סרטן הגדי

"נמשיך את הסיור שלנו מפה" אלון מסביר לאורח הראשון במלון הרפת ומביא אותו לרפת מאחורי המלון.
"כמו שאתה רואה הרפת מחולקת לכמה חדרים. בחדר פה מימין מבצעים בפרות חליבה. בחדר פה הרבעה . שם מקדימה יש חצר ששם הפרות יכולות להסתובב חופשי ופה משמאל יש חדר ענישה לפרות עם...איך נאמר...קשיי הסתגלות."
"אממ...מעניין" השיב האורח הבריטי. "מה אתם עושים להן בחדרי ענישה?"
"יש פה מתקנים מצמיתים. רהיטי עינוי שונים. מתקני קשירה. כל פרה והכתמים שלה" הם שניהם צוחקים בעודם מסתכלים על רפתן מוליך פרה לחדר ענישה.
"תכף נראה מה העונש של זאת" אומר לו אלון ומתקרב איתו לחדר הענישה."תפסת יום גשום לבוא להתארח פה".
צלצול בדלת מפריע להם באמצע. שורקני וצורם.
"תסלח לי שניה. פרה חדשה צריכה להגיע". מסביר לו אלון ומתרחק משם לעבר השער של הרפת.
אלון פותח את השער ובוחן בנערה צנומה כאשר שתי גומות חן מעטרות את פניה.
"מי את?"
"אני ליטל" לוחשת בבישנות ומשפילה את פניה.רטובה עד לשם עצמותיה. אין גג רעפים מחוץ לשער.
"טעית בכתובת. רואה מה רשום על הדלת? הכניסה לבהמות בלבד. שני דברים. אני לא זוכר שבהמות לובשות בגדים ודבר שני אני די בטוח שבהמות לא יכולות לעמוד על שתיים" וטורק לה את הדלת בפרצוף.
"מתנצל ידידי" אלון חוזר לאורח שלו "בוא נלך לחדר הענישה".
הם לא מספיקים לעשות 5 מטר ודפיקה חלשה על הדלת נשמעת מאחוריהם.
הבריטי מחייך. "לך לך זה בסדר. עסקים לפני הנאה".
אלון חוזר לשער וכאשר הוא פותח את השער הוא רואה נערה צנומה רוכנת על ארבע תחת גשם שוטף, עירומה כביום היוולדה.
"מי את"? הוא שואל בבוז.
"אני הפרה החדשה שלך".
אלון בוחן אותה.יוצא אל הגשם והבוץ ומקיף אותה.מבחין ברעידות שלה. הן מפני הפחד וההתרגשות והן בגלל הגשם והקור.
הוא שולח את רגלו ומשתמש בפרצופה כדי להוריד את הבוץ ממגפיו.
"את מה????? שוב פעם???"
"אני הפרה החדשה שלך אדוני"
"את עוד לא פרה" אומר לה אלון ושוב נכנס תחת גג הרפת מותיר את הפרונת בחוץ תחת הגשם." חסרים כמה אלמנטים". הוא חוזר לפאתי הרפת ושב לשער תוך דקותיים.
הפרונת לא הרימה ולו באינץ' את ראשה למעלה.
אלון עונד קולר מתכת לצווארה של הפרונת שאליו מחובר פעמון קטן. פעמון מוזהב עם המספר 34 מצוין עליו.
"לכל פרה שלנו יש פעמון עם צליל מיוחד משלו.ייחודי. כך שכשאת תזחלי ממקום למקום אנחנו נדע מרחוק שזו את."
"כן אדוני" אומרת הפרונת הרטובה.
"תסתובבי".
הפרונת מסתובבת עם התחת אליו.
ללא הכנה מראש, התחשבות או רגש מחדיר אלון פלג משומן לתוך חור התחת הצר של הפרונת ואליו מחובר זנב קטן.
"תקשקשי בזנב פרה"
"כן אדוני". והפרונת מזיזה את ישבנה ימינה ושמאלה וכך גם הזנב הקטן זז איתו.
"יפה פרה".
"תודה אדוני".
"רוצה להיות פרה פה אצלנו?"
"כן אדוני".
אלון מהסס.בודק. חוקר. מתפעל מהרכש החדש.
"כשלומדים רפואת שיניים מלמדים את הרופאים שלא צריך ליידע את החולה מראש שהולך לכאוב לו. מהסיבה הפשוטה שההתעסקות בכאב ההולך לבוא מכאיב כשלעצמו לפעמים יותר מהכאב. הפקטור הפסיכולוגי עושה נזק לחולה כך שרצוי שרופאי השיניים פשוט יכאיבו לזמן קצר מבלי להכין את החולה מראש.הוא כמובן צריך להסביר לו מה הוא עושה אבל לא להתעמק על רמת הכאב".
"כן אדוני"
"למה אני אומר לך את זה?! מאחר ואת לא חולה ולא פציינט אלא פרה, הכלל הזה לא חל עלייך. ולכן אני אומר...הולך להיות לך מאד מאד כואב פרונת.ממש ברגעים הקרובים".
אלון מוליך את הפרה לגינה הבוצית בחוץ וקושר אותה לעמוד במרכז הגינה.
הוא נעמד בסמוך לתחת שלה ושוב ללא הכנה מוקדמת צורב את המספר '34' על ישבנה של הפרונת בעזרת מוט מלובן.
"אאאאאאאההההההההההההה" צועקת הפרונת ומשתוללת כמו בהמה . קופצת על ידיה ומרימה את התחת באוויר וכל זאת תחת הגשם השוטף.
"זה יעבור פרונת." אומר לה אלון וחוזר לרפת המקורה.
הפרונת משתוללת מסביב לעמוד ומחכה שהכאב הצורב יעבור. רק כעבור חצי שעה חוזר אליה אלון.
"הכל בסדר פרונת?"
"כן אדוני".
אלון מתיר את הרצועה מהעמוד ומוליך אותה לתוך הרפת כשהיא מדדה מאחוריו על ארבע, רטובה עד לשד עצמותיה ומלוכלכת מבוץ.
אלון מגיע לכניסה לרפת המקורה ומסתובב אליה.
"דבר אחרון פרה 34. אין יותר 'כן'. את פרה. הכן' שלך מעכשיו הוא כמובן 'מווו'. ברור?"
"מווו אדוני."
"בואי נחמם אותך פרה" משיב לה אלון ומכניס אותה לרפת.