שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני שנה. 27 באפריל 2023 בשעה 7:51

יש אנשים שעבורם סשן זה רק כשעצוב וכואב בנשמה.

 

ואני מודה, גם עבורי, כאב פיסי יכול להיות, ולעיתים אף משמש,  ככלי להתמרה של כאב נפשי.

 

אבל  לא תמיד.

 

אני מבקשת/צריכה/תרה אחר כאב כזה, שנכון לי ומדויק לי, גם כשהכל טוב, וכשדי נעים לי בנשמה.

אני תרה אחרי סשן גם כדרך של שגרה. 

כדרך חיים. 

 

אני חווה סשן וכאב וכוחניות כלפי כביטיו של אכפתיות ואהבה ואינטימיות.

כבטוי של רצון פיזי אלי. משיכה ותשוקה.

 

 

אז זה לא ממש מפליא שאני מתרגשת לקרתך היום. 

 

להבה שורפת​(שולט) - תהנו
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י