אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני שנתיים. יום שבת, 20 בינואר 2024 בשעה 17:29

בכל העניינים השמחים שיש לי בחיים לאחרונה ,  לגמרי שכחתי שאני חוגגת שנה (!!!!) בלי סיגריות. 

 

אז נכון, פה ושם היו לי נפילות, שאני יכולה לספור אותן על יד אחת, וישארו אצבעות ספייר, אז זה לא נחשב.

 

וזה שלא נפלתי לסיגריות למשך כל המילואים כשכל החיילים ביחידה עישנו כאילו הם בעלי המניות של שדות הטבאק בחו"ל- רק על זה מגיע לי מדליה.

 

 

תכלס? כל הכבוד לי :)

 

 

מוצאת את עצמי לאחרונה קוראת פוסטים מהעבר הממש רחוק וקצת מחייכת נוכח מי שהייתי ונוכח מה שכתוב.

 

מרגישה שזה תאריך שמגיע לו אזכור, כך כשאקרא, בעוד כמה שנים- אזכור להגיד לעצמי שאני יכולה, כשאני רוצה מספיק. 

וגם שכשמישהו אומר לי "גדול עליך" או  "את לא יכולה" , כל מה שישאר לי להגיד לו "עכשיו בוא תראה אותי".

 

 

וגם מגיע לי להרים לי. 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י