יומן מסע

אני קוראת את התיאור שלו מספר פעמים. זה כל כך נדיר שהוא מפנק אותי בטקסט.

כל פעם מחדש צץ לי שם ניואנס אחר. מואר לי רגש אחר.

כל פעם מחדש, רוטט לי במיתר המאזו בגיטרת הלב.

המיינד רוצה עוד.

רחוק יותר אל תוך תהומות הנשמה.

עמוק יותר.

דווקא ככה, כשאתה חשוף כלפי, בנשמתך ובחומך,

אני רוצה להיות חשופה אליך עוד.

והאפלה שבי, מתגרה בי, מסאובת, דרכיה פתלתלות.

ויש בי קריאה חרישית מתגברת לחקור אותה. ואת עומקה.

אני רוצה לצלול למעמקים של עצמי.

איפה שהכי קר.

איפה שהכי חם.

קח אותי בבקשה, וטייל איתי בגבולות.

אני סומכת עליך.