אתמול השתתפתי בישיבת דריקטוריון של איזו חברה גדולה. באתי כחלק מצוות מקצועי שהיה צריך להציג להם איזה נושא שהם הולכים לעסוק בו בשנה הקרובה.
כבר השתתפתי בכמה ישיבות של הדירקטוריון הזה כמה פעמים, אבל תמיד את הישיבה ניהל מישהו קבוע.
אתמול כשהגעתי לישיבה, כולם כבר השבו סביב השולחן, ובראש הישיבה לא ראיתי את אותו אחד שהכרתי מתמיד אלא מישהו אחר.
בחור צעיר אחד (יחסית לזקנים שייתי רגילה אליהם שם) שפגשתי לפני 6 שנים בנסיבות חברתיות.
הוא חייך אלי חיוך רחב ואז הסביר לכולם שהיום הוא ממלא מקום של היו"ר.
הישיבה היתה קצרה ותכליתית ובסופה הוא ניסה לגשת אלי, אבל אני הייתי בצד אחד של השולחן והוא בצד השני (שולחן ארוך מאוד ורחב מאוד).
בנתיים נגשו אליו כל מני אנשים שהשתתפו בישיבה וניסו למשוך את תשומת לבו, הוא התעלם מהם, הלך עוד כמה צעדים וכשהיה ממש מולי כשרק השולחן הרחב מפריד בנינו הוא נעצר וחייך אלי.
אני הושטתי את היד כדי ללחוץ את ידו אבל הוא, לקח לי את היד, קירב אותה לפיו, נתן לי נשיקה גדולה וארוכה על גב היד ובעודו אוחד בידי שאל "מה שלומך" ?
אוחחחחחחח הוא עשה לי את היום:)
לפני 19 שנים. 21 בדצמבר 2004 בשעה 16:37
