יומן מסע

אני קצת מתגעגעת.

טוב, בסדר.

לא קצת.

אני מתגעגעת רגע אחרי שאני עוזבת לעבודה,

ויום אחרי שאתה כבר לא פה.

אני מתגעגעת כשאני מגיעה הביתה בסוף יום וזה לא יום של שנינו,

ואני מתגעגעת כשאני שותה קפה לבד.

אני מתגעגעת כשאני לא רואה צפיה ברצף את הסדרה התורנית שלנו בטיוי,

ואני מתגעגעת כשאין לי במי להתכרבל.

אני מתגעגעת לחום ולקול ולהובלה.

אני מתגעגעת לעטיפה ולהכלה.

אני מתגעגעת לעוצמה השקטה ולכח הרב.

אני מתגעגעת למבט המוטרף בעיניים.

ולחיוך שאני לא רואה כשכואב במיוחד.

אני מתגעגעת להכל.

להוויתך.

אליך.

************

יושבים בסלון.

-"תגידי, סאבית, מה את אוהבת יותר למצוץ לי או שאני אונס לך את התחת?"

-"למצוץ. אבל גם שאתה אונס. אני צריכה. לפעמים"

-"אז מה את עדין עושה פה?"

ספרינט לחדר שינה.