לפני 5 שנים. 11 במרץ 2019 בשעה 9:06
כשסיפרת על הכאב..על הצורך. למדת הרבה על עצמך. המילים שאמרת לי, אמרת גם לך. אבל לפתע הקשבת לעצמך. הבנת דברים..נפתחת לאמת הכואבת, לדעת להכיל את הצרכים שלך,גם את הפחד ממה שיהיה,עם המחשבה על הבלתי נודע, והחשש מכאב, ומתלות, עם הצורך להרגיש בטוחה.
העולם שנפתח לפניך נראה לך מושך מפחיד.
כמו פרפר לאש,את נמשכת, וחוששת להישרף ולהיפגע.. מושיטה יד זהירה.. ונסוגה לאחור.. כמעט מוותרת. אבל הרי לא יכולה ממש לוותר, אז ריקוד האש נמשך, את נעה סביב סביב במעגל, נוגעת ונסוגה..חם וקשה, אבל את לא מוותרת לעצמך. כבר החלטת שרוצה. חייבת זאת לעצמך..
וכאן ישנו ערך מסוים בקשר שנקבע בתחילת הדרך..עם המילים הראשונות הצפיות החשש וההרגעה..
ואת לומדת..
ואת מקשיבה..
והכי חשוב שמרגישה נכון ובטוח..