יומן מסע

הוא הופך אותי בפתאומיות על הבטן וחודר לי לאחורי.

לא ענדתי את הפלאג כבר חודשים,

הוא לא הכניס אף לא אצבע אחת  קודם,

ואין עלי או עליו טיפה של שמן.

רק מיצי כוס שלי, שמתפזרים ונותנים  סיכוך.

אני מייבבת מהכאב. מרגישה שנקרעת. השרירים מתכווצים, מוחים על המתחותם באופן הזה.

הוא שואל אותי האם לצאת. זו לא באמת שאלה. זה ברור לשנינו כי מיד אחרי זה הוא מציין שזה שלו. ומתחשק לו עכשיו.

כואב לי מאוד, ואני מבקשת ממנו שיגמור, אבל הוא אומר 'לא' ומאיץ את קצב החדירה. חזק יותר, עמוק יותר. 

לאט לאט השרירים נעתרים לו ואני מרגישה רטיבות של גמירה בין רגלי.

כשהוא יוצא, שנינו מביטים גם על מיצי הכוס שלי מרוחים על השמיכה.

"זה דם, סאבית?"

"כן אדוני".

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ברזל פוגע לי בתחת. 

אני צורחת מכאב.

לא היה חימום של שוט.

לא היתה הכנה של ספנקים קלים עם היד. 

ברזל קר על עור לבנבן.

אני מתפתלת מהכאב והוא מקבע אותי על ידי לחיצת כף רגלו אל השכמות שלי. 

אני ממש מייבת.

"כואב, סאבית?"

"כן אדוני"

"יופי. עכשיו עוד 20".

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כשהחיה בך מתפרצת כך, 

ללא הכנה מראש,

אני מתאהבת בך עוד.

אני שלך עוד.

אני לגמרי למרותך.

תודה

♡