טלטלה מעירה אותי משינה עמוקה.
"רגע, מה קרה? "
"היה לי חלום מוזר והתעוררתי בבהלה"
" טוב, כעת אפשר לישון?"
" לא, לא, זה היה חלום מפחיד, לא יכולתי להרדם מהפחד התקשרתי ללימור"
"לימור"? שאלתי בעודי עוטה שרעפי שינה ומת לחזור לנחירותיי
"לימור נו, אתה יודע, זו שקוראת בחלומות"
"אה,אז התקשרת אליה באמצע הלילה בגלל חלום ?"
" אני מכירה את לימור, היא לא נכנסת לישון מוקדם, אז הרגשתי שאני יכולה להתקשר אליה גם מאוחר בלילה."
" אז?"אני ממלמל מת לחזור לשינה, אבל עדיין נחמד
" סיפרתי לה על החלום, והיא ישר זיהתה את הבעיה"
"טוב נו? על מה היה החלום?"
"חלמתי על לטאה גדולה שעומדת על סלע ונושפת לעברי"
" אז מה? מחר ניסע לגן החיות, ותראי לטאה במציאות"
" כן , יופי, תצחק עלי"
"אפשר לישון כבר?"
"אתה לא רוצה לשמוע מה היה ללימור להגיד על החלום המפחיד שלי?"
"לא כעת בבקשה, לא כעת, אני רוצה רק לישון, אפשר?"
"לא אכפת לך בכלל ממני" שלפה את הטיעון הנשי האולטמטיבי
"בטח איכפת לי , כעת אני רוצה כבר לישון, את השאר אפשר יהיה לשמוע בבוקר? על כוס קפה?"
"נו. "ומתבקשות הדמעות שזולגות מעיניה היפות,"זהו? שום דבר בי כבר לא מעניין אותך? איך אתה יכול להמשיך לישון בשקט שאתה יודע שאני לא רגועה? שאתה אמור לשמור עלי ולהקשיב לי ולחבק, ואתה רוצה רק להפנות לי את הגב ולישון? זה כל מה שמעניין אותך? השינה שלך?ומה עם השינה שלי? מה עם העייפות שלי מחר בעבודה? לא חשובה? רק הנחירות שלך?"
אני מזדקף במיטה. מבין שאין ברירה: "טוב, איך פירשה את החלום לימור?"
היאמתיישבת מזדקפת למולי:"אני כבר שעתיים תמימות יושבת בשקט ולא מצליחה להבין למה התכוונה, היא מפרשת את החלום ואומרת לי שאם רואים לטאה נושפת בחלום לילה,זה סימן בדוק למריבה עם אדם קרוב. אז אני לא מצליחה להרדם ורק חושבת עם איזה אדם קרוב יש מצב שאריב, לא הצלחתי למצוא אפילו אחד מבין הקרובים אלי שארצה לריב איתו,אני מסתדרת היטב עם המשפחה שלי ואפילו ברוב המקרים גם עם משפחתך,מריבה עם איזה אדם שקרוב אלי החלום מזהיר אותי?"
"לא מצליחה לישון, לא רוצה לריב עם אף אחד, היי." היא דוחפת אותי בכתף, "עצמת עיניים, אל תרדם לי כעת, אני כמעט בוכה, למה הלטאה חושבת שאני אריב עם מישהו?"
"רק לטאה נו,, לכי לישון בבוקר הכל יעבור"
" לא אכפת לך בכלל" מיבבת בדמע ורטט," אני כולי סוערת. ואתה בכלל רק רוצה לישון, מעדיף שאעלם בכלל , יופי לי בעל כזה. בלי טיפת רגש ובלי חמלה."
גרפה את השמיכה והלכה לישון בסלון, לרגע תהיתי עם איזה אדם קרוב היא תריב, הרי היא תמיד נעימה ומתחשבת, אבל תוך שניות נרדמתי. בבוקר היא העירה אותי עם הקפה. "איך צדקה לימור. רבתי עם אדם קרוב אלי , בדיוק כמו שהיא חזתה. מעניין איך הלטאה ידעה עלינו.."
