סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 4 שנים. 14 בדצמבר 2019 בשעה 9:32

המיינד מתרכז בצפוי.

הצורך המנטאלי המתגבר, אל מול היכולות המוגבלות של הגוף, יוצר בי דיסוננס שקורע אותי.

 

אם איילל, האם תיסוג לאחור?

 

לא אומר מילת ביטחון. 

לא אומר כלום. כהרגלי.

הכוס מתכווץ לנוכח המחשבה. שולח זרמים עד לנימים הדקים.

הרצון ללכת לקצה מכלה אותי.

הרצון לספוג.

להעלם מתחת לענן האנדרופים הכבד העוטף אותי.

להלקח לשימוש. להחפץ.

 

הרבה זמן שאני לא ממש סאבית, אלא קצת מזוכיסטית. 

קצת מאזוכיסטית שרוצה להיות הרבה. רוצה לתחתית.

 

אני מודה לך שיש בך סאדו משלך, ושאתה מעניק לי אותו. 

אני צריכה להגיע ללמטה.

תקרא לזה אינטואיציה.

אני יודעת שאני צריכה.

עמוק עמוק לתוך האפילה.

עמוק לתוך גבולות היכולת.

 

בבקשה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י