בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני 20 שנים. 29 באוקטובר 2004 בשעה 12:40

היא נעה לעומתי מרחפת
עם חיוך ענוג ,מתנצל,
ניגשה ברעד קל נבוכה,
ידעתי כי היא רצתה אותי,
אבל לא יכולתי להסכים,
כי הסכמתי תהיה ויתור על החופש,
החופש בו בחרתי לחיות,
להיות.לנוע כרצוני
שאין מי שימשוך
בכנף בגדי, למה שאקח, מי
שאת חיי ינסה
לעצור?,אין דבר קשה לי
כמו
את החופש שלי, בכלוב
לסגור.


ליידי רין​(לא בעסק) - אכן,אין כמו חופש התנועה והחיות.
אי אפשר את החופש לכבול .
החופש מוביל לשבילי הלא נודע, מאידך ישנם המוסרים את החופש שלהם בהכנעה ובשקט מופתי.
כמוך גם אני,לא מוסרת את החופש שלי.
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י