שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני 8 שנים. 17 באוקטובר 2015 בשעה 5:58

איזה מקום רגוע ושקט כאן, מזג האוויר סוף סוף נעים..   רוח  קרירה מהים.

       למה הבחור הזה רץ לכיוון שלי?  לאן  הוא ממהר ביום רגוע כזה?

 וויי. .יש לו סכין ביד..  הוא פסיכי?

  רץ אלי הערבי הזה?

 רוצה לדקור אותי.. אבל הסכין נראית ישנה. בטח לא חיטא את הסכין.. מגעיל..  לא יהיה  לי אפילו זמן לבקש שינקה טוב לפני דקירה..

      הוא קרוב מאד..  מפחיד..  לעמוד ככה בפחד מבלי יכולת לזוז..לא יכולה לרוץ על נעלי העקב האלה. פוחדת שהעקב ישבר.. והם  נעליים שאני הכי קשורה אליהם בגלל ההוא שלבשתי איתו בפעם הראשונה.

           פאק.. הערבי הדפוק  עשה לי חור בדיוק באמצע החולצה שעלתה לי הון בפריז.. ועוד חור הבן זונה עשה..

         המאנייאק.. המכנסים הכי טובות שלי התלכלכו בדם.

 הדם גלש לנעליים.   מעניין אם אפשר יהיה לנקות אותם.  האם זה כתם?

               אני מעורפלת..  שוכבת על המדרכה.

   איך לא חשבתי לפני שיצאתי מהבית.. החוטיני והחזיה לא בצבעים  תואמים..  ולא עשיתי שעוה כבר כמה ימים.. מה הפתלוג יחשוב עלי.. פאדיחה..

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י