על החיים, המוות ומה שביניהם.

לא מפתיע אותי בכלל הסיוט הזה שהעיר אותי בארבע לפנות בוקר. זו השעה המיוחדת שלרוב אני מתעוררת בה אם מנדודי השינה שלי ואם מחלומות כאלה.

כבר סיפרתי שהחלומות שלי שולטים בי.

ככה זה כשאני הולכת לישון מוצפת וגועשת. מלאה במילים ורגשות.

מיד הלב שלי מעביר למוח מסרים והם יחד מתרגמים את הרגשות לחלום בלהות.

היה לי חלום מסויט, ארוך, מלא בפרטים.

סיוט כזה ששיתק לי את הגוף.

כשהתעוררתי כל הגוף שלי כאב והמחשבה שלי השתתקה כך שלא יכולתי לזוז.

כמה דקות של נצח וכאבי שרירים עד שהצלחתי להסתובב לצד השני, לתת לדמעות לזלוג ולבהלה לשכוך ולנסות להירדם שוב.

הסיוטים שלי בעלי מוטיב חוזר לרוב. 

זה היה סיוט ארוך מאוד עם אנרגיה קשה ואפלה. מלא פחד ובדידות.

בחלום שלי הלכתי לתומי בשכונה ופתאום אדם זר שאני לא מכירה החל לרדוף אחריי ולנסות לפגוע בי. ניסיתי להיאבק בו אבל הוא היה אדם חזק וגבוה. אני ממש זוכרת את הגרון שלי צורח הצילו. 

בשלב כלשהו התחלתי לברוח כי הבנתי שיחסי הכוחות לא לטובתי.

וכך התחיל מרדף ארוך בשכונה בין בניינים, מעליות וגגות תוך כדי שאני צורחת את חיי בפאניקה מוחלטת לעזרה.

תוך כדי ריצה ניסיתי להתקשר. בהתחלה התבלבלתי בספרה אחת, ניתקתי והתקשרתי שוב למספר הנכון. לא באת לעזרתי. לא ענית.

מהצרחות שלי הגיעה משטרה ועוברי אורח שראו אותי ועזרו לי להתמודד עם התוקף.

אז הצלחתי לתפוס אותו ולנטרל אותו בזמן ההמתנה למשטרה.

אחרי כמה דקות המשטרה הגיעה והיו לו שני משתפים בכח שהגיע.

אני קלטתי את זה והתחלתי להתלהם שעוזרים לו ושהוא לא לבד. כולם הסתכלו עליי כאילו אני משוגעת ולא האמינו לי.

תוך כמה דקות הוא הצליח לברוח ואני התעוררתי מהאימה שאחזה בי.

החלום הזה אומר לי הרבה.

גם כשזה נראה אוסף של סיטואציות חסרות משמעות.

התעוררתי בפחד ולא היה לי למי לספר. לא היה במי להתנחם. 

אפילו בחלום לא היה לי אדם מוכר שיכולתי להיאחז בו. כולם היו עוברי אורח אקראים ואני ניסיתי לעורר אותם ואת המשטרה להשתתף בפאניקה שלי ובתחושה הקשה.

בפעם היחידה שניסיתי להתקשר לאדם מוכר שאני סומכת עליו טעיתי בהתחלה במספר. ואחר כך גם שהתקשרתי, לא היה מענה. כי אני כבר לא יכולה לסמוך עליו.

לעומת החלום עם הים, שנחלצת לעזרתי. דאגת ואהבת ובזכות זה גם הים נרגע.

הפעם הייתי צריכה להילחם לבד. בחלום ובמציאות.

הייתי צריכה להרגיע את עצמי לבד ולחזור לישון.

ובחלום התמודדתי לבד, אבל נכשלתי. 

הוא ברח, הדמות שלו המשיכה לאיים עליי. 

הפחד היה נוכח עד כדי כך שהרגשות השליליים העירו אותי מהשינה כדי שלא אתמודד איתם.

אני לא רוצה להתמודד לבד.

רוצה להתנחם בזרועותיך. 

להיות בטוחה. 

להתקשר ושתענה לי.

לדעת שאתה שם בשבילי. 

להיות מוגנת.

אני מבינה עד כמה הלב שלי מרגיש לבד.

כמה אני תלויה רק בי.

בכח שלי 

ברצון שלי

להתמודד

ולהילחם.

אבל אני גם מבינה 

עד כמה אני 

בודדה.