דחף

טוב הגעתי לכמה החלטות שאני מעוניין ליישם לשנה החדשה.  אתם לא מסכימים שהשנה החדשה מתחילה ב-10 לאוגוסט? חבל, אני לא סופר אתכם. אני מתפלל לשמש.

קיצר:

1. לא יוצא/משחק/מחליף מבטים/מתקשר בגלי למדה עם אף אחת שרוצה שישלמו עליה על כל דבר. אני לא קמצן (לפחות לא על יתר המידה) ואני אפילו נהנה לקנות מתנות לאנשים שאני מכיר ובאמת יקרים ללבי. But you're not there yet. באמת שזה מגעיל וזה גורם לי לרצות לירוק בתוך שטר של חמישים, לקווצ'ץ אותו, לזרוק אותו על הרצפה, להגיד לה שתרים ואז ללכת... ולראות אחר כך איך היא עושה בדיוק את זה, כי זה פאקינג חמישים שקל.

2. להתחיל עם מישהי רק על סמך הנעל שלה. חלאס, אני ילד גדול. אני אמור לדעת כבר שזה לא בהכרח סימן לאישיות מיוחדת או אפילו מעניינת. אין מה לעשות, רוב הבנות המעניינות נועלות אולסטארס וטבע נעות, רוב הבנות המשעממות נועלות סנדלי עקב עם רצועות, ובין לבין יכול להיות שיתפלק לך מישהי מגניבה עם מגפיים עם עקב מלבן.

3. חושב ארבע פעמים לפני שאני שולח הודעות לאקסיות/יזיזות. אם אתה שולח הודעות ליזיזות כשאתה חרמן מדי, אתה יכול להגזים ואז לא יהיה לך את זה יותר (קרה). אם אתה שולח הודעה לאקסית, אתה יכול להגזים ואז בטעות תמצא את עצמך ביחד איתה שוב (הצילו).

4. Last but not least

לעולם לעולם לעולם לעולם לא נותן לאף אחת להצליף בי אלא אם אני סומך עליה ב-110%!!! אני גם לא כזה אוהב כאב וגם אין מה לעשות, לא כל אחת שבאה עם שוט ביד גם יודעת מה לעשות איתו. אז זהו, הנה, אתן לא תכאיבו לי יותר*.

*תרתי משמע

1. מטאל כבד עם בס חודר

אני על הברכיים כשהיא מולי. היא בוהה בי עם העיניים יפות שלה בזמן שאני עושה לה מסאג' לכפות רגליים משהו כמו רבע שעה. היא מפסיקה אותי. "תוריד את המכנסיים". אני נשכב עם הפלג גוף עליון שלי על ספת עור במועדון. היא הולכת להכאיב לי. כל פעם אחרת אם מישהי הייתה שואלת אותי איך אני עם כאב הייתי עונה "לא מתחבר". אני עדיין לא כזה מתחבר. אבל יש משהו כיף בזה שהיא אוהבת את זה. ואיך שהיא דואגת. וואו כמה שהיא דואגת. היא אומרת לי לא לגעת בה, אני קצת נרתע, מרגיש לי מרחיק, מסוג השליטה שאני לא אוהב. ואז היא אומרת שאני רק צריך להסתכל עליה והיא תדע להפסיק מהמבט שלי. אני מהנהן ואני מרגיש שילוב מושלם בין אופוריה למתח. היא מרביצה לי קצת בתחת. כשזה מגיע לסף שלי, היא עוברת להכאיב לי בחזה ובפרצוף. כשזה מספיק לי היא חונקת אותי קלות עם הידיים שלה. אני בוהה בה תוך כדי שהיא חונקת, כמו קורא תיגר עם העיניים שלי. דוחק בה עם המבט שלי לעשות יותר. אומר לה עם המבט שלי שזה שטויות, בקושי מרגיש מה שאת עושה. היא עוצרת.

2. גראנג' עם מילים ציניות

סטוץ של סופ"ש מאוחר. אני חושף לה קצת מהפטישים הקלים שלי. אני עובר ללנשק לה את הרגליים. היא מסתכלת עליי עם פרצוף עקום ואומרת שזה ממש מוזר. טוב. אם את אומרת.

3. פופ זול

אני על הברכיים. שלוש מלכות מעליי, כל אחת עם עבד או שתיים. יש אחת שתפסה לי את העין. היא נראית טוב. היא נראית כמו מישהי שאני מכיר ממקום אחר, ובא לי להשליך עליה את מה שבא לי לעשות להיא. לפעמים אנחנו מחליפים מבטים וצוחקים בקול על המצב האבסורד שאנחנו מצויים בו. היא ממשיכה עם הגבר שתחתיה, אולי שניהם. בעסה שלא ראיתי אותה קודם.

4. בלדה מרגשת

אני מדבר עם האקסית הונילית שאני מרגיש הכי בנוח לידה. אני קצת מדוכדך כי היא ממש רחוקה. אני עוד יותר מדוכדך כי היא ממש רחוקה מכל מה שקשור לבדסם, ואפילו שהיא הגיבה סבבה יחסית כשסיפרתי לה שאני בקטע (ולא הרחבתי) אני לא יכול לדמיין איתה קשר של נשלט-שולטת, כי זה לא ככה בינינו. אבל אני מרגיש שאני חייב קשר נשלט-שולטת איכשהו בחיים. אני ממש רעב אבל העוגה שלי חייבת להישאר שלמה.

"הלו?"

"היי! זה ****"

"מי?"

"נפגשנו לפני יומיים. אני ליקקתי לך את המגף איזה חצי שעה עד שיצא לי המיץ ואת תפסת לי את הפרצוף ושאלת אותי אם אני עבד והנהנתי אז החלפנו מספרים"

"תשמע אני לא כל כך זוכרת אבל זה נשמע הגיוני. אז כן, במה מדובר?"

"אממממ... התקשרתי כי... כי כאילו... אני רוצה להיות העבד שלך"

"מה הקישורים שלך?"

"אה אני מנגן, שר לפעמים. אני ממש טוב במשחקי חשיבה"

"מה? לא! מה אתה יכול לעשות בשבילי?? אני לא פה בשביל לבדר אותך אתה יודע. אני צריכה דברים"

"אה... טוב לא יודע אני חשבתי ש..."

"לנקות אתה יודע?"

"אני יודע לנקות אבל תשמעי זה מה זה מעיק. כאילו אני מכריח את עצמי לשטוף את הדירה פעם בשבועיים וגם אחרי זה אני גמור.  אני לא יודע אם יש את זה בתוכי לנקות דירה של עוד מישהי עכשיו"

"זו לא סתם עוד מישהי! זו המלכה שלך. אתה לא רוצה לשמח את המלכה שלך?"

"אני כן אני כן! בטח שכן!"

"לבשל אתה יודע?"

"כן האמת שכן. אני מכין מוקפץ לפנים עם ג'ינגר וצ'ילי"

"חריף? אני לא אוהבת חריף"

"אפשר גם בלי צ'ילי. ובלי ג'ינג'ר"

"טוב. נשמע בסדר. אז תבוא אליי"

"יש! יש לך עוד נעליים יפות שאני אוכל ללקק?"

"בטח שכן. רק תקשיב, אני צריכה ממך טובה. בדרך אני צריכה שתאסוף כמה דברים, אני אשלח לך רשימה מפורטת"

".... את רוצה שאני אשלם עליהם?"

"אתה קמצן אני מבינה"

"לא זה לא זה, זה פשוט ש... זה פשוט... תקשיבי: כשהייתי על הרצפה ולקקתי לך את המגפיים הייתי בטרנס, או סאבספייס, או איך שלא קוראים לזה. הכל היה נורא פשוט בחיים שלי לכמה רגעים. אני הייתי תחתיך, אני עשיתי פעולה רפטטיבית ואת הסתכלת עליי עם העיניים היפות שלך ונתת לי מבט של אישור. הרגשתי משהו מיוחד. אז חשבתי שיש איזשהו חיבור, אולי קטן, ששנינו נהנינו מהרגע הזה וששנינו רוצים עוד"

"אני זוכרת אותך. אתה ילד. אתה ממש ילד. אתה לא רק צעיר אלא אתה גם חסר הבנה וקצת מפנטז. תקשיב, אתה לא הבחור הראשון ולא האחרון שבא אליי בשישי ומבקש ללקק לי את הנעל. יש מאות כמוך. לאף אחד מכם אין טיפת טאקט! לא אכפת לכם שאני מדברת עם חברה, או עם חבר, אם אני רק רוצה לרקוד, תמיד אתם לא מרפים! ואתם רק מתרבים משישי לשישי! אז כן יש לי עבדים שאני מגיעה איתם לרגע הזה, אבל אני לא פה כדי לשעשע אותך! אני בנאדם! אתה רוצה ללקק נעל לך לזארה, קח בובת ראווה ותלביש עליה מה שבא לך! אני עושה מה שבא לי עם מי שבא לי ומאיזו סיבה שבא לי, ואני לא עושה את זה עם אף אחד אם הוא לא מועיל לי!"

"..... טוב אני מצטער. לא ידעתי שזה ככה. אולי יהיה לי טוב לשרת אותך. אני צריך מסגרת, את יודעת? כשהייתי בבית ספר והיינו יוצאים לחופש הגדול הייתי משתגע. כדאי שתהיה לי איזה מישהי שאני אעבוד בשבילה גם בזמן הפנוי"

"אני שמחה לשמוע שהתעשתת"

"אז נפגש מחר? ב-8?"

"8 זה טוב. האמת אם אתה פנוי ב-8 אז אולי תאסוף את חבר שלי? יש לו משמרת מחר והוא צריך להגיע ב-"

"טוב טוב חאלס הבנתי זה לא יעבוד. לילה טוב"

ההבדלים ביני לבינה:

כשאני נכנס לחדר אני נכנס עם חזה מנופח וחזות של לוחם, מנסה לאזן בין קשיחות לנגישות כפי שהוחדר לי לעשות. מולי זכרי אלפה הנאבקים על דומיננטיות ונשים עם מבטים חודרים וקשוחים לא פחות, שלא יתפסו כחלשות לרגע.

כשהיא נכנסת לחדר, שלא במסגרת העבודה כמובן, אין לה כוח לזה. היא מעדיפה להיטמע. היא לא צריכה את המשחקים האלה. היא יודעת שהיא יכולה לאכול פה את כולם בעולם שלה, היא רק מקווה שהם לא יגררו אותה לעולם שלהם, שם היא בעמדת חולשה. יש לה תמיד תוכנית מילוט. היא לא תתן לאף אחד להצמיד אותה לקיר.

אני פוגש מדי יום ייצוגים חברתיים של מיני אנשים. הצורה שהם רוצים להיתפס בפני החברה, הנורמטיבי המקסימלי שהם יכולים להוציא מעצמם, מלוטשים ונקיים מלכלוך, או לפחות שואפים לכך. אבל מה שהיא רואה.

היא רואה את האיד. את הביטוי המוגזם של היצרים הפנימיים של החברה. היא רואה כל אחד בצורתו הכי מופשטת. היא מכירה אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים שלהם, אפילו אם הם נפגשים פעם בשבוע. מרוב וידויים ומעשים היא כבר לא מתרגשת מכלום. אין דבר שאני או אתם יכולים להגיד לה שיגרום לה להניד עפעף, לא משנה מאיזה חור זה יוצא או לאיזה חור זה יכנס.

אני מבין למה היא לא כמו האחרות. היא לא מדברת כמוהן. כל כמה דקות יוצא לה איזה משפט שגורם לך להגיד "את לא יכולה לומר את זה מול אנשים!". לא אכפת לה. למה מה כבר יקרה? הם ישפטו אותה? יוקיעו אותה? היא מכירה את כל החברה האנושית הזו על סטיותיה ואין שום איש מתחסד שיכול לבוא ולהגיד לה משהו על ההתנהגות שלה.

אני בטוח שיש לה לב יותר גדול משל כולנו ביחד. חבל שהיא לא מראה את זה יותר. אבל אני מבין. לא יודע איך אני הייתי מרגיש אם הייתי רואה אנשים כל יום כפי שהם. אולי עדיפות לי הבבואות.

אני חושב עליה כל כמה שבועות, מקווה שהיא בסדר, ואומר לעצמי שהיא כנראה הרבה יותר מבסדר. יש לי פנטזיה שאני איכשהו עוזר לה בחיים, אבל כנראה שההיפך זה הנכון. המעט זמן שהכרתי אותה עזר לי מאוד. פיקס אותי. דברים נראו לי הרבה יותר פשוטים. הבעיות שלי התגמדו. כנראה שאני גם חשפתי בפניה את האיד.

אבל,

יכול להיות שגם ראיתי קצת מהאיד שלה בעצמה. זאת שנותנת לכל אחד לבטא את דחפיו הכמוסים, אולי, רק אולי, נתנה לי מבט פנימה. וזה היה יפהפה.

אחרי תקופה של וניליות מוחצנת, הרגשתי את הצורך חוזר. הגעגוע לבדסם, כמו תחושת הגעגוע לכל התמכרות שהפסקת, נהיה גם פיזי וגם נפשי. נכנסתי לכל אתר בדסם בקיום (גם fetlife, אתר של מיעוט איכותי בארץ אך לצערי לא מספיק פעיל). התחלתי להסתובב בבית. הייתי צריך לעשות משהו עם הידיים. חתכתי וקצצתי כל פרי, ירק, בשר וכו' בבית. התחלתי לבדוק איזה מסיבות יש בקרוב. התחלתי לדמיין לו"ז שבו אני הולך לכל אחת מהן ומאבד את הראש.

הייתי צריך רק פורקן, אבל לא פורקן מהסוג שאתה מקבל בסקס ונילי או אוננות. פורקן של אובדן שליטה. פורקן של להיות בידיים טובות, של מישהי שיודעת מה היא עושה ועושה את זה כי היא רוצה. טרנס היפנוטי כזה שמשתלט עליך כשאתה באמצע אקט ולא אכפת לך משום דבר אחר בחיים. פורקן כזה שבו אתה מרגיש כל שריר ועצם בגוף. 

הלכתי בחמישי למסיבה, והגעתי קרוב מאוד למה שרציתי. קרוב מאוד. אבל זה חמקמק כנראה בדיוק כמו ההיי האולטימיטיבי שמחפשים כל הנרקומנים למיניהם. אתה מתקרב ואתה נהנה מכל צעד כשאתה עולה בסולם, אבל אתה לא מגיע לסוף. לעיתים נדירות מאוד אתה מצליח לתפוס סוג של קסם שכזה.

כנראה שזה ה-relapse שלי, חזרה לכל מה שחשבתי שאשים בצד ולא יציק לי יותר אף פעם. בינתיים אני מחבק את זה, אני רוצה לדעת לאן זה יקח אותי, כי אני כבר יודע לאן אתה הולך כשאתה מעמיד פנים שאתה משהו שאתה לא.

מיאמי, קיץ 2015.

התמזל מזלי והתאכסנתי במלון שלידו גם הבר הכי טוב במיאמי. הבר הוא בקתה קטנה שממנה אתה לוקח משקה ולאחר מכן אתה מתיישב על כיסאות חצר מרופדות סביב בריכה גדולה ויפה. מקום שקט אידיאלי ופשוט סקסי.

הגעתי לשם במצב רוח טורפני. על הבר יש בלחץ 3 מקומות ישיבה ועל 2 מהם ישבו שני בנות. האחת לבנה עם שיער שחור ארוך, חולצה מכופתרת מצודה וכפכפים. השנייה שזופה עם עיניים חומות ושיער חום ארוך, ולרגלייה wedges (אשמח אם מישהי תאמר לי איך אומרים את זה בעברית). הנעל הזו מאוד באופנה שם במיאמי כי היא משלבת את הנוחות של כפכף עם הסקסיות של עקב. אותי היא קנתה. באתי אליהן ושאלתי מה הן שותות כי אני רוצה להזמין להן. הן צחקקו ביניהם ואז אמרו לי שני שמות של בירות. הזמנתי, שמתי להן כל אחת ביד ואמרתי להן שאני אחזור בקרוב כדי לשוחח איתן קצת. קצת דושבאגי וונילי מצידי, אני יודע, אבל אין מה לעשות, ככה זה הולך שם ואין טעם להילחם בזרם.

חזרתי לאחר זמן קצר אליהן וכיוונתי עם הראש לשולחן יפה שבול בדיוק התפנה עם נדנדה מרווחת ומרופדת עם כיסא בצד. הן מאוד מהר הבינו אחרי מי באתי ואני ישבתי עם גברת וודג', שמה לורה, בנדנדה, וחברתה ישבה בכיסא. התחלנו לדבר. שניהן שם כי לחברה יש בלינד דייט והן אמרו שהוא יפגוש אותה פה. יום המזל שלי, ברגע שיתחיל הדייט מובטח לי זמן איכות עם מושא חיזוריי. החברה הולכת לשירותים לזמן מאוד ארוך באופן מודע כדי לתת לנו לדבר. אנחנו מדברים בנגיעות. באיזשהי נקודה היא שואלת אותי למה באתי אליה מכל הבנות בבר. אני אומר לה בשיא הכנות: "your shoes"

היא חצי מופתעת, חצי מסוקרנת. היא מבקשת ממני להסביר. אני מסביר לה הכל. בדסם 101. היא מתחרמנת. זה ברור שמה שהיא מכירה מבדסם זה דברים שהיא ראתה בסרטים וסדרות. היא לוחשת לי באוזן קלישאות כמו "I'm gonna dominate you so hard". אני מחייך ומנסה להסביר לה בדיוק מה הדברים שסקסים בעיניי שמלכה עושה. היא אומרת לי שאיך שהדייט מגיע אנחנו הולכים לחדר שלי. החברה חוזרת. לורה לא חושפת את כל מה שדיברנו עליו, אבל גם עם החברה אנחנו קצת נפתחים. לרגע אני חושב על להזמין גם אותה. אבל לא. זה מהלך של שמוק. ניתן גם צ'אנס לבלינד דייט שלה. 

הוא מתעכב ומתעכב וכל שנייה שעוברת שנינו מתחממים ומתחממים. הידיים של שנינו כבר במפשעות אחד של השנייה. אנחנו מתחילים לחשוב כבר על פשוט ללכת שנייה לשירותים ולגמור עם זה. אחרי דקות ארוכות משעות, מגיע המושיע שלנו. אני לוחץ לו את היד, נראה אחלה של בחור, משאיר אותו ואת החברה ולוקח את לורה לחדר.

אנחנו נכנסים. משם הכל נהיה כמו באיזה סרט פורנו מוגזם. אני מלקק לה את הצד של הנעל ומנשק לה את הטבעת והיא בשוק חרמני. היא כמעט צועקת "!that's SO hot". זה משעשע בדיעבד, אז זה היה שיא המחרמן. היא שמה את הראש שלי בין הסוליה של הנעל לחלק העליון של הרגל השנייה, בדיוק כמו שאני אוהב. אחרי זה הנעליים עפות ואני מתחיל ללקק מלמטה עד למעלה. אז אני כבר מלקק לה את כל הגוף. אני שם קונדום (חברים, אם אתם לוקחים משהו הביתה מהסיפור הזה חוץ מזקפה, שזה יהיה תמיד לשים קונדום) ואני נכנס. הסקס הוא מהחזקים שהיו לי. היא נכנסת לשליטה ממש ובפעם הראשונה אני משלב סקס חייתי עם שליטה נשית. כשאני גומר אני מרגיש כל שריר ושריר בבטן שלי. שנינו מתרסקים למיטה.

אנחנו מחליפים מספרים ומדברים על לעשות את זה שוב פעם. אני נרדם לשינה עמוקה. כשאני קם אני רוצה לעשות את הכל שוב.

חלאס.

בחייאת.

איך אני אמור להתרכז??

... להיות כמו השולטת האחרונה שהטריפה אותי:

להיות אישה (ולא ילדה) שכיף לדבר איתה

לתת לי פקודות בדיוק מתי שצריך

לצחוק איתי על המצבים האבסורדיים שאנחנו נמצאים בהם

לקלל ולהגיד את המחשבות הכי סדיסטיות מבלי שזה ישמע מאולץ, ולא רק, אלא גם איכשהו הכי מקסים שיש

לדעת מתי לשלוט ומתי לשחרר

לדבר איתי כמו שווים כשאנחנו מחוץ למיטה

ואחרי שהכל נגמר

להתקרבל ביחד כמו זוג ונילי תמים

אם למישהי בא להיות כל זה, אז תתכבדו לכן.

אני אהיה פה, מהרהר על מה הסיכוי שאני אפגוש עוד מישהי כמו האישה ההיא...

(אני שונא לנפח לאנשים את האגו, אבל יש כאלו שזה מגיע להן)

טוב אז עשיתי את זה שוב. הייתי בבר והתחלתי עם מישהי כי ממש אהבתי את הנעליים שלה.

אני אחרי תקופה של המון עבודה וחרישה ואמרתי לעצמי הרבה שכשיהיה לי קצת זמן אני פשוט אתפרק. אז אני מניח שזה זה.

עם כל הכוונות הטובות, וניליות בדרך כלל זה לא זה. הן נחמדות, לרוב יותר אופטימיות והרבה פעמים יוצא מזה איזשהו ניצוץ של משהו. אבל זה אף פעם לא בדיוק זה. הלוואי ואפשר היה לראות את הבטחון עצמי מהצד השני של הבר. להסתכל למישהי בעיניים ולראות אם יש בה את החיה הטורפת שאתה מחפש, שלא תיקח ממך בולשיט, שיודעת בדיוק מה היא רוצה ואיך היא הולכת לקחת את זה ממך.

כל ההחלטות שהיו לי כנראה בחודש האחרון היו בהשפעת מלכה אחת שפגשתי והייתה טובה מדי מכדי להיות אמיתית. יאפ, יש גם כאלו. אני לא יכול לחשוב על משהו אחד שהייתי מוסיף לה. הבעיה היחידה היא שמציאות זה מציאות, ואם זה נראה טוב מדי כדי להיות אמיתי כנראה שזה נכון. נפגשנו, רצינו אחד את השנייה, וכמו סוג של משא ומתן, מצאנו דרך מצוינת שבה שנינו נהיה מתוסכלים ולא נקבל כלום. אבל אל תדאגו לה, היא מלכה. אני סומך עליה שאת שלה היא יודעת להשיג והיא משיגה (וזה לא מתוך כעס, אני מעריץ של האישה הזאת ולדעתי היא באמת מסוגלת להכל).

וניליות it is  כנראה. אני, אגב, לא משלה אף אחת. אני אוהב להיות כנה בדייט הראשון ולהגיד בדיוק מה אני מחפש, ואם הן נשארות אז אנחנו יודעים ששנינו באותו דף. מקווה שלשנינו יצא מזה קצת כיף.

לרוב השולטות יש רשימת מכולת של קריטריונים. זה כמובן בריא, וכמובן נוצר לרוב מהדרך הקשה. כל קשר שנוצר לנו, ברגע שהוא נגמר, מחדד לנו עוד יותר מה בדיוק אנחנו רוצים. אני מעריץ בנות שיודעות בדיוק מה הן רוצות. אגב הן גם לרוב הכי טובות במיטה. אין כמו מישהי שתופסת אותך חזק בשיער ואומרת לך בדיוק מה היא רוצה שתעשה לה (or else...). אבל לנשלטים לרוב אין רשימת מכולת, בגלל שרובנו לא נחשפים לכל כך הרבה שולטות כמו שהן נחשפות לשולטים. אבל אם הייתה לי רשימה היא הייתה כזאת:

דומיננטית - חלקכם אומרים לעצמכם "מה? זה לא מובן מאליו? אם היא מלכה אז היא דומיננטית". חלקכם (או חלקכן) כבר יודעים שזה לא בהכרח נכון. יש הרבה מלכות שהן דומיננטיות כשהן בסצנה או במיטה, אבל באישיותן הן לא דומיננטיות. אין שום בעיה עם זה, אגב, זה פשוט לא מה שאני מחפש.

חולת נעליים - הפטיש לנעליים נלקח הרבה פעמים בבדסם למקום של עקבי שחקים מוגזמים ומגפיים שלובשים רק למסיבות/סשנים. אני מכור לעקבים אבל אני אוהב אותן כשהן אופנתיות. יש מצב שאפילו הייתי מוותר על השליטה, והייתי רק יושב עם מישהי ומדבר נעליים כל היום. על סוגי עקבים, על מעצבים, על סגנונות, על צבעים. (סתם על מי אני צוחק, הייתי תוך חמש דקות מתחנן לטעימה). 

הומור עצמי - תקשיבו, קשה לי עם אנשים שלא יודעים כמה מגוחך כל העסק הזה לפעמים. הרבה פעמים כשדיברתי עם בנים/בנות שבסצנה על בדסם נכנסתי ישר לפרץ של צחוק. אי אפשר לקחת את זה ברצינות יותר מדי. כלבים, מלכות, שפחות, הלבוש, המוזיקה, הסטיות. אל תטעו ותחשבו שזה זלזול, זה ממש לא, אבל לפעמים בדסם יכול להיות הדבר הכי מצחיק שיש.

כשרון משחק - ישמע קצת כמו ההפך המוחלט מהקריטריון הקודם. לפעמים ממש קשה להיכנס לאקט אם אתה מרגיש שלא מוכרים את זה מספיק. זה תקף לשני הצדדים אגב. צריך קצת מהמשהו הזה כדי להיכנס עד הסוף. לדעתי, זה תקף גם בסקס ונילי כשמכניסים קצת dirty talk לסקס. צריך להגיד את זה כאילו שאתה באמת מאמין בזה.

לב - אני לא יכול להיכנע למישהי בידיעה שהיא באמת רואה אותי כזבל. אני לא מתכוון כאן לאהבה, כי מה שאני כל כך אוהב בסצנה הזאת זה שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, וכל אחד יכול לשלוט או להישלט מבלי להקים בית. אני מתכוון לזה שכשאני נכנע אני נכנע למישהי כי זה עושה לה טוב, והיא שולטת בי כי זה עושה לי טוב.

סייג אחרון כרגיל, אני מעריץ את המין הנשי. כל מה שנשמע כאן מביקורת, כמובן שמגיע מאהבה.

נ.ב. אני ממש בקטע של נעלי אוקספורד לאחרונה. אם מישהי תגיע עם נעלי אוקספורד לדאנג'ן צ'ייסר ראשון מובטח.