הקשר בין אדון לשפחה או בין מלכה לעבד הוא כל כך ייחודי עד שאני חושב שחלק גדול מבאי הכלוב לא ממש מבינים אותו כהלכה. אני שומע על מקרים רבים בהם הקשר הינו חד סיטרי. במקרים אלו השפחה מתפקדת כמישהי שתפקידה לרצות את האדון ותו לא והאדון לעומת זאת מתואר כמישהו שתפקידו ליהנות ולא הרבה מעבר לכך, או שהעבד מתפקד כמישהו שתפקידו לשרת את המלכה ועדיף שיתבטל לגמרי ולא יהיו לו כל רצונות וזהו זה...
במשוואה שלהם, מוצגים האדון או המלכה כמקיימים את הקשר הבידיסמי עם רובוט שאין לו צרכים, רצונות ומאוויים. וכמובן שלא כך המצב. כולנו (משני צידי השוט) נמצאים כאן כיוון שיש לנו רצונות צרכים ותשוקות ואנחנו רוצים ומבקשים לממש אותם. כיצד יוכלו עבדים ושפחות אלו לקבל מענה לצרכים ולרצונות שלהם אם תפקידם של האדון או המלכה הינו להתענג ולא מעבר לכך ?
ואכן אנו רואים הרבה מאוד מקרים של מפח נפש, אכזבה ולעיתים אף גרוע מכך. חלקם של מקרים אלו נובע מהתעללות לשמה אולם חלק ארי מהמקרים נובע מחוסר הבנה וחוסר ידע מהו קשר בידיסמי נכון. או אפילו בסיסי יותר, מהו קשר נכון...שכן לפני הכל הקשר הוא בין שני בני אדם ורק אחר כך קשר בין אדון לשפחה. או מלכה ועבד.
מבלי לגרוע מאחריותם של העבד או השפחה, האחריות על נכונות הקשר צריכה להיות יותר על כתפי הצד השולט ופחות על הצד הנשלט. אחריותו של הצד הנשלט מתבטאת בעיקר בעת ההחלטה האם להתחיל את הקשר, בהגדרת הגבולות ובעצירת התהליך/הסשן/הקשר במידה והוא מזהה שזה לא מה שהוא רוצה או צריך.
האחריות על כך ששני הצדדים יקבלו את מה שהם צריכים, ששני הצדדים יקבלו את המענה הטוב ביותר לצרכים שלהם הינה בעיקר על כתפי הצד השולט. תפקידו העיקרי של הצד השולט איננו להיות שם וליהנות מהקרבת הנשלט, ההיפך הוא הנכון. שולט טוב, אמור להבין, לזהות ולדעת מהם הצרכים של הצד הנשלט בדיוק כמו שעליו לזהות מהם הצרכים שלו ולדאוג שגם הוא וגם הצד הנשלט יקבלו את המענה לצרכים אלו. אין הכוונה כמובן לשליטה מלמטה, להיפך, השולט בעצמו אמור לזהות את הצרכים והרצונות וליצור את הסיטואציות שיתנו את המענה המיטבי לשני הצדדים.
