יומן מסע

יש בכי בקצוות שלי.

בכי שהוא מייבב ומתוסכל.

ולעיתים זועם וכועס.

נלחם עם הרצון הפנימי לכאוב אל מול הפחד מפני המכה הבאה. אל מול הסט הבא. אל מול קולות ההנפה של הקיין, שיש לי איתם יחסי שנאה אהבה.

בכי שמגיע מתוך מעמקי הנשמה הנסתרים שלעולם אינם גלויים לי.

בכי מתוך מעמד של מקום נמוך, ומתוך רצון להתפלש בו ממש. להיות אפס לשימוש. ריצפה. כלום.

אל תאהב אותי יותר מדי. אפשר לי לבכות.

בכי של עלבון. של ספיגה מתמשכת ונוקשית.

בכי של פורקן ושל בקשה.

בכי של התמודדות.

בכי של רצון לעוד אבל אי יכולת.

בכי של הכלה.

בכי של צורך.

בכי של כאב שטמון עמוק עמוק בתוכי, ויוצא לא יוצא כך, כשאני כולי ספוג. דומעת דוממת.

יש בכי שקט. ללא קול.

ויש בכי מחריש אוזנים.

בכי של חוזק ושל שחרור.

בכי נדרש.

אני בוכה כך כשאני בקצה.

הידעת?