סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 8 שנים. 11 בספטמבר 2016 בשעה 21:21

זה יהיה פוסט שאת חלקו רק אתה תבין.

 

אתה ואני ואתה ואני ואתה. 

כרית.

נוח.

נעים. 

אני במקומי.

היכן שאני אמורה להיות. 

ראשי על ברכיך. 

אתה מלטף. 

 

איך כותבים תחושות מזל, עונג וכבוד?

 

איך אפשר להעביר לך שזה מה שאני חשה? 

 

מאסטר? דום? אדון?

זה חשוב איך קוראים לזה?

כלומר זה חשוב לי, בטח שזה חשוב, אבל האם זו המהות? 

 

האם אני פחות צעצוע שלך כך?

פחות זונה שלך?

לא.

 

ואם לא, אז מה בא אחרי הקור?

סאבית בלאי. :)

והחום- הוא חם דיו?

שתוקה. 

מתאמצת.

רטובה. 

 

 

זה רק אתה ואני.

ואני לא חצופה כשגומרת. 

רק פטפטנית. 

מחסום השקט נשבר. 

 

סעי בזהירות כלבונת. 

את עוד צריכה לחזור. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י