ראש השבט מספר...

זה רק בצחוק...ו ו



התקשרה אלי במסר אישי,וכך שוחחנו במשך למעלה מחודש,ולאט לאט חשפה בפני את רגשותיה, רצונותיה, ותאוותה.
תכננו לנו סשן, ככל שניתן לדמיין,למדנו להכיר את הדברים שאנו אוהבים ורוצים לעשות.
הגיע יום המיועד,מחכה אני בקוצר רוח,מתרגש,והדפיקה ההססנית בדלת מקפיצה בי את לחץ הדם לגבהים לא ישערו...
פותחת את הדלת, ופוסעת פנימה בחיוך נפלא,ואז זה קרה לי,לפתע נעלמה התשוקה כמו גוש קרח נחת עלי,מבנה גופה, ותנועה שעשתה, כל כך הזכירה לי את בתי שלי,שהכול קרס בתוכי..
ניסיתי לדבר בקול הסשן אבל לא יצא דבר מפי,הייתי חייב להסביר,לא להתנצל,אז הרבה לא יכולתי לומר.
פיניתי את מרכז החדר,הנחתי שמיכה על השטיח,הבאתי את בקבוק היין ,סידרתי את הנרות סביב,ארגנתי מגש גבינות ואבטיח, ובתנועת יד הורתי לה לשבת.
כל כך חמודה,כל כך מחייכת ואמיצה,ואני צריך להסביר,חושב איך לומר,ומנהל שיחה,בכייף,צוחקים, מעלים חוויות משיחות הטלפון, וצוחקים..ואני לא יכול לומר דבר,אבל כמוכן היא הרגישה:"מה הבעיה,יש בי משהו שמפריע לך?
"כן" אני אומר " לא,לא,לא את,את כה כך הזכרת לי את בתי עם כניסתך,שמשהו נתקע אצלי ,ועדיין מסרב להשתחרר"
"טוב" אומרת ומגישה לי אבטיח וגבינה.
שוחחנו, ופטפטנו, וכל כך הרבה צחקנו,היא שלפה מתיקה את המכשירים החביבים עליה והראתה לי,הסבירה לי איך משתמשת.אחר עברה להדגמה אישית ,גופה הנערי הנשי היה מרהיב,צורת התנועה בה שיחקה והפעילה את מכשירי עינוגיה, עוררה אותי,ונגשתי, ושיחקנו יחדיו,נסינו מצבים ותנוחות מצחיקות,והתגלגלנו צוחקים מכל רעיון חדש,והלילה הזה היה שונה מכל לילה אשר חוויתי בעבר. לעשות שסן בהומור וצחוק,להכות ישבן קטן וחמוד, ששנינו מתגלגלים מצחוק?
ובקול הסשן שלי יכולתי להשתמש רק שהייתי בתוכה,ברגע שיצאתי נעלם קולי.[פלאג אין] בבוקר מצאתי עצמי ישן על השטיח, והיא ישנה קשורה לכסא..
ערב כזה לא חזר,אבל לא ישכח לעולם...