לפני 19 שנים. 13 בספטמבר 2004 בשעה 9:03
שום דבר לא הכין אתך לכך,
ושום דבר לא יכול
לעשות זאת.
הדברים באים בזמנם שלהם,
נכנסים,
כואבים, מענגים, ונשארים.
אבל ישנו המקום הפנימי,
האוחז ברסן ששחרר הכול,
בליל אמש.
שנתן כול מה שהיה לו לתת,
והכול נשאר כמו שהיה,
מלא בכל אותם רגשות,
תשוקות. אבל ללא אותם מאבקים
של חרדה ופחד.
שנשאת איתך שנים כה רבות.