אתה מכניס לי את היד שלך עמוק עמוק לתוך הנשמה שלי ומפזר לי את התסכול המצטבר הנבנה.
אבן אחר אבן אתה מקלף את האבנית.
זה כל כל קל לי, לברוח לתוך עצמי. להעלב, לשתוק, לצפות שתבין מבלי שאשתף במידת הנזקקות, להשרף מבפנים ולהנמיך את הצורך הבוער בי, רק כדי להתפוצץ אחר כך.
זו תבנית מוכרת אצלי.
אבל האמת הפנימית שלי הרבה יותר פשוטה מזה והיא מנצחת אותי כל פעם מחדש.
אני צריכה כאב ברמת צורך בסיסית.
זה בכלל לא מיני, אפילו שזה מיני.
ואין לי מושג למה אני ככה, רק שככה אני. כמו אוויר לנשימה. כי אני מתרגמת כאב לאהבה. ואני זקוקה לאהבה שלך.
אתה אוהב אותי הכי כשאתה מרים את המקל, ואני נמסה אליך כשאתה מרים את המקל.
וזה דלק לסאבית שבי להיות שירותית עבורך וכלפיך באופן שבו אתה רוצה אותי.
לתת לך את השקט שאתה צריך ומצפה ממני. לתת לך אותי במקסימום.
אהבת אותי אתמול כשחיבקת ,
אהבת אותי אתמול כששאלת והקשבת,
אהבת אותי אתמול לא פחות כשהנפת את המקל.
**********
אני חושבת שאני מסורה לרצונותיך כי אתה מסור לצרכי. ללא אגואיסם ונטול אגו. עם חיוך ששמור רק לי וחום בקולך.
אני חושבת שזה שורש העניין. שזה בדסמ. שזה הופך אותך לשולט שלי, דום, מוביל, מנהיג, הרבה מעבר להגדרות ולמניירות של אתר אינטרנטי.
ואני אוהבת אותך. מאוד.
בחשכת הלילה דיברנו על הפחדים שלי. אני מפחדת להיות חשופה לך כך, עם כל הקלפים על השולחן. שריטות עבר לימדו אותי להסתיר ולבנות חומות גבוהות. להיות חזקה, לסגור את חום ליבי. כי ליבי ידע כבר פגיעה במקום הזה של הנתינה. ידע אכזבה וידע כאב.
אבל יש לי קפה כרגע ביד, שאתה הכנת לי בבוקר השקם,
וקופסא עם מטעמים שאתה בישלת לי לדרך,
ואתה עצמך חשוף אלי וכנה ומאפשר לי לראות אותך בטעויותיך. מבלי לוותר לי או עלי. גדול מהחיים.
ליבי מתאדם אליך אחרי לילות כאלה ואני לא יכולה שלא לרצות עוד ממך.
לרצות להצמידך אלי.
להיות חלק.
להיות.
**********
יש סקס טוב.
למשל כשאתה חודר אלי באבחה אחת מהירה, מרחיב אותי בכך. נשכב אלי ונדחק לתוכי, לוחש לי דברים באוזן, מונע ממני אויר. ואני שוכבת ומקבלת אותך אלי. מתרכזת בלנשום, בלהיות. הגוף שלי מגיב אליך מיידית, ואין שם צורך במילים. מרטיב אותי מתוכי.
למשל כשאתה מרים את רגלי מעלה מעלה, וחודר לתוכי חזק, עד שאני מרגישה את הזין שלך מכה בתחתית הרחם שלי. אני צורחת שם ממש כי האימפקט כואב לי. אני צורחת שם ממש, אבל משאירה מאחורי שלולית רטובה על גבי מצעים מיוזעים.
למשל כשאתה משכיב אותי עליך, מנענע אותי עם יד אחת, לופת גרוני עם השניה. מכווץ אותי עליך.
אבל זה?
זה היה יותר מסקס טוב.
זה היה מאגי ממש.
תחושה ראשונית ומחבקת.
נראה לי שככה מרגיש תינוק בתוך רחם אימו. עטוף. חסר תחושה של זמן, משוחרר מטרדות או מועקות, חופשי, באופוריה קיומית.
רצון להשאר באותה נקודת הזמן ולא לזוז ממנה. להמשיך להתלטף בך ובמים שסביבי.
המים מכרבלים אותי לתוך סוג של טרנס.
צלילים של ציפורי לילה שרים לנו, גניחות חנוקות שלי, ואדוות קטנות שאנחנו יוצרים.
אדוות מים ואדוות דם.
אומרים שלמים יש אפקט מרפא.
הרגשתי אותו.
