סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני שנתיים. 7 בינואר 2022 בשעה 13:08

הוא תופס את הראש שלי מהשיער ומלביש אותי על הזין שלו עד הסוף.

אנחנו אחרי סקס, וכך, שהוא לא זקור, זו הדרך היחידה שהוא נכנס לי כולו לפה .

יש לו טעם שלי. זה נעים. 

הוא מחזיק את הראש עם הידיים ומתחיל לזיין לי את הפה. תחילה לאט, אחר כך מהר ומתגבר. 

יש לי ויברטור ליד הכוס והוא מתחיל לתת אותותיו. 

בזמן שהזין שלו ממלא לי את הגרון, הוא סותם לי את האף. מדי פעם מאפשר לי לנשום, ומדי פעם נותן לי להיחנק מגדולתו בי.

אני מרגישה את האורגזמה  מתקרבת. כנראה גם הוא. כי הוא תופס את הראש חזק ומזיין לי את הגרון בכח ובאגרסיביות.

כשהאורגזמה מגיעה אני גונחת מבעד לגרון מלא, כשצלילים עמעומים בוקעים לי מהפה.

 

~~~~~~~~~

 

לא עשינו אנאלי מלא זמן.

ורציתי מאוד.

ניסיתי להשאר בכושר והתאמנתי עם פלאגים שונים מדי פעם.

אבל כשהוא חודר אלי במפתיע, ללא סיכוך,

זה כואב לפעמים יותר משאני יכולה להכיל.

אני שולחת יד אחורה להאט את הכניסה, ומבקשת אליו בשמו- סנד, בבקשה לא.

אני מודעת לכמה אני לא אומרת מילת ביטחון.

הוא נשאר קצת, עד שאני מתחילה להתרגל, ואז יוצא באיבחה אחת מהחור הצר והסרבן.

אני מרגישה שנכשלתי.

 

"את יודעת מה אני אוהב בזה שכואב לך ככה בתחת? שבכוס מתייבש טיפה, וכואב לך כשאני שב וחודר"


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י