק את הכללים החדשים לימים שלאחר המהפיכה. יהיו להם שיעורים לגבי צורת ההתייחסות לנשים, דרכי הלבוש הנדרשים מהם, הוראות לאשה משייכת ועוד ועוד. הילדים הקשיבו בפחד גדול, אך לא העיזו להביע את דעתם בינתיים. הוא אמר להם שיש לו סמכויות שקיבל ממנהלות בית הספר, וכל עבירת משמעת תזכה לעונש קשה ביותר. כעבור כ-20 דקות מתחילת השיעור, הדלת נפתחה בפתאומיות, ולכיתה נכנסה אחת ממנהלות בית הספר. שמה היה קתרינה, בת כ-25, גבוהה מאוד, רזה, שיטער גולש חלש ארוך, ידיים ארוכות עם ציפורניים חדות מרוחות בלק שחור. היא לבשה מגפונים עם עקבים של 10 ס"מ עם חצאית מיני עד שראו לה את התחתוני חוטיני בכל צעד שעשתה. לבשה גופיה אופנית קצרה עם מחשוף מאוד עמוק. היא צעדה קדימה לתוך הכיתה בביטחון רב, מסתכל על המורה ועל הכיתה. צמוד לרגליים שלה הלך עבד, שכמעט לא ניתן להבחין בו, מכיוון שהיה צמוד לרצפה ולמגפיים שלה, הוא היה כל כך צמוד אליה, שהיה נראה חלק ממנה. הוא לבש רק תחתוני חוטיני, אבל סחב איתו כמה תיקים. היה לו בצד אחד תיק ערב שחור עם רצועות מזהב. ביד השני לקח תיק נשים גדול עשוי מעור, ועל הגב סחב ילקוט נוסף שהיה נראה מאוד כבד. ברגע שקתרינה עצרה מהליכתה, הוא נדבק למגפיים שלה, חיבק אותם חזק מאוד, והיה נראה שלא רואה שום דבר אחר, מלבד הרגליים של קתרינה. ברגע הכניסה שלה לחדר, המורה ליאוניד מיד נעמד על רגליו ונמתח לדום. קתרינה הסתכלה עליו, וצעקה לעבד שלה "שוט". העבד מיד פתח את התיק יד הגדול, הוציא משם שוט ארוך מעור, נראה מאוד חד. בלי לומר עוד מילה, היא אמרה לליאוניד להוריד מיד את החולצה ולהתכופף. היא החלה לצלוף בו ללא רחמים, עד שדם החל לרדת לו מהגב. הוא נאנק מכאבים, וכמעט שהפסיק לנשום. היה נראה שאת קתרינה זה ממש לא מעניין, ושהיא מוכנה להמשיך להצליף בו עד שימות. לאחר כ-40 הצלפות, היא הפסיקה, זרקה את השוט לכיוון ליאוניד, וציוותה על העבד שלה לאסוף את השוט חזרה לתיק שלה. היא גם סימנה לעבד שלה שהמגפיים שלה בינתיים התלכלכו קצת מכל ההצלפות, ושיבוא לנקות לה אותם. קתרינה הסתכלה על הכיתה ופתחה ואמרה "אני מבינה שהמורה שלכם לא לימד אתכם את הכללים כאשר אשה נכנסת לכיתה, ועוד יותר כאשר מנהלת נכנסת. אם כך, אני אלמד אתכם את הכללים פעם אחת ויחידה. כאשר אשה פותחת את הדלת, כל הילדים בכיתה מיד נעמדים בדום ולא זזים. כאשר מנהלת פותחת את הדלת, כולם נעמדים סמוך לשולחן שלהם, נעמדים דום, ידיים לצידי הגוף, חזה מתוח, ישבן אחורה, ומסתכלים כלפי התקרה. האם זה מובן"? כן גבירתי, צעקו הילדים כאחד. "אני לא שומעת אתכם היטב, האם זה לגמרי מובן"? כן גבירתי צרחו הילדים. בינתיים, העבד שלה סיים לצחצח לה את הנעליים, והיא סימנה לו שהיא רוצה כוס מים קרים, סיגריה, ושיעבור לתנוחת שולחן. הוא הביא לה את הדברים והתיישב על 4, וקתרינה התיישבה עליו. היא שילבה רגל על רגל, ואז אמרה לאחד מן הילדים שעמד בכיתה, שהוא יכול ללכת לקרוא לצוות רפואי, כי נראה שליאוניד לא ממש חוזר להכרה. הילד רץ לקרוא לעזרה, ובינתיים קתרינה אמרה שהיא רוצה שנעשה תרגול של כניסה של מנהלת לכיתה. היא קמה מהעבד שלה, ששוב נדבק לה למגפיים, ופסעה לעבר הדלת. כעבור רגע הדלת נפתחה, והילדים בריצת אמוק נעמדו בציד השולחן לפי הכללים שקתרינה הדגימה לפני רגע. היא אמרה לכולם לא לזוז עד שיקבלו הנחיה חדשה, והיא ירדה לבדוק את הבנים החדשים בכיתה. היא התחילה ללכת והעבד, שהיה נראה קצת כמו קוף, הולך בעקבותיה. הוא מנסה להחזיק עליו את כל התיקים שלה בזמן שהוא צמוד לרגליים שלה. היה נראה שהוא עומד ליפול כל רגע, אך את קתרינה לא היה נראה שזה מעניין יותר מדי. בכל פעם שהעבד שלה לא היה צמוד לרגליים שלה, היא עשתה תנועה של היד שלה לרגל, והוא מהר נצמד אליה שוב. במיוחד היה לו קשה לעבור איתה בין השולחנות, ובאחד הפעמים, היא עצרה ואמרה לו להוציא את השוקר החשמלי. הוא ידע בדיוק מה עומד לקרות ואכן הוא קיבל כמה שוקים חשמליים לביצים על זה שהוא לא עומד בקצב ההליכה שלה. היא אפילו צעקה עליו בקול לפני כל הכיתה ההמומה, "אתה לא מתבייש? אני הולכת כאן עם עקבים, ואתה לא מצליח לעמוד בקצב שלי"? קתרינה עברה ליד הבנים ודאגה שהם עומדים בתנוחה נכונה. כשסיימה לעבור על הבנים, נכנס מורה חדש לכיתה, שאמר שהוא נשלח להחליף את ליאוניד, שנשלח לבית החולים עקב חבלות קשות שהיו לו בכל הגוף. קתרינה חשבה בינה לבין עצמה, האם היא הייתה קשה מדי איתו, אך הבינה מיד שאם היא רוצה שיהיה סדר ומשמעת בבית הספר, אין ברירה אלא להפעיל סמכות של ענישה והרתעה. בתוך תוכה, היא קיוותה שליאוניד עוד יחזור ללמד, כי הוא בוודאי ילמד את הלקחים מהשגיאות שלו בעבר.

לפני שנה. 18 ביולי 2022 בשעה 18:57

איזה התרגשות לקראת הפמדום הקרוב במוצש.

אני והשולטת שלי כמובן נגיע.

זה אירוע פמדום מדהים, עם המון שולטות ונשלטים.

מי שעוד לא הספיק להירשם, זה הזמן!!

לפני שנה. 9 במאי 2022 בשעה 14:12

אני כמובן מתכנן להגיע לפמדום אורדורה במוצש.

לטעמי, זה האירוע הטוב ביותר עבור שולטות ונשלטים.

האווירה נעימה, וכל הערב מוקדש ליחסי שליטה של נשים שולטות וגברים נשלטים.

תודה רבה לאור ודורה על הארגון המדהים.

ממליץ לכולם/ן להירשם.

לפני שנה. 6 במאי 2022 בשעה 7:10

סטפני פנתה לכל השוטרים ואמרה להם שלמפקדים יש סמכות מלאה עליהם, וכל מצב של אי ציות לאחד מן המפקדים יגרור עונשים קשים ביותר. רק לצורך תזכורת לגבי המעמד של המפקדים החדשים, סטפני פקדה עליהם לרדת על 4 בשורה , והיא, יחד עם 3 השופטות התיישבו עליהם בתור כסא. הם יהיו הכסאות במהלך המשפט, בתקווה שזה יזכיר להם את המעמד שלהם מול הנשים. השופטת הראשית, בשם ברברה, הייתה בסביבות גיל 40, לבשה חצאית עד מעל לגובה הברך, גרביונים שחורות, מגפונים עם עקב מאוד גבוה וחליפה ללא שרוולים. השיער שלה היה אסוף בקוקו, ובלט מאוד לראות ציפורניים מאוד ארוכות, צבועות בצבע אדום. ברברה פנתה לגברים הבורחים שהיו קשורים באזיקים ועיניהם היו עצומות. "באתם היום לפני משפט, ואנחנו נדאג שיהיה לכם משפט הוגן". נתחיל לשמוע את דברי התביעה. התובעת הראשית הציגה את הגברים הבורחים והסבירה את השתלשלות האירועים. ברברה שאלה את הבורחים, האם מישהו מהם רוצה להציג את הטיעונים שלהם, ולהסביר כיצד זה קרה. היה דממה באולם, וכל הגברים חששו מלדבר, כי הבינו שזה רק יפגע בהם בהמשך. "אם כך", פתחה ברברה בדברים "כולכם תקבלו עונש זהה. במצב רגיל החוק מאפשר לנו לתת לכם מאסר עולם עם עבדות בפרך, אך אנחנו רוצות שאתם תהיו גם מועילים לקהילה שאנחנו בונות. מהיום והלאה, יש לכם תפקיד חדש בהנהגה. התפקיד שלכם זה להיות בורחים או אנשים שחושבים לבצע מרד. מדי שבוע עליכם למצוא לפחות מורד אחד, ולדווח עליו. במידה ולא תמצאו אף אחד, תחזרו לקבל את העונש המקורי של מאסר עולם עם עבודות פרך. כמובן שכל זאת לאחר שאתם תקבלו שבב מיוחד שיושתל בתוך הישבן שלכם. הציוד הזה מאפשר מעקב מדויק אחרי מיקומכם, וכל מילה שתגידו, יישמע היטב ע"י השבב הזה. לאחר התקנת השבב, אתם חופשיים לחזור לביתכם, בלי שאף אחד יידע על התפקיד החדש שקיבלתם. אתם לא תקבלו שיוך לאשה מסויימת, אלא תהיו משוייכים להנהגה, ויהיה לכם סימון מיוחד לצורך זה". כל הגברים הוכנסו לתוך שביל ארוך, עדיין עם עיניים מכוסות. אחד אחד הם הוכנסו לתוך המכשיר שכלל התקנת שבב ייחודי. כמובן שזה נעשה ללא כל הרדמה, וצרחות הכאב היו בלתי נסבלות. בתום היום הארוך הזה, הנשים התכנסו להם באולם בית המשפט שהיה ריק מגברים. הן דיברו ביניהן על היום הזה, ועל ההנהגה החדשה. לכולן שם היה ברור שכדאי להן להמשיך בשיתוף הפעולה ביניהן, ושהמצב יהיה טוב יותר מדי יום. הן חשבו בסיפוק על ההספק שלהן ביומיים האחרונים. כבר אלפים של גברים משוייכים, הנשים לאט לאט מוצאות של המקום שלהן, הקמנו בית כלא פעיל, משטרה שפועלת היטב, רוב הגברים מפחדים לחשוב בכלל על מרידה ועוד הישגים. כל אחת סיפרה על שלל הגברים המשוייכים שיש להן. סטפני אמרה שהיא הפכה אחד מהעבדים שלה לעבד הטיפוח שלה. היא הסבירה שזה עבד שהולך איתה לכל מקום, מחזיק את התיק שלה, עם מוצרי טיפוח למיניהם, וכל מי שהיא צריכה לאורך היום. לצורך ההדגמה, היא קראה לעבד שלה פנימה ע"י לחיצה על כפתור בצמיד שלה. העבד הזה היה לבוש בבגדי נשים, עם בגדי משרתת, סינר, רגליים מגולחות. העבד נכנס פנימה עם התיק של סטפני, ותוך כדי שהיא מדגימה לנשים, היא הראתה לו את היד שלה שהצליפה קשות בשוטרים. היא הראתה לו את היד שלה, עם כמה סימנים של צבע שירד מהציפורניים הצבועות. בלי להוסיף מילה, העבד הוציא ציוד מתוך התיק שהחזיק, והחל לנקות את הידיים, לשים קצת קרם, למתוח את הידיים ולצבוע מחדש את הציפורניים הארוכות. באותו הזמן, הוא הוציא את המברשת לסרק לה את השיער, בזמן שסטפני מדגימה לחברות שלה על העבד המנוייש. היא הסבירה לחברות שלה, שהעבד הזה לומד את כל סודות היופי, ואחראי לטיפוח האישי שלה. הוא בוחר לה את הבגדים בבוקר, לוקח איתו בגדים להחלפה אם צריך, כמה זוגות נעליים בכל יום, והולך אחריה לכל מקום. במקרה שהיא נאלצת להשתמש בצד הסאדיסטי שלה לצורך חינוך, הוא ידאג לטפח אותה חזרה מיד אחרי זה. "נכון, קוקי"? היא שאלה את העבד שלה, שהיה באמצע סירוק השיער שלה. "כן, גבירתי" הוא ענה. היא תפסה אותו באוזן ואמרה לו להראות לנשים האחרות מה התפקיד שלו. הוא אמר "התפקיד שלי זה להיות מרוכז מאה אחוז בשולטת שלי, ולדאוג שתמיד תיראה במיטבה. היום הבאתי איתי 3 זוגות נעליים, זוג אחד של מגפיים גבוהים, זוג אחד של נעלי עקב אופנתיים וזוג של כפכפים. היא לא צריכה לבקש ממני, אלא כשאני רואה שהיא זקוקה להחלפה, אני עושה לה סימון מיוחד שהיא תאשר לי להחליף לה בגדים או כל דבר אחר". "וזהו"? שאלה סטפני, "הראית להם את הזין שלך"?. קוקי לא הגיב, והיה נראה שהוא מסמיק מאוד. "קדימה, תראה לנשים". ואז קוקי הרים את החצאית שלו, הוריד את התחתונים, ולתדהמת הבנות, לא היה שם זין בכלל. "קדימה, תספר להן מה קרה לזין שלך". קוקי החל לספר שהוא היה מובל מאוד מהצרכים שלו, ולא של השולטת שלו, ולכן היא החליטה למקד אותו רק בה. היא החליטה על כריתה של הזין שלו, בתקווה שזה יעזור לשירות שלו. הנשים החלו להתפקע מצחוק, והיה נראה הן ממש נהנות מהסיפור הזה. סטפני אמרה שכל אחת צריכה גבר אחד נטול זין, שלא יתרכז בצרכים של עצמו, אלא רק בה. הנשים מאוד אהבו את הרעיון, וחזרו הביתה עם תוכניות חדשות לימים הבאים.

 

לפני שנתיים. 13 במרץ 2022 בשעה 19:36

אז אתמול הייתי בפמדום בפעם הרביעית.

הגעתי עם השולטת שלי, רד, והאמת היא שהיה ממש מדהים.

היו שם הרבה שולטות ונשלטים, אווירה ממש נעימה, והרגשה לא שיפוטית, שניתן לעשות מה שאוהבים ומרגישים בנוח.

רוצה להודות לאור ודורה על ערב נפלא, מאורגן היטב, על טהרת השליטה הנשית.

 

לפני שנתיים. 4 במרץ 2022 בשעה 2:32

4. ניסיון הבריחה

אחי הגדול, דייויד, יחד עם עוד כמה עשרות גברים בשנות העשרים, התקבצו להם בבית סודי באחד מפינות השכונה. הם ידעו שאסור להם לצאת מהבית, מחשש שייעצרו, וניסו למצוא דרך לברוח, אולי ליער או מקום כזה. הזמן עמד לרעתם, מכיוון שכל כמה שעות אחד מן הגברים קיבל הודעה ממישהי שהכיר, לגבי אפשרות להיות משויך שלהן. הם הבינו שכבר מתחילים לחפש אחריהם, והחליטו לנקוט לברוח ליער הקרוב. הבריחה תוכננה ללילה, והם דאגו לקחת איתם שקי שינה, אוכל ושתייה מספיק ככל שיכלו. באישון לילה הם החלו לצאת סה"כ 40 גברים מהבית בדממה, אחד אחד. כעבור כמה שעות של הליכה הם מצאו את עצמם בלב היער, והיה נראה שהמשימה הראשונית הצליחה. הבעיה הראשונה שהם נתקלו בה זה להביא אספקה שוטפת של מים. הם שלחו את הנרי, בן 25, אצן מרתון, ללכת למכולת השכונתית ולהביא אספקה קבועה של מים. כשהנרי נכנס למכולת, הוא היה ללא קולר עליו, ואחת הנשים בחנות שאלה אותו מי הוא משוייך. הוא גמגם ואמר שם של החברה שלו לשעבר, מקנזי. היא הביטה בו בחשדנות והיה ניכר שהיא לא מאמינה לתשובה שלו. היא מיד הרימה טלפון למשטרה המקומית, ואז הנרי לקח כמה בקבוקי מים והחל לרוץ חזרה ליער. כמה עשרו שוטרים החלו לדלוק אחריו, עד שמצאו אותו ואת שאר הגברים. לאחר ששמו עליהם אזיקים וכיסו להם את העיניים, הם הובאו לאולם בית המשפט. בתוך האולם התקבצו 40 הגברים הבורחים, מלווים ע"י כ-50 שוטרים גברים, כולם לבושים בלבוש המשטרתי המיוחד, שכלל מכנסיים קצרים שחורים וצמודים מאוד, אפוד שחור, מקל ואזיקים. גם בחורף הקר, אסור היה ללבוש משהו מעל למכנסיים הצמודים מאוד, על מנת להזכיר גם לשוטרים את המעמד שלהם. דרך המכנסיים רואים בבירור את הזין שלהם. השוטרים נודעו בסאדיסטיות שלהם, בעיקר מהפחד שלהם מהמפקדות. לתוך החדר נכנסו 3 נשים ראשונות, שנראו כמו השופטות, ולאחריהן נכנסו עוד 10 נשים, ככל הנראה מפקדות של המשטרה. המפקדת הראשית של המשטרה, שמה סטפני, אשה בשנות ה-20 לחייה, גבוהה, רזה, שיער חום ארוך, לבשה חצאית קצרה עם מגפיים מעל לברך, עם עקבים של 12 ס"מ. היא מיד ציוותה על מפקדי המשטרה הגברים לבוא ולהתייצב. בריצה הגיעו 4 גברים בשנות ה-40 לחייהם, והתייצבו מולה. המפקד נעמד לפני כולם וביקש רשות להציג את הבורחים ואת התפיסה שלהם. סטפני הסתכלה לו בעיניים, ואמרה לו לסתום את הפה. היא אמרה ל-4 השוטרים שנעמדו מולה, להתפשט מיד. הם היו קצת המומים, אבל לא העזו לסרב להוראה, ומי כמוהם יודע כמה השוטרות סאדיסטיות וחסרות רחמים. סטפני הרימה שוט מהשולחן שלידה והחלה לצלוף ללא רחמים בשוטרים המבוהלים. ההצלפות היו בכל הכח, והותירו צלקות קשות על הגוף של השוטרים. היא המשיכה להצליף בהם עד שלסטפני נגמרו הכוחות להמשיך להצליף. הגברים היו כאובים כל כך, ושכובים על הרצפה, ופחדו לומר מילה או לזוז. סטפני פתחה ואמרה "מי שחושב שלתת ל-40 גברים לברוח זה מעשה שנעבור עליו לסדר היום, טועה ובגדול. לא יהיה כאן מעשים של בריחה, וכל שוטר שאחראי לזה במשמרת שלו ישלם על כך את הדין". אמילי קראה ל-4 שוטרים אקראיים באולם, ואמרה להם לקחת את המפקדים ולהכניס אותם ישירות לכלא. הגברים צייתו בזריזות וגררו את המפקדים הכאובים מחוץ לאולם בית המשפט. סטפני פנתה לשוטרים ואמרה שהיא צריכה 4 מתנדבים להחליף אותם בתפקיד. מיד כל השוטרים הרימו ידיים, כי היה להם ברור שעדיף להיות מפקד ולא שוטר קטן. היא אמרה להם לעמוד בשורה אחת ארוכה, לעשות תנועה של שרירים בידיים, לפתוח את הפה הכי גדול שיכולים ולהמתין שם. סטפני פנתה לשוחח עם החברות שלה, בזמן שהם נעמדו בשורה כפי שנצטוו. היה דממה באולם, ואז סטפני החלה לעבור על השוטרים. היא הסתכלה להם על השיניים, הפה והשרירים, חיפשה שוטרים גבוהים וחזקים, ולבסוף מצאה 4 מפקדים חדשים. היא אמרה לשוטרים שנבחרו שיגיעו לקדמת האולם. היא אמרה להם שהם מקבלים תפקיד חדש שכולל גם הטבות מרובות, אך גם אחריות כבדה. אם יקרה עוד אירוע כמו היום, זה לא ייגמר רק בהצלפות והדחה, אלא בעונשים קשים יותר.

לפני שנתיים. 9 בפברואר 2022 בשעה 4:44

אמילי אמרה ללאקי להביא מד גובה ולמדוד את הגובה שלו, שהיה 1.88 מ' בלבד. מכת חשמל ארוכה של 20 שניות ניתנה מידית ללאקי, על זה שהיא ביקשה גבר מעל גובה של 1.9 מ'. מעבר לזה, אמילי אמרה לסופיה שרקסי לא מאוד מחונך, והיא לא בטוחה כמה יוכל לספק אותה. היא סיפרה לסופיה שכבר הרבה זמן היא חולמת על גבר מבוגר במיטה עם הרבה ניסיון, אבל היא מטילה ספק ביכולת של רקסי לספק את כל רצונותיה. היא גם סיפרה לסופיה שרוקסי מעט רזה מדי עבורה, ובכלל העיניים שלו לא משדרות את העוצמה כפי שהייתה רוצה. בלי להסתכל על רקסי, היא אמרה לסופיה שבעוד כמה דקות היא תיקח את רקסי למיטה שלה, ושם היא תבחן את היכולות שלו. רקסי לא ידע בדיוק למה היא מתכוונת, וגם לא העיז לשאול. אמילי כלל לא פנתה אליו כשנעמדה וסימנה לו לבוא אחריה על 4. הוא החל ללכת אחריה במהירות, אך אז אמילי שוב הוציאה את השוט שלה והחלה לחבוט במנהל שלה לשעבר בעוצמה אדירה. בתור איש בן 55, הכאבים היו בלתי נסבלים. עוד מכה ועוד מכה, על הגב, התחת, החזה והרגליים. רקסי ספג יותר מ-30 הצלפות עד שאמילי נרגעה וזרקה את השוט על הרצפה. "כשאני אומרת לך לבוא אחריי על 4, אני מתכוונת שתהיה צמוד לתחת שלי, בצורה שאתה מריח לי את התחת. מבחינתי שהאף שלך יהיה תקוע לי בתוך החריץ, אבל לא רוצה שאצטרך לחפש אם אתה מאחורי או לא". רקסי לא היה יכול לזוז, הכאבים והפצעים היו כל כך עמוקים וחודרים לעצמות, אבל הוא פחד עוד יותר מסדרה נוספת של הצלפות. הוא קפץ מהמקום ונצמד לתחת שלה כל הדרך לחדר שלה. אמילי ידעה עד כמה הוא כאוב וזאת הייתה חלק מן התוכניות שלה להערב. היא כיסתה לו את הראש בכיסוי עיניים, ואטמה לו היטב את האזוניים. לאחר מכן, קשרה לו את הידיים מאחורי הגב, פישקה לו את הרגליים, ונתנה לו זריקה לתוך הזין. מרוב הכאבים של ההצלפות הוא אפילו לא הרגיש את הזריקה. תוך כמה דקות, הזין של רקסי נעמד כמו טיל, אבל הוא בכלל היה מעולף, ולא הרגיש שום חלק מהגוף שלו. אמילי רכבה לו על הזין העומד והשתמשה בזה שוב ושוב על מנת להגיע לסיפוק. מרוב עילפון רקסי לא זז, ואפילו לא ידע מה קרה בכלל. כשאמילי סיימה, היא קראה ללאקי על ידי לחיצה על השלט למשך 5 שניות, ולאקי הגיע בריצה. אמילי אמרה לו לקחת את רקסי למיטה שלו, ולתת לו לישון לפחות 6 שעות לפני שעליו לקום מחר בבוקר להמשך המבחנים וביצוע המשימות. לפני שלאקי יצא מהחדר, אמילי שוב קראה לו לבוא אליה. הפעם, הוא לא עשה את הטעות, ולא הסתכל לכיוון שלה. היא שמחה בלאקי, ונתנה לו לטיפה נעימה השיער. "אל תתרגל לזה, לאקי" אמרה, "אבל עשית עבודה יפה היום. אני רואה את ההתקדמות, ובצורה הזאת, יש סיכוי שאתה באמת תזכה להיות האחראי משק בית שלי". לאקי יצא בריצה מהחדר והלך לקחת את רקסי המעולף למיטה שלו. בדרך חזרה לחדר של המשוייכים, חשבתי על המזל שלי, שלפחות אני כרגע אחראי משק בית, וקיבלתי מילות עידוד מהשולטת שלי. "אולי בכל זאת יש לי עתיד טוב יותר מלאחרים", חשבתי לעצמי.

 

לפני שנתיים. 23 בינואר 2022 בשעה 4:30

היא שמה עלי מצבטי פטמות, עם רצועה קצרצרה, ואמרה לי להיות צמוד מאוד לתחת שלה בזמן שאנחנו יורדים למטה לסלון. היא הייתה רק 1.55 מ' גובה, ואולי אני הייתי 1.85 מ', כך שממש נדרשתי להתכופף על 4, ולהיצמד לה לתחת. כשהגענו לסלון היא החזיקה את השלט, שוט ואת הרצועה, וסימנה לי לנשק לה את התחת. מיד הלכתי לנשק לה את התחת, לא לפני ששוב קיבלתי מכת חשמל כואבת מאוד שנמשכה כ-15 שניות. ממש לא הבנתי מה עשיתי לא טוב, והאם זה קשור למשהו שעשיתי בכלל, אך היא לא התייחסה לזה, ופשוט התיישבה לה על הספה ברגליים שלובות. היא אמרה לי שהמשימה הראשונה שלי להיום היא למצוא לה גבר משויך נוסף. היא הסבירה לי את תנאי הקבלה, שכוללים גבר סביב גיל 55-60, אמיד מאוד עם נכסים רבים, מעל 1.9 מ' גובה. בתור ילדה בת 16, נמוכה ומעט שמנמנה, היה ברור שהיא מחפשת מישהו בסגנון אחר לגמרי ממני. היא אמרה לי שיש לי 3 שעות להביא לשם מישהו, לפני שתפעיל מכת-חשמל שוב. יצאתי במהירות מהסלון, התלבשתי ויצאתי מהבית לחפש גבר משויך נוסף. השם הראשון שעלה לי היה המנהל הקודם של בית הספר, בשם צ'ארלי, אלמן עם ילדה אחת. הנחתי שהוא כבר משויך, אך בינתיים עבר רק יום אחד מאז יום המהפכה, וחשבתי שיש סיכוי לקבל אותו. נסעתי ישר לבית שלו, ולהפתעתי הרבה, מצאתי אותו עומד מחוץ לבית שלו. שאלתי אותו מה קרה, והוא סיפר לי שהילדה שלו כבר מצאה לעצמה 2 משויכים, והיא החליטה שעלי למצוא אישה משייכת, ולא יכול עוד לגור בבית שלה. הרגשתי מאוד בר מזל על התזמון. הסברתי לו את כל מה שקרה איתי בימים האחרונים, והוא אמר שהוא זוכר אותה בתור תלמידה בכיתות ה-ו, והיא הייתה מאוד מתוקה. הוא כמובן הסכים מיד לבוא איתי. אמילי חיכתה בבית, ונכנסתי לבית יחד עם המנהל לשעבר, צ'ארלי. איך שנכנסתי, אמילי הסתכלה עלינו, והיה ברור שהיא מיד מזהה את צ'ארלי. היא אמרה לי להשאיר אותם לבד, וללכת להכין לה ארוחת צהריים. צ'ארלי היה מעט נבוך, והתקדם לכיוון אמילי. "שלום לך אמילי, אני צ'ארלס, מנהל בית הספר לשעבר" אמר. "אני יודעת מי אתה", אמרה אמילי. אמילי שאלה אותו אם הוא מבין את סדרי הכוחות החדשים בעולם, והוא אמר לה שבוודאי שכן, והוא בא לכאן להיות גבר משוייך שלה. אמילי אמרה לו שהיא חושבת שהוא עוד לא מבין מה זה אומר, אך זה יקרה מאוד מהר. אמילי קראה ללאקי שהתייצב מיד מול אמילי. היא אמרה לו שוב להוריד את הבגדים, והוא מיד התפשט, אך לא בקצב הרצוי מבחינתה. הוא שוב נצבט ע"י השוקר החשמלי ושוב התהפך במקום. אמילי אז אמרה לו לעמוד זקוף והחלה לצלוף בו קשות עם השוט, עד שדמעות זלגו מעיניו. לאחר כ-20 הצלפות, אמילי התיישבה שוב בכורסא, ולאקי הרים את ידו בהכנעה. אמילי אמרה לו שהוא רשאי לדבר, והוא שאל אותה "גבירתי, האם לא עשיתי מה שביקשת ממני? למה מגיע לי כל ההצלפות האלה"? אמילי אמרה לו שהוא לא הכין את צ'ארלי לכניסה לבית שלה. עליו היה כבר להכין אותו למקום החדש שלו בבית. אין לה כוחות ורצון ללמד כל גבר משוייך את מעמדו, ואם עוד פעם אחת ייכנס בפתח הבית גבר שלא יידע את מקומו, הוא יישלח לעבודות הציבוריות. אמילי אמרה לו שהיא עולה להתקלח ותחזור עוד חצי שעה, והיא מצפה לקבלת פנים אחרת לגמרי של הגבר המשוייך החדש שלה. בשלב הזה, צ'ארלי כבר היה מבוהל לחלוטין, ורק אז קלט מה המעמד החדש שלו. לאקי הסביר לו שאסור לו לדבר איתה, להסתכל עליה, לעשות כל פעולה שלא ביקשה, עליו לציית לכל פקודה במהירות האפשרית, ואסור לערער על אף ציווי שלה. כעבור כ-40 דקות, אמילי חזרה לסלון, לבושה כעת במכנסי שורטס הקצרצרים שלה ובגופיה ללא כתפיות. היא מלאה בסיפוק לראות את שני הגברים על ארבע, עירומים, ומחכים לשמוע פקודה ממנה. אמילי התיישבה על הספה ואמרה ללאקי להביא לה את הטלפון שלה. תוך שהיא מסתכלת בטלפון, היא אמרה לצ'ארלי לעמוד זקוף וישר, ידיים לצדדים, גב מתוח. היא הסתכלה עליו וחיוך גדול היה על פניה. אמילי אז אמרה ללאקי לחייג לחברה הכי טובה שלה, סופיה. אמילי אמרה ללאקי להחזיק את הטלפון על ספיקר בזמן שהיא מדברת ולהחזיק את המכשיר. אמילי נמרחה על הספה, ואמרה לצ'ארלי לגשת לכפות הרגליים שלה, ולהתחיל לעשות לה מסאז'. סופיה סיפרה לאמילי על הגבר המשוייך החדש שלה, ואמילי סיפרה לסופיה על צ'ארלי המנהל. סופיה פשוט התפקעה מצחוק בצד השני של הטלפון, והיה נשמע שהן ממש נהנות מהתיאורים. הן חשבו יחד על שם מתאים לצ'ארלי, והחליטו שמעכשיו הוא ייקרא רקסי. אמילי לא דיברה עם צ'ארלי או אמרה לו משהו, אלא רק המשיכה בשיחה עם סופיה. כשסופיה שאלה אותה על התכונות של צ'ארלי, אמילי השיבה שהיא ממש עדיין לא מכירה אותו, אבל בינתיים מאוכזבת למדי ממראה הגוף שלו. אמילי קראה לרקסי לבוא ולעמוד לפניה, בזמן שהיא תיארה אותו לסופיה. היא הזכירה שהוא די גבוה, כפי שהם אוהבת אותם, אבל לא מספיק גבוה עבורה. אמילי אמרה ללאקי להביא מד גובה ולמדוד את הגובה שלו, שהיה 1.88 מ' בלבד. כזכור, היא ביקשה גבר 1.9 מ' לפחות... לאקי יודע מה מצפה לו כעת. המשך יבוא.