שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שבועיים. 11 באוק׳ 2020, 14:21

"לכו לטיפול זוגי" זאת עצה שנזרקת באוויר בלי לחשוב פעמיים בכל פעם שמישהו כותב שיש לו בעיה עם בן או בת הזוג.
זה הפך לאיזו מילת קסם, עצה שמתיימרת להיות פתרון לכל סיטואציה וסיטואציה אבל זה לא נכון, ויותר מזה- במקרים מסוימים העצה הזו היא הטיפ הכי מסוכן שאפשר לתת וחבל שמעטים האנשים שמודעים לכך.

כסטודנטית למקצוע טיפולי, שמכירה את התחום, וראתה דבר או שניים בקרב המטופלים, אני רוצה להעיד שטיפול זוגי, כשמו הוא, נועד לטפל בבעיות בין בני זוג, שיוויניים ואכפתיים זה לזה, ולא בין מתעלל לקורבנו.

כשאתם רואים שמישהו מתאר שבן הזוג שלו מזלזל בו, מקטין אותו, מפעיל עליו מניפולציות וכו' ההצעה לטיפול זוגי לא תגרום לצד האלים רגשית להשתנות. להפך, זאת תהיה הזדמנות נוספת בשבילו להחריף את התעללות והפעם עם גושפנקא של איש מקצוע (שכמובן מושגת בגלל שגם על איש המקצוע מפועלות מניפולציות וסילופים של המציאות). 

הדינמיקה של טיפול "זוגי" בין מתעלל וקורבן נראת כך: הם מגיעים לטיפול כאשר המתעלל נינוח ובטוח בעצמו, שהרי אף אחד לא התעלל בו, בעוד הקורבן יהיה נסער מאוד מצלקות ההתעללות. 
למתעלל שמתנהל בקור רוח יהיה קל להוציא את הקורבן שלו "היסטרי" ולהציג אותו כבעיה של מערכת היחסים, שאם היה קצת "מרגיע" או "מתחשב בו" (כלומר, במתעלל) הכל היה נראה אחרת וכך נוצרת תמונה מאוד לא נאמנה למציאות בקרב המטפל שלא מכיר אותם, וגם לא יכול באמת להכיר כי במהלך טיפול מהסוג הזה אין מצב שהקורבן יסנגר על עצמו כשהוא יושב עם תוקפו, עם האדם שהוא הכי מפחד ממנו בעולם, באותו החדר ומפחד ש"יסגור איתו חשבון" כשיחזרו הביתה. 
יש פעמים שהקורבן לא מפחד מ"סגירת חשבונות בבית" אבל מקרה כזה הוא אפילו יותר חמור כי זה אומר שהוא הפנים ומאמין שהוא "רע ובעייתי" כפי שהמתעלל שיכנע אותו והוא כבר וויתר על עצמו וזאת הסיבה שלמתעלל "אין סיבה" לנקום כשהקורבן בעצמו ידקלם כמה הוא עצמו האדם שלא בסדר בקשר.

ובקיצור, ככה הדינמיקה בין "זוג" שכזה שיושב בחדר הטיפולים נצבעת בגוונים מאוד שקריים לעיניו של המטפל, וגורמת למטפל ליפול לאשליה שיצר התוקף שבה הקורבן הוא בעצם הבעיה של הקשר. 
ומבלי להתכוון לכך, המטפל בעצם יתן למתעלל כלים לשדרוג ההתעללות. 

המטפל שמכיר והתמחה עם זוגות נורמטיביים, ינסה להשתמש בכלים ולהחיל כללים סימטריים שהיו עובדים על זוג נורמטיבי על זוג לא נורמטיבי שאין ביניהם שמץ של סימטריה, והתוצאות יהיו מחרידות. 
המטפל עלול למצוא את עצמו, למשל, מייעץ ששני הצדדים "יתפשרו" על דברים, כאילו שהיה מדובר בסיטואציה הדדית, מה שבפועל יגרום לקורבן לוותר עוד ועוד על עצמו וביטחונו בשביל לספק את צרכיו של המתעלל.

כבר יצא לי לקרוא על מקרה שבו מטפל אמר לאישה שבן זוגה בודד אותה מחבריה ומשפחתה שעליה "להתחשב בו בשביל שיתחשב בה ויפסיק לכעוס" ולהיפגש אפילו פחות עם חברים ולהפסיק לצלצל למשפחתה, רק כי המתעלל הציג את זה כאילו זוגתו יוצאת עם חברים כל יום למשך כל היום ונוטשת אותו לבד ומתקשרת להורים שלה על כל שטות קטנה, והיא כמובן שפחדה להסביר את עצמה אחרת.

המתעללים גם ילמדו את ה"שפה הפסיכולוגית" שבטיפול, יעוותו אותה וישתמשו בה כרצונם. 
"אתה פוגע ברגשותי", "אני טראומטי ואתה לוחץ לי על טריגרים" ועוד כל מיני משפטים שכשל עצמם הם נהדרים ויכולים לעזור לזוג שיוויני להתחשב זה בזה, יהפכו לכלי נשק, לכלי השתקה של הקורבן בכל פעם שינסה לעמוד על שלו, להביע את עצמו ולהתנגד.

זאת הסיבה שמטפלים מיומנים יקטעו טיפול כזה טרם יתחיל, בשביל שחלילה לא ימצאו את עצמם עושים יד אחת עם המתעלל. 
אבל העניין הוא שהעולם הטיפולי לא מורכב רק ממטפלים תותחי-על, כי כמו בכל תחום, רוב  העוסקים בו הם ממוצעים והממש מעולים נמצאים רק בקצה.
וספציפית בתחום הטיפולי, מהיותו די פרוץ, יש גם חלק לא קטן של "מטפלים מטעם עצמם" כי כל מי שרוצה יכול לקרוא לעצמו "מטפל" (כל עוד לא מציג את עצמו כפסיכולוג) באיזו שיטה שנשמעת מאוד דומה למשהו שעושה פסיכולוג, גם אם אין לו שמץ של הכשרה בנושא.

אני יוצאת מנקודת הנחה, או רוצה להאמין לפחות, שרוב האנשים יבחרו באיש מקצוע ששמעו עליו ממקום מהימן, ואף על פי כן, גם איש מקצוע "של ממש" עם כל ההכשרות וההצלחות (שכמובן נעשו בקרב זוגות נורמטיביים ולא מעידים דבר על כישוריו מול זוג במערכת של מתעלל-קורבן) הוא אנושי ואינו חסין למניפולציות שהמתעלל מתמחה בהן כבר שנים לעומתו ולכן מסובב בכזו יעילות את הקורבן וכל סביבתו על האצבע במקום לזכות לעונש כלשהו.

ואגב, באותה הזדמנות אציין שגם לשלוח את המתעלל לטיפול פרטני עבור עצמו זה לא אפקטיבי. 
המחשבה שהוא ילך לפסיכולוג ואז הוא "ירפא את התעללות ממנו" היא נאיבית (והתנהגות מתעללת גם לא קשורה לטראומה מסוימת כפי שנוהגים לחשוב, שהרי רוב המתעללים באו מבתים נורמטיביים לחלוטין ופשוט מצאו את ההתעללות משתלמת ומשרתת את צרכיהם. המחשבה שמתעללים הם קורבנות של איזו ילדות עשוקה זה נרטיב שקרי שנוצר ע"י מתעללים ונועד לגרוף אמפתיה ולשמש הצדקה להתנהגותם. לרוב מי שחווה התעללות בילדות יש הזדהות עם קורבנות, אמפתיה לסבלם, ופחד משתק "להיכנס לנעליים" של תוקפיהם ולנהוג כמו האנשים שהם הכי מתעבים בעולם).
כי הוא מציג למטפל שלא מכיר את הקורבן את הנרטיב האישי שלו, שכמעט תמיד לא נאמן למציאות, ובקלות מוציא את עצמו בסדר ואת הקורבן איזה "חולה נפש" שלא הוגן כלפיו.

מהיותו בטיפול, למתעלל יהיה קל להציג את עצמו כקורבן "עם ילדות מורכבת" או כל תירוץ אחר שלא ימצא עבור עצמו.
הוא יסלף את דברי הפסיכולוג ללא הרף לקורבן שנשאר בבית, וישתמש בהם ככלי נשק עם כיכבול "חותמת" של איש מקצוע. 
לכל טענה או בקשה שיעלה הקורבן יוטח בו "אני כבר בטיפול, מה אתה עוד רוצה?" או "אתה פוגע לי בתהליך" שנועד להשתיק בצורה הכי אולטימטיבית שיש. 
המתעלל יסיר מעצמו אחריות למעשיו וייחס אותה ל"עצות" ש"קיבל" מהפסיכולוג בכדי להסיט את הכעס של הקורבן (רגש חשוב מאוד שיכול לעזור לו לסיים את הקשר מהר יותר) אל עבר האדם הלא נכון, אל הפסיכולוג שיהפוך ל"אויב" שצריך לנתק ממנו קשר במקום המתעלל. 

מתעללים הם די חסרי תקנה כי בשביל להשתנות המוטיבציה אמורה לבוא מהם והעניין הוא שלרובם המוחלט אין מוטיבציה לעשות זאת. 
ההתעללות משרתת אותם, ובמדינות מסוימות, ביניהן ישראל, הם גם לא זוכים ממש להשלכות בהיבט המשפטי- אז למה לא?
מבט מאיים אחד והקורבן שלהם שותק או מדבר רק כפי שהם רוצים, מסדר את הבית, ממלא את כל הסידורים, שוכב איתם בכל רגע ואופן שירצו ועוד עונה "אמן".
להיות בקשר שיוויני מבחינתם דורש מאמץ, איפוק, ויתור על נוחות והרבה פריוולגיות, ולכן גם אלו שיש בהם איזה שביב של רצון להשתנות (שלרוב נובע מפחד לאבד את "בן הזוג" כאוביקט שלהם ולא מתוך אמפתיה כנה למצבו) יסגו מהר מאוד כשיגלו באיזה חוסר נוחות זה כרוך עבורם. 

הטיפולים היחידים שנמצאו אפקטיביים למתעללים הם טיפולים מערכתיים, כאלו שבדר"כ נעשים בתנאי פנימיה באיזה מעון סגור או לכל הפחות במתכונת של אישפוז יום, כי התעללות היא עניין מערכתי שנמצא בכל אספקט של התפקוד היום-יומי שלהם וזה לא משהו שבאמת אפשר לפתור בטיפול של שעה פעם בשבוע כשרוב הזמן הם חוזרים הביתה וממשיכים בשגרה הלא בריאה שלהם מול הקורבן. 
בטיפולים כאלו יש צוות שלם שמתגייס, ואחת הסיבות היא שאנשי הצוות ישמרו אחד על השני מפני מניפולציות שינסו להפעיל המתעללים עליהם.
טיפול מהסוג כזה ניתן רק בצו בית משפט ומעטים המתעללים שמגיעים למעמד הזה, וגם לא הייתי מייעצת לקורבנות לחכות לרגע שמגיע המעמד הזה כי אם הוא מגיע סימן שניסו לפגוע בהם בצורה מאוד מהותית ואולי בלתי הפיכה ולכן בכלל יש עילה לצו בית משפט.

העצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא פשוט לברוח. לא לנסות לטפל, לא לקוות שיבוא הטיפול או המטפל שישנה את הצד המתעלל, אלא פשוט לקום וללכת, עם כל הקושי הרב שאני בטוחה שכרוך בכך.
הרצון הזה "לטפל" במתעלל הוא רק עוד משהו שמשרת אותו, ששם אותו במרכז עולמכם, הוא רק נהנה מכך ולא משתנה. 
החליפו את המיקוד ממנו אליכם ותטפלו בעצמכם, תנו לעצמכם כלים לחיים טובים יותר. 
התעללות היא כל התנהגות שגורמת לכם להרגיש שאתם נמחקים, קטנים, לא שווים ומפחדים, גם אם היא עטופה בכל "המילים הנכונות", אל תשלימו איתה ואל תאמינו לרגע שאתם "מגזימים" כשאתם מנסים להתנגד לה.

לפני 3 חודשים. 29 ביולי 2020, 7:40

שמתי לב שיש מעין מתאם כזה בין ניקים שמתלוננים שאיזו "שולטת" (במרכאות כי שקוף מהתיאורים שלהם שמדובר במתחזים) ניסתה לנצל אותם לבין הניקים שמחפשים קיצורי דרך לסשן, שניכר שמחפשים מיניות הרבה לפני שעמלו על ליצור את הכימיה הנכונה בשביל שאישה בכלל תמשך אליהם.

איכשהו תמיד הניק שיפתח פוסט מהסוג הזה יהיה מישהו שמציג את עצמו בכינוי פורנוגרפי, עם תמונות בוטות בפרופיל שבו הוא כמובן מצמצם את עצמו לפנטזיות המיניות שלו ולא טורח להציג ולו בשורה אחת מי הגבר שהוא מעבר לדמות הנשלט שמחרמן אותו לגלם.
פרופילים כאלו מרתיעים נשים, זוכים להתעלמות כמעט מיידית כשהם פונים, וזה נכתב כבר במאות הפוסטים שנפתחו בנושאים האלו בעבר. אבל הם מעדיפים לא להכיר בזה ולהמשיך בשלהם.

זה מורכב לשנות בעצמם משהו, נוח יותר לשכנע את עצמם שזה בטח כי כולן פה סנוביות, "לא שולטות אמיתיות" ורק אם היו נראים כמו בראד פיט (באתר שמבוסס על טקסט ולא תמונות הגולשים, כן? אף אחד לא מקבל פה עדיפות בגלל המראה, הדבר היחיד שתופס פה את העין הוא ניסוח) או אם היו מתנהגים כמו "bad boys" כאילו שזה באמת מדבר למישהי שעברה את גיל 16, אז בטח כולן היו עפות עליהם כי כל הנשים רעות ושטחיות חוץ מאיזו שולטת פנטזיונית אחת שבטח מסתתרת בין כולן ומחכה רק להם.
כאילו אם רק יתמידו וישארו כפי שהם, אז לבסוף איזו מישהי תבחר בהם, תיפול בקסמי הודעת "רוצה לשלוט בי, המלכה?" ותגשים להם את כל הפנטזיות, והם יחיו לנצח באושר, עושר וכושר.
אבל העניין הוא שאין אישה כזו. אף אישה לא תמהר לשיחת וידיאו או תציע מפגש לגבר שהיא לא מכירה, בטח לא לאחד שהציג את עצמו רק או בעיקר דרך פנטזיה מינית.

לאישה לא אכפת לקרוא שיש לכם פנטזיות מיניות דומות לשלה, לא אכפת לה שאתם קוראים לעצמכם כלבלבים או עבדים אפילו אם היא אוהבת לקרוא ככה לפרטנרים שלה בנסיבות מסוימות.
הדבר היחיד שיגרום לאישה לראות בכם פרטנר מיני פוטנציאלי, לרצות לממש אתכם פנטזיות, הוא רק אם אתם מסקרנים ומושכים אותה קודם כל כגברים שאתם.

הטעות הבסיסית של הרבה נשלטים היא להאמין שאינטרקציה עם אישה שולטת מתחילה דרך פניה אליה כשהם מגלמים מולה את דמות הנשלט, בעוד בשביל שאישה תרצה שיגלמו מולה את דמות הנשלט היא קודם צריכה להימשך לאדם שמולה.
בדיוק כמו שאף אישה לא תשכב עם גבר רק כי הוא הציג את עצמו כסטרייט כי שמע שגם היא סטרייטית, ככה שולטת לא תמהר לסשן עם נשלט רק כי הציג את עצמו כנשלט. היא תרצה אותו נשלט אך ורק אם היא קודם נמשכת למי שהוא כגבר, וזה קורה רק לאחר שטרח להשרות בה תחושת ביטחון, ליצור איתה כימיה, לעורר בה סקרנות.
הוא לא צריך להיות "זכר אלפא קשה להשגה" כמו נשלטים מסוימים מנסים להסביר לעצמם שמושך נשים (להפך, להתנהג ככה רק דוחה אותן כי זה מעיד שלא התבגר מאז התיכון), הוא פשוט צריך להיות האדם שהוא במקום לצמצם את עצמו לדמות פורנוגרפית שטחית של "כלבלב" או "עבד" או כל דבר אחר שמעמיד לו את הזין. 

קל לאנשים מאחורי ניקים שמתנהלים באופן הזה, שמחפש סשן לפני חיבור, ליפול בפח של המתחזים כי מתחזה הוא היחיד שמתנהג כמו הדמות הלא מציאותית שהם שואפים שתוקסם מהם במקום לשנות את עצמם.

רק גבר מתחזה ירצה שיפתחו מולו מצלמה בשיחת וידיאו (וכמובן שבאופן חד-צדדי) מבלי שהוא באמת מכיר אותם, בעוד נשים אמיתיות חוששות מזה מאוד כי הן מפחדות להיתקל באיזה דפוק שיאונן להן מול הפרצוף. 
רק גבר מתחזה ירצה באינטרקציה איתם על אף שהציגו עצמם באופן שטחי דרך דמות פרונוגרפית, בעוד נשים אמיתיות לא יתעניינו בהם במיוחד רק כי שיתפו במה שמעמיד להם את הזין.
רק גבר מתחזה ידחוף לכיוון הבטחה לערוך להם סשן עוד לפני שביססו ביניהם כימיה ותחושת נוחות, בעוד אף אישה לא תרצה בכך מבלי שהיא נמשכת לגבר שמולה, וגם אחרי שהיא תימשך אליו היא תמשיך לגשש את השטח, לבחון עד כמה הוא אמפטי ולא שקוע רק בצורך המיני שלו, וזאת בשביל לוודא שהוא לא פסיכי ושאפשר להיפגש איתו מבלי שיפגע בה.

זאת יכולה להיות גם אישה מתחזה לשולטת ששליטה לא באמת מעניינת אותה כמו לעשות כסף קל, אבל העקרון זהה: רק מתחזה מבטיח/ה להיות כל מה שהם מפנטזים עליו מהר מדי, בקלות רבה מדי, מבלי להתעכב על לטרוח להכיר אותם באמת.
ומרוב שהם רוצים שזה יהיה אמיתי, מרוב שקשה להם לוותר על הפנטזיה הזו שתהיה שם איזה מישהי שתיפול לרגליהם מבלי שישקיעו מי יודע מה בתהליך ההיכרות, הם יעדיפו להאמין למה שהמתחזה משמיע להם במקום לאפשר לאסימון ליפול להם ולקלוט שאופן התנסחות שמציג מין כמשהו שמוצע באופן תכליתי, שמנסה להתכתב עם פנטזיה גברית, הוא פרי מקלדתו של גבר כמוהם ולכן הוא מצליח לקלוע בול כך שירגישו מיד שדמותו היא כל שפינטזו עליו. אם רק רוצים להיות מודעים למציאות אז קל לראות כמה שזה מזויף: שהרי מעולם לא נתקלו באישה שאשכרה נפגשה איתם אחרי שהתבטאה מולם כך. גם מעולם לא באמת צמח קשר אחרי שאישה ביקשה מהם טובות הנאה, וידוע להם היטב מהתנסויות שלהם בעולם האמיתי שכשאישה נהנת מעצם חברתם היא לא מרגישה שהיא צריכה תגמול בשביל לרצות להיפגש איתם, התגמול יהיה לראות אותם.
אבל כשנאחזים בדמות הפנטזיונית של איזו שולטת לא אמיתית ש"אוטוטו תזנק עליהם" אחרי שהם מתנהגים ככה, קשה לקבל את מציאות הפחות מרגשת שדורשת מהם לשפר את עצמם לפני שמישהי תרצה בהם.

עדיף להכיר בזה שהתנהלות כזו לא מושכת נשים מאשר להמשיך להיאחז בתקוות שווא שאולי יש איזו מישהי אי שם בעולם שזה הקטע שלה, שפשוט תציגו לה פנטזיה או תבצעו לה איזו טובת הנאה והיא תזנק עליכם. זה עדיף ויעיל יותר משאר להמשיך בשכנוע העצמי שכולן ביצ'יות שעושות דווקא "לבחורים הנחמדים" שנדמה לכם שאתם.
אם כל הנשים ממהרות לסנן אתכם, כדאי לכם לבחון מה בכם כל כך מרתיע את כולן במקום לספר לעצמכם סיפורים על כך שאתם בסדר ושזה העולם שעקום.
אין קיצורי דרך לסשן, תצטרכו להתאפק ולתנהל בכלוב באופן שפחות יחרמן אתכם אינסטנט, באופן שפחות מתמקד בצורך שלכם להגשים פנטזיות ויותר ממוקד בנפשה של האישה שמולכם אם אתם רוצים שמישהו מלבד מתחזה שקולט את הנואשות שלכם  יצור עמכם קשר.
תתמקדו בנשים שמולכם, בצרכים שלהן ולא רק ברצון שלכם לממש את הצורך להיות נשלטים דרכן, וזה מתחיל בלהפסיק לקרוא להן מלכות ולעצמכם עבדים עוד לפני שהכרתם אותן.
אתם כמובן יכולים לדחות את ההצעה הזו על הסף, אבל אם לא תקשיבו למה באמת מדבר לנשים אתם תדברו רק למתחזים, שקולטים נואשות ומחפשים לתפוס עליה טרמפ.

לפני 3 חודשים. 4 ביולי 2020, 14:28

אף קשר מתעלל לא מתחיל בזה שבדייט הראשון הגבר נתן לבחורה כאפה.

זה מתחיל עם התרגשות ענקית, עם פרפרים, וזה לאו דווקא כי בשלב הזה הגבר המתעלל הוא איזה שקרן גדול שמזייף רגשות בדרגת רב-אומן. זה פשוט כי כשאתם נפגשים לדייט של כמה שעות כמה פעמים בשבוע יש אשליה כאילו בן הזוג רק שלך, ומנסה לרצות רק אותך, כי ברגעים כאלו הפוקוס שלו רק בך. וזאת בדיוק הפנטזיה שמניעה את הגבר המתעלל, זה בדיוק מה שהוא מחפש באישה, אז הוא נינוח. ואל הנינוחות הזו, נשים מסוימות, שלא רגילות לקבל אהבה בצורה בריאה, מתייחסות כאהבה כי פתאום הן זוכות ליחס חיובי יותר ממה שהן היו רגילות אליו.

כשהקשר מעמיק, כשנפגשים לעיתים יותר קרובות, ובטח כשעוברים לגור ביחד, אז מגיעים החיים עצמם ואותו גבר מגלה לצערו שיש לבת הזוג חיים מלבדו. שיש פעמים שהיא רוצה להיפגש עם חברות בלעדיו, לראות משפחה, ללכת לעבוד, שלא בא לה לבשל ולנקות לו, שבא לה לבצע החלטות שלא קשורות אליו... וזה מוציא אותו מהכלים. פה הוא ינסה להגביל אותה.

בהתחלה ב"עדינות", כלומר בהתחלה הוא "רק מייעץ לה" שהחברים שלה "לא ראויים מספיק למישהי כמוה" או נותן לה טרמפים לכל מקום בשביל שהיא לא תלך לשום מקום לבד. זה שלב שבו נורא קל למישהי שלא חוותה אהבה בריאה לפרש את זה כדאגה ומחוות רומנטיות במקום כנורות אדומות.

אחר כך, הוא מגביר את הקצב, כי כשאתה רק מציע ומייעץ הצד השני מרגיש שהוא יכול גם לא לקבל את ההצעה או העצה שלך, וזה ממש לא בא בחשבון עבור גבר כזה. אז הוא מגיב בעצבים, מרים את הקול, והיא נבהלת וחוזרת לציית לו. היא חוזרת לציית כי היא בטוחה שהיא אשמה, שאם הגבר ההו-כה רומנטי שלה פתאום עצבני זה כי עשתה פעולה מסוימת שאם רק תמנע ממנה להבא אז הוא יחזור להיות מקסים.

והוא באמת חוזר להיות "מקסים" אבל לפרק זמן קצר, כי אז היא שוב "טועה", מתנהגת בצורה אנושית עם צרכים משלה שהוא לא אוהב ועם הזמן הצעקות הופכות לשגרה. היא משכנעת את עצמה ש"ככה זה, העיקר שבשאר הזמן טוב לנו", בטח אם זה דפוס שהיה שגרה שהייתה רגילה לה בבית הוריה.

היא מפתחת סוג של סבילות לצעקות ומכנה את אותן התפרצויות "הריבים שלנו" או "הקשיים שלו" כאילו שזה חלק משגרה זוגית נורמלית.

כשהיא ממשיכה להיות היא, מי שרחוקה מהאובייקט בפנטזיה של בן הזוג המתעלל, בן הזוג המתעלל עובר מצעקות לשבירת חפצים, וכששבירת החפצים מתקבלת כשגרה, אז משבירת חפצים הוא עובר להשלכתם לעברה, ומשם הוא עובר למכות וכך זה מתגבר עד לסוף הידוע מראש.

מה שבעצם מאפשר את המשך קיום מערכת היחסים הזו היא ששני הצדדים מסרבים לוותר על הפנטזיה שלהם על בן הזוג. הוא מסרב לוותר על הפנטזיה שבה בת זוגו היא אובייקט שכל מהותו להתסובב סביב צרכיו, והיא מסרבת לוותר על הגבר הרומנטי שנראה לה שהוא היה אי שם בדייטים הראשונים.

זאת גם הסיבה שהיא תתעצבן על כל אדם שיעיר לה שבן הזוג שלה רעיל לה, תנסה לגונן עליו ולחזור בה מתלונות נגדו - כי קשה לה לוותר על הדמות שהיא מייחסת לו, במיוחד כי ברגעים אחרי ההתפרצויות שלו שבהם היא חוזרת להיות כנועה, "לפתע" הוא נותן לה חיזוקים חיוביים על כך, וזה נותן אשליה רגעית שהוא מתשנה ושאם היא תפרד ממנו עכשיו "היא תפגע לו בשינוי" ותפספס "את הנסיך האמיתי שהוא יכול להיות".

שניהם מנסים "לתקן" את בן או בת הזוג שלהם בדרכים חולניות - היא כלפי עצמה והוא כלפיה. אבל באיזשהו שלב המציאות מכה בהם מספיק חזק. היא מבינה שהבעיה היא בו ואין שום דבר שהיא יכולה לעשות בשביל לתקן אותו, שהוא לא מחפש לאהוב אותה אלא שתהיה אובייקט חסר רצונות משל עצמו לשירותו, ולכן ניסיונות הריצוי והביטול העצמי שלה הופכים אותו לנינוח אבל לתקופה קצרה שאף פעם לא יכולה להימשך לנצח כי היא פאקינג בת אדם. ואז היא תנסה לעזוב, להציל את עצמה.

בנקודה הזו הוא יבין שאין שום צעקה או מכה שהוא יכול לתת בשביל להחזיר אותה למקום שבו היא נאצלת להיות שוב אובייקט מרצה, ולו רק לתקופה מסוימת. פה הוא יאמין שאם היא עצמאית ולא נתונה לשליטתו יותר אז אין לה זכות קיום והוא מנסה להתנקם בה בצורה אלימה יותר מאי פעם, זה השלב שבו עלול להתרחש רצח או ניסיון לו.

מערכות יחסים מתעללות הן כמו כדור שלג. הן מתחילות בקטן וככל שמבליגים על הנעשה בהן, מגיבים בסלחנות, ריצוי או ניסיון "לטפל" בתקווה להחזיר את המתעלל "לאדם הרומנטי שפעם הכרתי" כך ההתעללות בהן רק גדלה ומחמירה.

לפני 10 חודשים. 3 בדצמ׳ 2019, 12:20

בואו לא נשלה את עצמנו. הנשלט "נכנע" לרצונות השולט/ת כי זה מה שמדליק אותו, וממש לא בגלל שהשולט/ת עשו משהו ששינה אותו וגרם לכך.

נתחיל מהדוגמא הקלאסית: כשנאסר עליו לגמור, הוא "מתאפק" כי זה מחרמן אותו לא פחות מאת הצד השני. גם כשהוא ננעל בחגורת צניעות, שכיבכול אמורה להיות איזה כלי טוטאלי כזה שרק אם השולטת תועיל בטוב חסדיה לפתוח אותה הוא ישחורר, בפועל היא כלי שתמיד בנוי בצורה קלה לפריצה אחרת הוא לא ישווק לקהל כצעצוע מין כי אף יצרן לא רוצה שיתבעו אותו. ואת הכלי הזה לא פורץ כי להיות נעול זה חלק מהפנטזיה שלו, לא כי באמת הוא תלוי במפתח או ברצון של השולטת בשביל להשתחרר משם.

כל "השפלה" שהוא סופג במקום לענות לה בצורה אסרטיבית שהוא מסוגל אליה בקלות, כל "הוראה" שהוא מבצע למרות שהוא יכול לסרב לה, כל "סטירה" שחטף למרות שפשוט יכל להזיז את הראש משם, זה לא כי אין לו ברירה. זה כי להיות במקום הזה מדליק אותו. כי הוא ישב ואקטיבית חיפש שולט/ת שימלאו את המשבצת הזו עבורו, שיגלמו את התפקיד הזה ויעשו את הפעולות האלו עבורו כי זה מחרמן אותו.

אתם כשולטים לא באמת המרתם אותו להיות משהו שהוא לא. לא עיצבתם אותו, לא הכנעתם אותו. כל פעולה שנעשתה בקשר ביניכם היא כי הוא רצה בה והסכים לה. בשנייה שהוא לא מסכים, כל הכוח שלכם עליו מתפוגג. הנשלט לא באמת חווה שום דבר כסבל, כחוסר ברירה או ככוח בלתי מעורער של השולט/ת עליו. בטח לא כשמדובר באישה שהיא שולטת, שהכוח הפיזי שלו מתעלה על שלה, ובשתי שניות הוא יכול לנטרל אותה, לחטוף את השוט מידיה ולהחזיר לה בצורה כואבת פי עשר. הדבר היחיד שמונע מהתרחיש הזה להתקיים זה רק כי זה מחרמן אותו. כשהוא יאבד עניין בשולטת, הוא לא יחשוב פעמיים לפני שיקום וילך ואם היא תמשיך ותנסה "להכניע אותו" כשהוא לא מעוניין בכך, הוא לא יהסס להחזיר ולהעמיד אותה במקומה. 

"כניעה" זה הנרטיב שהצד השולט מספר לעצמו בשביל להרגיש חיזוק לאגו, שהוא חזק ושיש לו איזו עליונות בלתי מעורערת. זה מחרמן ומדליק, אבל בנינו? זאת אשליה. אם העליונות מסתכמת באנשים שאקטיבית חיפשו מישהו שימלא את המשבצת הזו, הם אלו שהכתירו אותך והכוח שלך נתון בידיים שלהם.
מעניין גם שכמעט תמיד יש איזה יחס הפוך בין רמת העליונות ששולט/ת מרגישים שיש להם בעולם הבדס"מ לבין הסמכות שהם מחזיקים בה במציאות מול אנשים שלא מתחרמנים מנוכחותם והם נאצלים להרשים אך ורק בעזרת האישיות.
כמעט תמיד יש יחס הפוך בכל הנוגע למידת השליטה שהם מייחסים לעצמם בעולם הבדס"מ לבין השליטה שיש להם על עצמם וחייהם שמתבטאת בהישגים שלהם, במצבם הנפשי או המשפחתי וכו'. ככל שעל כל אלו הם לא מצליחים להשתלט, כך הם מרגישים יותר צורך לפצות על כך במציאות אלטרנטיבית שקל ליצור. וככל ששולט/ת פחות שולטים בעצמם במציאות, ככה סגנון השליטה שלהם יהיה יותר קיצוני, אובססיבי, נרקסיסטי. 

גם נשלטים מספרים לעצמם את הנרטיב הזה של השליטה הבלתי מעורערת של השולט/ת בהם. אחרת זה לא היה מחרמן, לא מדליק. זה כמו לראות סרט מדע בדיוני, שבשביל להנות מהעלילה שלו צריך להעמיד פנים לאותם רגעים שהמציאות היא שונה, שאין באמת כוח משיכה או שמסע בזמן אפשרי, וכל מי שיזכיר לך את חוקי הפיזיקה באותם רגעים אתה תתעלם ממנו או תשתיק בעצבים, למרות שהוא צודק. כי אתה רוצה להנות, והמציאות פריעה לך. אם הנשלט יחשוב כל הזמן שהוא יכול לגבור על השולטת בכאפה, לפרוץ את חגורת הצניעות בהינף יד, הוא לא יקבל את הסיפוק שלו. אז הוא מספר לעצמו נרטיב שבו הוא כנוע ואין לו ברירה. וזה רק מחזק את הנרקסיזם של הצד השולט שבטוח שיש לו כוח בלתי מעורער, כשבמציאות, בהרבה פעמים, אין לו שליטה אפילו על עצמו.

לפני 11 חודשים. 23 בנוב׳ 2019, 18:25

כשחושבים על תלות מוחלטת בשולט/ת, בדרך כלל מתארים מצב שבו האדם שמחזיק בעמדה הזו שבה תלוים בו ינצל אותה לרעה, וזה אכן מה שקורה ברוב המקרים. יש יותר מדי אנשים שבוחרים להציג את עצמם כשולטים בשביל להחזיק בעמדה הנצלנית הזו, במיוחד אם הם מהסוג שמתעקש לחפש רק נשלטים חסרי ניסיון מפת גיל או היעדר פז"ם בעולם הבדס"מי.
אבל ניצול לרעה זו רק סיבה אחת למה קשרים שמבוססים על תלות מוחלטת נגמרים מכוער. יש עוד סיבה שפחות מדברים עליה והיא שהתלות המוחלטת יכולה מאוד להעיק על הצד שתלוים בו, לשאוב ממנו אנרגיה מרובה עד כדי שיעדיף לשים לכך סוף. ואז, כשזה קורה, הנשלט שהיה תלוי בו מרגיש שנותר בלי כלום מלבד מתחושות נטישה וחוסר אונים.

אז למה שמישהו בכלל ירצה שיהיו תלויים בו אם זה כל כך מעיק? הכל מתחיל מפנטזיה, מתסריט דמיוני שנעשת בו אידיאליזציה לתלות הזו.
כששולט לא מתוחכם או מנוסה במיוחד חושב על נשלט שיהיה תלוי בו באופן מוחלט, הוא מפנטז על איזה מישהו שפשוט יעריץ אותו ללא עוררין, שיעשה את כל מה שיצווה עליו מבלי לחשוב פעמיים והפנטזיה הזו עושה לו נעים באגו. היא עונה לו על כל צרכיו הנרקסיסטיים הגרנדיוזיים, היא ממלאת אותו באשליה של גדלות וחשיבות, וזה פשוט מחמם את הלב וגורם למוח להפריש לזרם הדם את כל הכימיה הזו שכיף להרגיש בכל תא בגוף.
ואכן, בתחילת הקשר, בשלב "הפרפרים", כשיש התרגשות ונוח להיות עיוורים למציאות, אז מתקבלת אשליה שקיימת תלות מוחלטת שמבטאת באדם שתלותי רק בדברים שנוחים וכיפיים לשולט, שיודע להפוך לפתע לאדם שונה ועצמאי לחלוטין כשהשולט מתחיל להרגיש שזה מעיק עליו שתלויים בו כשזה פחות מתאים לו.
זאת בעוד המציאות שונה לחלוטין, ותלות מוחלטת זאת תלות מוחלטת כולל בצדדים הפחות מרגשים שלה.

מה ששולט כזה לא לוקח בחשבון בפנטזיה הזו, וחווה על בשרו בצורה כואבת ככל שמתקדם קשר מסוג הזה, זה שמישהו שתלוי בו באופן מוחלט ידרוש את נוכחתו לעיתים קרובות יותר, ובצורה אינטנסיבית יותר, ושהתלות הזו ממש לא תדע שובע. שהרי לא די בלתדרך את הנשלט פעם או פעמיים מה לעשות ומכאן הוא ילמד להסתדר לבד, האישיוז שאיתם השולט מתמודד מול הנשלט התלוי יחזרו על עצמם באופן בלתי פוסק, במחזוריות שוחקת כמו בסיפור המיתולוגי על סיזיפוס, וזאת גם תהיה הנקודה שבה הפנטזיה תתבדה בצורה המאכזבת ביותר.
נאיבי לחשוב שקשר עם נשלט שנמשך מעבר לשני מפגשים יהיה לעד חד-צדדי, של הענקה טוטאלית מצידו, של התאמה מוחלטת שלו לכל גחמותיך ללא שמץ של השקעה מצידך. זה נאיבי בדיוק כמו לצפות להחזיק בתפקיד ההורה אך ורק בשביל שהילד שלך יעריץ אותך מבלי שתצטרך לעשות שום דבר בשביל להרוויח את זה.
כולנו נסכים שלהיות אבא לילדים קטנים זה לא רק להיות זה שמקבל אהבה והערצה מילדיו מתוקף התלות שלהם בו אלא גם להימרח בחרא כשאתה מחליף להם חיתול, לקרוע את התחת בלפרנס אותם, ללמד אותם דברים בסיסיים שהם לא קולטים בקלות ועושים לך את המוות עד שמיישמים, להתמודד עם מלא קשיים רגשיים ועם עוד מלא דברים מעיקים בדיוק בגלל שהם תלויים בך באופן מוחלט ולא יכולים להתמודד בלעדיך כשזה פחות נוח לך.

אולי התלות המוחלטת מספקת אשליה של תחושת הערצה אינסטנט, אבל היא גם הופכת לחרב פיפיות. שום דבר בחיים, ובמיוחד בכל הנוגע ליחסים בין אנשים, לא מגיע בקלות. וכשמשיגים משהו בקלילות יתר שלא אופיינית, מרגישים את הכובד מתבטא באספקטים אחרים. לכל דבר יש מחיר והמחיר של הערצה שבאה בקלות מתוך תלות מחולטת היא להרגיש באופן כבד את הצורך בנוכחות אינטנסיבית בחיים של מישהו שלא יכול להסתדר בלעדיך, שלא יחזיר לך את האנרגיות שהוא לוקח ממך כי הוא פשוט לא יודע איך ולכן בכלל תלוי בך מלכתחילה.
התחושה המעיקה שמתלווה לזה מובילה להרבה מתחים שיובילו לסיום בלתי נמנע של הקשר, פשוט כי אותו נשלט בחיים לא יתן לך את מה שאתה מצפה ממנו. הוא לא יכול להיות אחר, שהרי אם הוא היה אחר, הוא לא היה תלוי בך ולא היה מעריץ אותך כל כך מהר, אבל אז גם היה מסוגל באופן עצמאי לדאוג לעצמו, להוריד ממך עול ואפילו לדעת איך לתפוס יוזמה ולדאוג לך במקום שתצטרך לתדרך אותו בכל פעם מחדש אם אתה רוצה שצרכיך ילקחו בחשבון בכלל.

בהנחה והשולט הזה לא חתיכת חרא שמחפש לנצל, הוא באופן בלתי נמנע יהפוך להיות סוג של פסיכולוג במשרה מלאה עבור הנשלט שתלוי בו באופן מוחלט. הנשלט וטיפול בצרכיו שהופכים אותו לכה תלותי יהפכו להיות מרכז הקשר יותר מאשר השולט וצרכיו. שולטים שפשוט רוצים מישהו שיעריץ וישרת אותם לא בנויים למחוייבות מהסוג הזה והם ינטשו מהר מאוד לאחר שיעבור שלב "הפרפרים" של הקשר והם יבינו שזה גדול עליהם. וכשכל הכלים להתמודדות עם החיים נמצאים בכיס שלהם, הנשלט ירגיש אבוד ופגוע לגמרי (ובמקרה של נשלט שבנוסף להכל גם לא יציב נפשית, וזאת תחלואה נלוות נפוצה בסיטואציות אלו, בכלל תיפתח תיבת פנדורה).

שולט בוגר בנפשו, שהתנסה מספיק, ישאף להכיר נשלט שהוא אדם עצמאי, שיש לו חיים משל עצמו, שיודע להתקיים ולהסתדר גם בלעדיו, שיעניק לו את המושכות לנפשו מתוך מקום של בחירה למרות שיש לו ברירות אחרות, ולא מתוך מקום של תלות.
הערצה שנוצרת מקשר כזה מגיעה ממקום אותנטי יותר, בריא יותר, שמתיישב ומתחבר עם המציאות ולא מנסה לשווא לחפש לה קיצורי-דרך במקום לקבל בבגרות אותה ואת העובדה שצריך סבלנות והשקעה כי שום דבר בעל ערך משמעותי לא יפול לידייך אינסטנט בלי להשקיע בכך.