החדר מואר לחלוטין.
זה קשה לי.
האם אתה רואה את הקושי? מבחין בו?
עוצמת עיניים.
רוצה להעלם.
אתה תופס אותי חזק ומצמיד אותי לקיר.
למזלי.
צובט לי את הפטמות.
מכין אותי.
למרות האור.
הזין שלך חודר לי את הכוס.
אני על 4 לפניך.
קולרי לצווארי מתחילת הפגישה.
כלבה.
יכולה לחוש את הכח שלך שנדחק בי.
ואת היד שלך שסוטרת לכוס שלי.
בימים כתיקונם הפעולה הזו, סטירות לכוס , יכולה להוציא ממני יבבות הגונות. אבל עכשיו אני כל כך רעבה אליך שזה מצליח לתת לי עונג. אני לא מרגישה את הכאב. רק את העונג.
אתה מרגיש שזה נעים לי.
ועוצר את זה.
מפיל אותי מטה. תחת אל על.
וכעת הזין שלך מפלח לי את התחת.
יוצא ממני באיטיות משכרת ונדחק פנימה בחוזקה ובמהירות מפתיעה. שוב ושוב ושוב. בשליטה עצמית, בקצב מחושב ומייגע. ללא הפסקות. ללא רחמים.
אני רוצה להוציא זעקה, אבל הזרוע שלך חונקת אותי ומונעת ממני אויר וקול.
אני רטובה כל כך.
לא רק בכוס.
גם התחת שלי רטוב עבורך.
בלי שמן. בלי הכנה.
זה נעים לי.
אני מופתעת מכמה שזה מרגיש לי טוב ורוצה שיכאב לי. רוצה כאב. כאב שימחק את הכאב שיש לי בנשמה. הכאב אותו אני נושאת קרוב אלי זמן רב מדי. כאב שינקה את המחשבות הרעות איתן אני מסתובבת. כאב שיבריא.
אתה חודר עמוק וללא גינונים.
אני מתמוגגת.
וזה מתחיל לכאוב כבר קצת. והכאב מתגבר. עוד ועוד.
אני מתקשה לנשום.
נלחמת לקחת שאיפת אוויר.
ומתוך המקום הזה, שהוא שליו, שבו אני לחלוטין בידיים שלך,
מתנדנת בין הרצון לנשום, לרצון לכאוב . במקום הזה שאני כל כולי שלך, אני גומרת בשרשרת.
ספק עבורי. ספק עבורך.
זה שלך, הגמירות האלה.
רק שלך.
אתה מתרוקן בתוכי.
ושנינו שוקעים בתוך הרוגע הזמני.
עוד רגע יגיע תורו של שוט.
רעבה.
אני רעבה להכל, כל הזמן אדוני.
פוחדת
ורעבה
ושלך
}{
