לפני 4 שנים. 28 בינואר 2020 בשעה 12:46
לפעמים תופסת אותי הפרופורציה וענווה הופכת להיות תחושה נעימה לשהות בה.
הידיעה של איפה אני בתוך כל הבלגן הפנימי והחיצוני כשבכל חלק כזה בלגן משל עצמו...
אם אני שוכחת את המשמעות, אלו הרגעים שבהם היא חוזרת אלי
אם הלכתי לאיבוד, אלה הרגעים שבהם אני חוזרת אל עצמי.
פשטות שכזאת, של ידיעה, מי נגד מי ולמה
שיש איזה שהוא סדר בכל הכאוס הזה
הכל בסדר
הכל - בתוך - הסדר