ראש השבט מספר...

היות וזה נכתב מידי יום כמעט, התחלת הסיפור נמצא בפרק "צהריים עם אלוהים" מין הראוי להתחיל מלמטה ולעלות למעלה לאט וסבלנות. עמו במקום עבודה חדש.


השארתי את הדלת מעט פתוחה והנחתי את ארוחת הצהריים הקלה על השולחן, רק גבינה, לחם וסלט. חם לי ,לא בא לי יותר מזה. הנה הגיעה, נפתחת הדלת לאט. אני רואה מולי גבר שמן גבוה עם כרס ענקית לובש חולצת פופאי שבטח היתה שלו בגיל 10 לפי מצבה ואיך שהיא נראית ,כרסו הענקית משתפכת מתחת לחולצה,למותניו מכנס קצר לבן ,בקושי מגיע עד הברכיים וסנדלים ענקיות.
אני מביט בתדהמה, "מה את מופיעה ככה? מה זה? "
מביט בי בעיני עגל :, מה? אתה מתכוון? אני השכן מלמעלה, ראיתי שהדלת קצת פתוחה.אז רק בודק,"
הנה היא, משתחלת ומתכופפת בינו לבין הדלת מתחת לזרועו האוחזת במשקוף,
" אה" אני נבוך" חשבתי שזאת היא."
היאמופיעה היום כמעט כילדה , בקושי מטר וקצת ,שיער אדום, מכנסיים שחורים צמודים מאד וחולצת בטן קטנטונת.
" אתה חשבתי שאני זו היא? או.. גוד."
אני מעט נבוך " כן גם לך וגם לה יש שתי ידים ושתי רגליים. אז התבלבלתי לרגע"
"בטח. אבל.. "הוא לפתע מניח את ידיו בין רגליו ומתנצל" אני חייב להשתין... לחוץ" ורץ למעלה,
היא סוגרת את הדלת אחריו
" את שימושית לפעמים" אני אומר לה וחוזר לשולחן, היא מחליקה ויושבת על מקומה מולי.
"אני לא צריכה לעשות זאת., כל שינוי גורם למשהו. כעת בגלל שהוא ממהר להשתין הוא יחליק במדרגות"
ואכן נשמעה חבטה וקללה מחוץ לדלת
"מחר הוא יהיה כואב ועצבני בעבודה ויעשה שגיאה שאני יכולתי למנוע אם הייתי נותנת לו עוד כמה דקות לדבר"
"כל צרות העולם עליך. לא הייתי רוצה להתחלף איתך"
" כן.. אבל ישנם רגעים ששווים הכל" אומרת במין טון מחנך " מאד מעניין ומסקרן, אנחנו לומדים המון כל הזמן"
"כן, יש לנו תודעה קולקטיבית, שכל מה שאני עוברת וחווה כאן, מתפזר לכל אחד מאיתנו, שאנו זקוקים למידע הוא נשלף, הוא כמו זיכרון שלך שרק שנדרש הוא מופיע, כמו שאתה מעלה בזיכרון מס טלפון למשל. לא מודעים למידע שמתאסף כל הזמן. זה מידע רב ולא שימושי לרבים, אבל כאשר זקוקים לו הוא מיד נשלף וזמין,מי שירצה לדעת איך החוויה שלי בשיחות איתך יתכוונן לזה ויחווה בדיוק כפי שאני אזכור ואחווה את האירוע."
"רציתי לשאול כבר אתמול בשיחה אבל הלכת לך, מה קורה לאחר שמישהו מת? לאן מגיע?"
" אה.. השאלה, לא קורה כלום, אתה היחידים על הכוכב הזה שחושבים שמגיע לכם, שיש צדק ותמורה עבור התנהגות טובה ועונש אם חטאתם, אבל אין שום דבר מעבר. האם הזברה הנרדפת ע"י האריות חושבת על צדק? האם זה הוגן? והלביאה? האם עוצרת לרגע במרדף אחרי הזברה לחשוב מה יהיה על הזברון הקטן שרץ לצידה?
אתם הגעתם למודעות אישית ופרטית, קשה לכם לחשוב שתעלמו ולא ישאר מכם דבר, וכמו לא הייתם מעולם, אפילו הייתם מאד מנומסים לזקנה שהעברתם את הכביש. אז בטח מגיע לכם משהו טוב. בתקווה שלא יזכרו לכם מעשים אחרים שלא היו ממש בקטגוריה של "לייק."
אז תגיד לחברים שלך שלא יצפו לדבר מה שיקרה לאחר מותם. מה שישאירו אחריהם כאן, זה מה שישאר מהם.."
ממש פתחת לי את התאבון, ואני בטח אגיד להם.
"וכל הדתות שפורחות אצל בני האדם? מה דעתך?"
" בפעם הבאה. סיימת כבר לאכול.."
והחליקה החוצה מבלי לפתוח את הדלת.