שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 28 במאי 2018 בשעה 21:15


יום של פרץ רגשות, טלטלה.

סוחפת אותי ואותך.

וכמו בכל סערה- מקרבת ומרחיקה.

 

אתה יודע איך שורדים סערות, אהובי?

נצמדים יחדיו לרפסודה קטנה, ולא נלחמים.

נותנים לזרמים להסיע אותנו עד שישכח.

נצמדים חזק חזק.

מוצאים נחמה זה בזו.

ואוהבים.

כל כך אוהבים שכבר בכח האהבה עצמה יש בה כדי לגבור.

 

אני מאמינה בנו.

 

אני אוהבת אותך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י