סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 4 שנים. יום חמישי, 20 באוקטובר 2022 בשעה 22:44

אם כבר ,אז שיפלו הכוכבים

שיתגלה האלוהים

לא רק כשאנו מתים פה 

ואין לזה שום ערך 

אם כבר אז שנמות כמו מלאכים 

שיתגלה האלוהים...עוד בעודנו בחיים!

(היהודים)

 

את השיר הזה לא היה הערב במועדון

אבל כן היה אותו ברדיו והתחושה התחברה לי. מעורבת כזאת,רוקיסטית כסחיסטית-כל הזמן בוכה ,אפילו בשמחות...

לא עוד פוסט בכייני ,'בקשה מוח,אין לי כוח לקורבנות שלך...

אני והאלף elf  מדברים כבר כמה ימים

הוא רשם הודעה בפייסבוק ואני הגבתי והוא פנה בפרטי ומשם התגלגלה שיחה דיי עמוקה יש לציין

ומשם לוואטסאפ 

אתמול כתב שאני מוזמנת לדרינק 

כתבתי שאני הולכת למסיבה.

ליום ההולדת של הדינוזאורים. מסיבת כיתה כזו. יהיה דיסקו בהכי זקן שיש.

אמר שיחשוב על זה ואולי יצטרף. טוב,נו. 

קבענו להגיע ביחד לחניה כדי שלא אצטרך להסתובב ברחובות תל אביב לבד. אבירי משהו. 

אוהבת גברים ג'נטלמנים.

תמשיכו ככה,זה ממיס אותנו במיידי.

חניתי ואז הוא יוצא מהאוטו לחיבוק שלום. שתי הבנות שבדיוק יצאו מהרכב לידנו ,הסתכלו עליי ועליו. יותר עליו  . בטוח יותר עליו.בטוח גם קיללו אותי בלב...קבענו שנשתה דרינק לפני שנכנס כמו בגיל 16

ואז התוודנו ,ששנינו לא שתינו דרינק בגיל 16...איזה גיקים סאחים שאנחנו. 

מדברים על עבודה ועניני היום והולכים אל המועדון יחד.

חשבתי...חשבתי שארגיש אחרת.

נכון שהתרגשתי קצת. בכל זאת ,הוא...אלף.

אבל אחרי השיחות ,הרגשתי שראיתי אותו קצת מעבר ואולי אלא כוחות העל שלי כשמכשפה מהמניין.

פעם נשים כמוני היו שורפים כל המוקד. זה מירי מסיקה אמרה. לא אני.

נכנסנו ואני ישר פצחתי בחבקנות נמרצת של בערך חצי מהאנשים שם וזה עשה לי כל כך טוב. אנשים שמחים לראות אותי ,זה עושה לי טוב. גם אני שמחה לראות אותם. 

מוזיקה נחמדת ,רןקדת קצת עם לושי ושמה לב שהאלף נעלם. יוצאת החוצה -הוא מדבר שם עם מישהי. מחליטה לאזור אומץ ולהצטרף לשיחה. היא ממש נחמדה . גם הוא.

משכנעת אותם להכנס לרקוד אבל לא בא לי להיות גלגל שלישי ואני לא מתעלקת על אף אחד. אם התאכזב ממני,זו בעיה שלו. אני מחליקה לי ברחבה מחברים לחברים עד שלבסוף הוא גם מתקרב ורוקד קצת. עד שכבר המוזיקה השתפרה ,עצרו הכל לאיזה סטנדאפ כושל.

לושי ואני חומקות החוצה באלגנטיות וחופרות לנו בנחת. עוד ועוד מצטרפים אלינו. כן,גם ההוא שנראה לי שמצאתי חן בעיניו. כי הסתובב לידי כל הערב. 

מצאתי חן בעיניך? תתחיל איתי,אין לי כוח לחירטוטים.

אני רוב הערב עם לוש והזוגי שלה ,רוקדים ונהנים. האלף עם ההיא ואני מתבוננת במחשבות שלי ,ברגשות שלי ומגלה שזה בסדר לגמרי . זה בסדר לגמרי ? אני לא יודעת. אולי אני כן ציפיתי להיות 'איתו' ומשהו התמוסס בדרך? אולי התאכזב? אולי שידרתי משהו אחר? ואולי הוא בכלל בסרט של החיים שלו? 

שוב שיחה עם לוש  אהובה שלי בחוץ- על הודעה שקיבלתי היום. הסברתי לה שזה או חלומה של כל אישה או ריסוק טוטלי של הלב. אנחנו דנות בזה עד שמישהו נודניק בא להפריע. 

אולי נלך הביתה אבל יש שב'ק ס!!

יאללה לרחבה- האלף רוקד עם ההיא. אני מסובבת את הגב ,לא רוצה לראות . יש דברים אחרים להסתכל עליהם. כן,בדיוק על החמוד הזה שנראה קצת כמו הסולן של פול-טראנק.

משהו השתחרר ואני בטראנס של הריקוד. זזה כאילו כל העולם על הזין שלי.לא אכפת לי כלום. רק מזה שאני ממש סקסית כשאני רוקדת.

הולכים ? הולכים.

מלווים את ההיא לרכב ,מחליפים טלפונים בין כולם. הוא זורק איזה משהו על המראה שלו ואני  אומרת לו ,הוא נראה בסדר.

בסדר? הוא מתפלא

כן,בסדר. אני אומרת ולא יותר מזה.

הוא מלווה גם אותי לרכב ונפרדים בחיבוק.

 

יש לי הרגשה שלא נתראה יותר.

כנראה שמילאתי את תפקידי במסע שלו ולו לרגע קט. יודעת ושמחה שעזרתי לו במשהו.

 

מתניעה וטסה הביתה

יחד עם היהודים 

והגשם.

 

 

לפני 4 שנים. יום שלישי, 18 באוקטובר 2022 בשעה 22:08

Sounds of silence ועוד כמה שרים בסגנון התנגנו בנסיעה חזרה מהבקתה ביער.

התגעגעתי כל כך.

הרגשתי כמיהה וערגה כזו של הגוף

של הנפש.

זה בער בי וטרד את שנתי.

חוסר מנוחה בלתי אפשרי

זכרונות של מגע ,של טירוף

משהו באנרגיות הרגיש לי רחוק וחסר ושוב הייתי קרובה ל... לא חשוב.

שיחה עם אוש החזירה אותי לסנטר שלי,או יותר נכון חיזקה לי את ההרגשה של הסנטר.

כי רק גבר יכול להבין גבר אחר.

ואני לא גבר במקרה ותהיתם.

מי שמכיר אותי יודע שאני אישה

ועוד איזו אישה.

 

עבר הרבה זמן מהפעם הקודמת שנפגשנו.

תהינו אם נתאפק ולמה בכלל?

חופרים לנו בוואטסאפ ,מעלים את התשוקה לרמות שיא. 

אני כל כך מתרגשת בדרך לשם. 

לובשת שמלה סקסית, שולחת לו תמונה .

נושמת רגע ליד הדלת כשהוא פותח אותה עוד לפני שהקשתי.

ולרגע- הלב שלי מחסיר פעימה. 

נכנסת לבקתה ,זורקת את התיק 

ונצמדת לגופו כמו צמא במדבר

הנשיקה שלו ,החיבוק ,האחיזה בראשי,הגוף הצמוד אליי

החום שלו...

 Witcher - מה אתה עושה לי...

הוא לא משחרר אותי,שולט בגוף שלי . שם ,ליד הדלת ואני נענית לו כי...איך אפשר אחרת.

כשהוא מחליט, מתישבים בסלון. אני מתנשמת לרגע,מנסה להתרכז אבל המבט שלי עליו לא ממש מאפשר.

המפה הסגולה נפרשת, האש והמים

והקלפים מספרים סיפור מפתיע .

האנרגיה שלי גבוהה,מסרים יורדים ,קלפים מתחברים בפריסה,מייצרים מעגל של תנועה,של ספירלה שנפתחת ומתעגלת מעלה.

מופתעת מעצמי. לא ממש מבינה למה אומרת את הדברים שאומרת ועדיין משאירה לו את זכות השתיקה. אל התובנות -יגיע בעצמו. 

אני שם רק להרחיב את המציאות הקיימת. לא להשפיע על החלטות. 

אחר כך  מרימים כוסית. משקה מתפשט לאט מהגרון אל יתר הגוף ודי לריחוק הזה.

הנשיקות לוהטות,בולעות ,כובשות

הידיים אוחזות,מועכות,מכאיבות

הגוף חם ודורש .

האנרגיה סביבנו כתומה ורותחת.

החיבור מידי וטבעי. 

חייתי,מכאיב ,אינטנסיבי,דורש פורקן אחרי כל הזמן הזה.

העינים שלי מתמלאות דמעות. אני לא יכולה להפסיק לאחוז בו

בגוף הרועד מעונג ותשוקה.

הוא מכאיב לי ומענג . -קוראת בשמו,מנסה לא לצעוק אבל זה קשה. 

הוא לוחש לי דברים באוזן והדמעה זולגת כשאני נצמדת אליו.

הכל בווליום כל כך גבוה באותו רגע בגוף שלי

 

ועכשו תורי לחקור ולהכאיב ולפלוש

ולאחוז ולהטריף ולהתבונן...

לנשק כל חלק בגוף המטריף הזה שלו

 

'עוד לא סיימתי איתך' הוא אומר לי

לאן עוד נגיע ? 

ואז הוא מראה לי...

-----

הוא לא עומד בטירוף הזה יותר 

ואני סופרת עד 3

------

 

הוא שוכב לצידי,מסדיר נשימה,הלב שלו בדהירה

ידים שלובות זו בזו ,גם הרגליים

והיד השניה מציירת שבילים דמיוניים

איגי וקסמן שרה ברקע 'תישא אותי לאישה בבקשה' וזה מצחיק אותי בראש . איזה שיר דבילי זה אלוהים...

אסף אמדורסקי מיישר קו עם "אתה צריך אהבה חדשה...כזו שתעיר אותך ותרצה ממך עוד ..."

 

נפרדת ממנו בעוד נשיקה סוחפת וחיבוק.

ונשיקה אחרונה על הצוואר,על העורק

אולי מכשפות היו פעם ערפדיות.

 

בדרך הביתה ,הדמעות יורדות בלי שליטה

דמעות של פורקן,של אושר.

 

02:00 בלילה ,עדיין כותבת.

אחרי שחפרתי לבסטיות שבטח ישנות. מקווה שהקבוצה אצלן על 'השתק'. מחכה להן קריאת מגילה בבוקר.

 

---

-היית צריכה את זה ? הוא שאל אותי.

-הייתי צריכה אותך- רציתי לענות

אבל במקום זה רק אמרתי 'כן' .

 

 

לילה טוב . עכשו על באמת.

 

 

לפני 4 שנים. יום שני, 17 באוקטובר 2022 בשעה 19:25

חודש החגים הזה נגמר.

סתמו כל הגננות והמורות- יודעת שיש לכן עוד יום -'זדיינו לא אכפת לי.

 

נגמרו בישולים,נגמרו קניות,נגמרו ארוחות משפחתיות,נגמר נגמר נגמר.

פייר ,לא שהיה רע.

האוכל היה טעים

המשפחה היתה מחבקת ומצחיקה וחכמה

ובין לבין הצלחתי גם להפגש עם חברים וחברות וכן...גם עם הוויצ'ר שלי.

 

אבל די. נגמר .

חוזרים לשגרה. מתחילה שנה על באמת.

באיזה מצב רוח ? 

לא יודעת. 

בעיקר בחוסר ודאות. 

האימג' שיש לי בראש עכשו:

עומדת עם הגב אל העולם

פורסת ידיים לצדדים 

ונשענת אחורה

משחררת עד הסוף 

כמו קלף 'השוטה'

רק בלי הפרצוף המחייך.

אני עוצמת עינים 

ונזרקת אחורה

 

להתרסק על הצוק?

או לעוף גבוה?

 

לפני 4 שנים. יום ראשון, 16 באוקטובר 2022 בשעה 10:07

אני אוהבת לחפור לעצמי בבלוג

לקרא פוסטים ישנים

להזכר 

בדברים טובים וגם בפחות

 

רציתי לקרא על התקופה שלפני שנה.

על מה שעברתי

על הסערה

על התהומות

על ההתמודדות

על הקושי.

 

להפתעתי ,

מסתבר שבין מרץ 2021

לאוקטובר 2021

 

לא

כתבתי

כלום.

 

לפני 4 שנים. יום שישי, 14 באוקטובר 2022 בשעה 22:52

That's me in the spot-light

Losing my religion

Trying to keep up with you

And I don't know if I can do it

Oh no, I've said too much

Haven't said enough...

 

נדמה שהשיר הזה מתנגן לי בכל מקום לאחרונה. 

מייקל סטייפ אהוב ליבי משכבר הימים, כותב כמו שהוא חושב - בבלגן והדיסטייפלים שלו יודעים לעשות סדר. 

המשפחתולוגיה מהפוסט הקודם עלתה לי.

המלכה-האם חולה כבר המון זמן.

המצב בבית נפיץ

המצב שלי נפיץ .יותר נכון להגיד.

מנסה למצוא שקט איפה שאפשר.

היום הדרמתי אל הים. קפה ורוח ושמש ותוכניות עם אחותי.

לצאת לרקוד- יאללה . זה לא שיש משהו יותר טוב מזה כרגע. לרקוד זו גם תרופה טובה ,עוזרת אמנם לכמה שעות,אבל עוזרת.

מגיעה הביתה ...והמציאות לפרצוף.

יהיה פה שקט בסוף ? או שמא עליי לבקש שמחה? רוגע ? להשתיק את הבאז של הסטרס?

בכלל לא רציתי לכתוב על זה וזה יצא.

אז חזרה לשיר הזה של REM

זו אני בפינה,ברחבת הריקודים,רחוק מכל הבלגן,צריכה את המקום שלי להתחבר.

מועדון חדש ,אנשים אחרים. השקעתי באיפור ושיער

שמלה סקסית 

שיריירו עליי,מ'כפת לי ,מתה על זה .

מסתכלת על עצמי במראה מהצד 

בוטילישס לגמרי.

לפחות האלים חננו אותי במבנה גוף סקסי ועסיסי.

אז שיריירו ויהנו

אבל אף אחד לא מתקרב

גברים פחדנים

 

זו אני שם  בפינה ,עוצמת עינים

נותנת לקצב להכנס לאט לאט

גם לוודקה עם האשכוליות.

בכל פעם שאפקח אותן,אראה גבר שמישיר אליי מבט

איבדתי את הדת שלי ? 

ואולי רק את הטאץ'

אורות מתחלפים בקצב המוזיקה

הגוף זז בלי לחשוב 

והזמן עובר.

 

איילון יחלוף לי בצבעים ברקע

והקפה החם מנחם אותי

אחרי שכל המסיכות ירדו

מתמכרת לקוריאנים הסמוראים

ומתגעגעת.

 

לפני 4 שנים. יום שני, 10 באוקטובר 2022 בשעה 16:37

או משפחתולוגיה

או משפחתאות

יש בכלל מילים כאלו ? 

אם אין,אז המצאתי עכשו.

 

יש לי משפחה מדהימה. באמת. גדולה,ענקית,חמה ומחבקת.יש קשר טוב גם עם המשפחה המורחבת

ברמה של ארוחות,מפגשים,פיקניקים,קבוצת וואטסאפ חופרת והרבה חום ואהבה.

זה לא מובן מאליו ,זה ידוע לי

כל הקשרים האלו,שמרוב שיש משפחה לא מספיקים לראות את כולם כל הזמן. 

אתמול חגגנו בהכי קטנה ,כמעט 20 איש בסוכה וזה רק המשפחה המצומצמת.

יש בזה משהו מאוד מנחם.

לכמה שעות,להרגיש את החיבוק הזה וצחוק,מלא צחוק ,כי המשפחה שלי אוהבת לצחוק 

לא לדבר על פוליטיקה או יוקר המחיה

אתמול אפילו צלמנו סרטון מצחיק לטיקטוק.כולם זורמים. לא נותנים לאף אחד להיות קוץ בתחת.

 

יחד עם זאת,עם כל החום והאהבה והמשפחתיות

אחרי חודש שלם כזה של מפגשים ורעש ובלגן ואוכל בעיקר הרבה אוכל,

בא לי לברוח רחוק רחוק לאיזה אי של שקט 

עם ספרים ומחברת ומלא עטים צבעוניים

לקרא ולכתוב ולהקשיב לשקט

לתת לכל הסנסורים להנמיך ווליום

 

עד הבלגן הבא.

לפני 4 שנים. יום ראשון, 9 באוקטובר 2022 בשעה 23:39

אפילו שאני עייפה גמורה

אחרי עוד יום סידורים,נקיונות,בישולים בסבב החגים שבתות סופשים .

 

עדיין ערה

כי - ערב חג עם האחות והאחים.

 

עדיין ערה

כי דיברתי כל הנסיעה עם ידיד קרוב שנשבר לו הלב

מוצאת את עצמי מנחמת,מבינה ,מחבקת מרחוק

 

עדיין ערה

כי אחרי שהילדות התפזרו לחדרים וגם המלכה האם פרשה,נשארתי לבד בשקט בסלון. כמו שאני אוהבת,מאוחר בלילה ,כשהרחוב שקט גם הוא. מכינה לי קפה ועוגיה קטנה ליד ושותה. בשקט.

 

עדיין ערה 

כי ראיתי עוד פרק ארוך של 'אלכימאי הנשמות' . אוחחח הקוריאנים האלה כל כך יפים. מכשפים ,חרבות, בתי נייר ועץ ובגדי המשי המבריקים.

 

עדיין ערה

כי קוראת שוב את הבלוג שלי ואת השיחות בוואטסאפ וחיוך קטן מתגנב לזוית הפה. נזכרת במגע,בצלילים, בתחושות.

 

עדיין ערה 

כי השפתיים משתוקקות לנשיקה עמוקה וסוחפת. 

כי האזניים רוצות להקשיב לנשימה,ללחישה,לנהמה

כי הידיים חסרות לחבק גוף חם ונעים

כי הגוף עורג למגע לאחיזה,לחיבור.

 

עדיין ערה 

כי מזמנת לי חלומות טובים ועוד רגע נרדמת .

 

לילה טוב 💜

 

לפני 4 שנים. יום שבת, 8 באוקטובר 2022 בשעה 21:58

כתבתי בעבר פוסט עם הכותרת הזו

כשהייתי במצב אחר 

קצת עצובה ואבודה בראש ובלב. 

 

מצאתי לנכון לכתוב שוב את הכותרת הזו

כי הפעם החיוך לא יורד לי מהפרצוף 

חויה מתקנת לכל מה שקרה עד כה.

ככל שהזמן עובר ואני דוחקת את גבולות הבושה שלי עוד ועוד ,אני מוצאת שכמו בבדסמ,זה שריר שצריך לאמן.

להעז,לנסות,לשבור חומות ,לנשום תוך כדי וגם להתנתק ולהנות.

עם פרטנר כמו הוויצ'ר שלי זה פשוט מושלם.

לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו לתאר את זה 

יש כל כך הרבה דברים לספר.

שיחות שלפני,מה עושים ומה יהיה ומה הגבולות . מרגיעה את החששות שלו ובעצם גם את שלי ,אני בעצמי חדשה בכל הענינים האלו.

זה שונה מאוד כשמגיעים למקום כזה לבד או עם בן זוג ולא,להגיע לבד זה לא חופשי יותר. 

עבורי זו חויה מסעירה ואני צריכה עוגן חזק לידי. 

טוב לי עם אנשים,חברתית ומינית. מה שבעבר היה מביך אותי ,היום מדליק אותי לגמרי.

חוסר הבטחון עדין שם ,החשש ,הנמלים בראש -מי בכלל מסתכל עליי כשיש כל כך הרבה יפות וחטובות סביב.

חוסר הבטחון מולו . אם יהנה,אם יתאכזב,מה יחשוב עליי,אם אני מספיק...

המארח השרמנטי,כמו שאושה קוראת לו,ארגן ערב קצת שונה.

סגר את מתחם הסלון בוילונות אדומים,תאורה מיוחדת ורכה,מוזיקה סקסית ומזרנים. מה שהזכיר לי את החדרים המיוחדים במועדונים ,שבעבר לא העזרתי להכנס אליהם. 

מה לי ולזה? פדיחות של החיים.

הגענו ביחד , פוגשים מכרים מקבוצה אחרת בכניסה. הכרות,חיבוקים ו'שלום !!!' 

מניחים תיקים בצד ואני מורידה את השמלה הסולידית ונשארת עם שמלה מחוררת שלא משאירה הרבה מקום לדמיון. 

ביקשו להגיע סקסי,אז סקסי .

מרימים שוט של ויסקי דבש לתחילת הערב. קצת מינגלינג במרפסת ואני משתדלת להכיר לו את מי שאני מכירה.הוא מלטף אותי קצת ואני לוחשת שהתחתונים שלי כבר ספוגות. הוא שואל למה .

למה באמת ? כי אתה נושם לידי. 

האושים מגיעים ואושה כבר מקפצת לה ממקום למקום. אוש יושב איתנו,מקשקשים קצת על סדרות.

בזמן שהסלון כבר מסתדר,אנחנו מחליטים שנגיע לסבב ב' וקודם נדגום את הבריכה. 

הולכים לחדר להחליף לבגדי ים והוויצ'ר מתפעל ממה שלבשתי מתחת לשמלת החורים הסקסית. 

הוא בודק שלא שיקרתי לגבי התחתונים הספוגים מחליק פנימה אצבע ואני כבר מאבדת ריכוז. הוא מאשר ואני מחליפה לבגד ים. 

נכנסים למים החמים בבריכה ....ממממ... מקשקשים קצת עם האנשים אבל הידיים של הוויצ'ר כבר עליי . מתנשקים בלהט והענינים מתחממים.

מסתובבת עם הגב אליו,רוקדת צמוד ,עושה לו טיזינג עם god is a dj ברקע.בהחלט הלכתי לשתות איתו איזה שוט וחזרתי.

הוא מחבק מאחור והידיים שלו מחליקות על הגוף שלי . doing his magic....

פאקינג האשטג #10sec 

הרגליים שלי בין הרגליים שלו,לוחצת ומגרה . הוא תופס לי את היד ומכניס לתוך בגד הים שלו. הגוף שלו חלק ונעים וסקסי . המחשבה היחידה שעוברת לי כרגע בראש- מתי יוצאים כדי שאוכל באמת להטריף אותו עם הלשון.

אני מחבקת את המותניים שלו עם הרגליים שלי והוא לש לי את התחת.כנראה שהויסקי עלה או שמשהו אחר ואני מתגלגלת מצחוק. ככל שהוא מכאיב,אני צוחקת וזה כל כך משחרר.  כשהוא פוקד עלי 'ששש!!'  אני עוד יותר צוחקת.

בינתיים הוא משחרר לי את הציצים מבגד הים ומועך אותם בחוזקה. כואב! אבל מגרה וטוב. משאיר בי סימנים נוספים ונוהם איזו מילה שלא בטוחה ששמעתי ככ טוב ואולי בכלל דמיינתי. ואם כן,מ'כפת לי. העיקר העינים החודרות האלה...

יכולתי להשאר ככה לנצח ,מחובקים,שלובים אחד בשניה,מתנשקים ,מתחרמנים ואפילו יותר,אם היה אפשר.אז מה אם זו לא מטרת הערב. הבקתה ביער נמצאת בכל מקום שארצה. היכן שלא שומעים את צרחות העורבים.

אני בורחת לדברים אחרים עכשו . לא יכולה שלא. היה לי שבוע כל כך קשה !! פאק!  מגיע לי קצת שקט ושלווה! ומכשף אחד.

אתמול,התנתקתי טוטלית. העולם יכל להשרף מצידי. 

כשהנוכחות השקטה והעוצמתית הזו של הוויצ'ר לצידי...מצידי שהיקום יקרוס לתוך עצמו.

זה הולך להיות פוסט ארוך...brace yourself טוב? 

 

מחליטים לצאת לשתות ובינתיים מציצים מעבר לוילון. רוצה להכנס ? אני שואלת והוא עונה שכן.

מתפשטים לגמרי -בום חומה אחת נפלה. מתמקמים ליד זוג אחר- בום חומה שתיים נפלה.

מתחילים להתעסק בעניננו- רעשים סקסיים מסביב,האור עדיין חזק עבורי אבל בום- חומה שלישית. 

מערכת ה alert שלי דלוקה על פול ווליום ובכל זאת אני מצליחה לתפקד ולאט לאט מנמיכה ווליום. נהנית מהקסמים של הוויצ'ר ,ככה מול כולם ,הוא מנגן על הגוף שלי איזו מנגינה שבא לו.

בום ,חומה רביעית כבר? . אוש מתפלא למצוא אותי שם ואני מקבלת הסכמה מהוויצ'ר שלי לזלוג גם אליו.

מפסיקה לספור חומות מנופצות וכמו בקסם הכל מתפורר לאבק נצנצים מרחף.

שניהם דומיננטים ,שניהם מענגים ומלטפים ,

כל אחד אחרת וזה מטריף להרגיש שני סוגי מגע במקביל , הם לוחשים לי הוראות באוזן ואני מצייתת בהנאה. מתמסרת לנשיקות שלהם ,לכאב ,לאחיזה .מאחד אל השני ובין שניהם. שני עוגנים חזקים,מוכרים ובטוחים. אוש חוטף ממני נשיכה בגלל וויצ'ר. אני לא אשמה שאיבדתי שליטה לרגע. הכל היה כזה...וואו...

 נחים לרגע,זזים למיקום אחר,שוכבים מחובקים וצופים במה שקורה. מקשיבים ,סופגים את האוירה. המידברן וזוגתו מתקרבים . הוא מגמיר את אושה לא רחוק מאיתנו בעוד זוגתו המתוקה מתמשמשת עם אוש. אני לא מתאפקת ומבקשת רשות ללטף אותה. היא מסכימה ונהנית מהמגע.  גם מהנשיקות ...

המידברן מתקרב אלינו ומלטף אותה . אני שוב שואלת אם אפשר ללטף אותו ועושה לו קצת נעימי בגב עם הצפרניים.

מרגישה קצת ש 'התיבשתי' ושוב הוויצ'ר עושה את הקסם שלו... בפה מלא מים קרים הוא מרטיב אותי ומעיף אותי שוב לעולמות אחרים. המידברן מבקש רשות ו מקבל. המגע שלו נפלא ואינטנסיבי 

אבל באמצע מישהו שם עליי יד ואני מתיישבת ומפסיקה הכל ,אחר כך היד החצופה שוב מונחת עליי ואני פשוט מזיזה הצידה. לא רציתי אפילו להסתכל למי נתתי ברקס כזה

מאשרת להמשיך שוב את המגע האינטנסיבי של המידברן . תחושות של גבר אחר ,זה כל כך מסקרן.

שולחת אליו יד סקרנית וביחד עם זוגתו אוחזות בו והוא מחייך.

האצבעות של הוויצ'ר שלי מתחפרות לי בשיער והוא אוחז ומושך לאחור וזה פשוט מעביר אותי over the edge. 

כולם קצת מתפזרים ואני מרגישה שצריכה עוד קצת אותו ורק אותו. שואלת מה בא לו והוא עונה הכי ישיר. אני עושה כמיטב יכולתי למלא את הבקשה. 

אבל זה לא מספיק-אני צריכה פה איזה חיבור. מנסה להתעסק עם הקונדום אבל הגוף שלי מסרב לפקודות של המוח ,אז הוא עוזר לי .שוב,אינטנס,מהיר  ,אין זמן וכוח למרוח את הזמן זה כאן ועכשו. נותנת רשות (הקינק הבדסמי התפוצץ לי פה סופית במוח ) ,מתפלאה שהוא בכלל מבקש אותה עדין.

נשכבת לידו ,הפנים שלי בשקע צווארו,נושמת אותו,מסתכלת שוב על הפרופיל היפה שלו.

מיליון מחשבות עוברות לי בראש הזה

מערכת ה alert שלי נרגעת ומתכבה. עכשו הכל בסדר....

 

לאט לאט קמים להתלבש ,מנשנשים מהשולחן המלא בכל טוב. מדברים קצת ואני מחבקת אותו. הגוף שלו חם ונעים לי ולא רוצה לשחרר. דבק. בא לי להדבק.צריכה את זה אחרי כל האינטנס הזה.

מתארגנים עם התיקים ,נשיקות  למארחים והוא מלווה אותי לאוטו. 

שוב נמסה אל החיבוק העוטף שלו והנשיקה הטעימה. 

החיוך לא עוזב את השפתיים גם ביום המחרת.

גם אחרי 3 שעות שינה ונחיתה למציאות

גם כשחופרת ומעבדת את זה עם הבסטיות

גם כשזולגת דמעה מההודעה שלו.הכנות שלו מרגשת אותי ,האמון שנותן בי עם זה,זה לא מובן מאליו. שום דבר ממה שקרה לא מובן מאליו

ואני כל כך מעריכה את זה ואותו ואת החוויה המדהימה שעברנו ביחד. 

ועוד נעבור ....

עוד נעבור.

A witch's word

 💋💜

 

לפני 4 שנים. יום רביעי, 5 באוקטובר 2022 בשעה 6:14

באחת הקבוצות ,תהתה  אישה על הטעם שלה.

למה היא נמשכת למראה מסוים שבכלל לא נחשב ליפה והאם היופי הוא באמת בעיני המתבונן.

כולם ענו שכן וטוב שכך.

נכון שיש אנשים שנחשבים ל'יפים' ,אבל מי באמת קבע שהם כאלו?  מובילי אופנה? פרסום? טלויזיה?

גם אני תהיתי לא אחת על הטעם שלי בגברים.

יודעת שלא רק המראה הוא זה שמושך-אלא משהו בוויב הכללי.

מעולם לא נמשכתי ליפים הבלונדינים עם העינים הכחולות

ולא, ת'ור לא חתיך בעיניי,סורי...

אולי כי אני מזהה משהו ריקני באובר-יופי הזה

וזה לא מושך אותי

מושך אותי דברים אחרים

מושכת אותי אי סימטריה. 

ואל תתחילו לדבר איתי בכלל על גברים בריטיים...אוחח...

 

לאחרונה, תהיתי גם לגבי היופי שלי.

אני לא נחשבת ל'יפה'. אף פעם לא הייתי.

בצעירותי- עוד יותר גרוע. 

עכשו יודעת לטשטש את זה קצת,עם איפור נכון ושיער. לא משופצת בניתוחים ובוטוקס,רואים את הגיל למרות שיש כאלה שאומרים שלא ומי בכלל מחליט. 

בתור נערה שאלתי פעם את אמא שלי ,שתמיד היה לה חשוב המראה המוקפד,אלגנט,כי היא תמיד נחשבה לאישה יפה עם שיער בהיר ועינים כחולות.

אז שאלתי אותה 'אמא,אני יפה?'

היא הסתכלה רגע בפנים שלי ואמרה בחוסר נוחות 

'את...חמודה. לא יפה. יש לך פנים נעימות. חמודה כזאת '

אז אני חמודה כזאת ? נגיד. 

יש לי סנטר חד ,אף שבור מגיל שנה,עינים גדולות ומצח גבוה. יש לי פנים של מרשעת מהסרטים

לא משהו מיוחד.

לא מושכת תשומת לב

לא משהו שגברים יהנו לא להסיר את המבט ממני

אף פעם לא אמרו לי שאני יפה

ובכלל מי מחליט מה זה יפה

 

אחת ממורות הדרך שלי בעבר העמידה אותי מול מראה ושאלה אותי מה אני רואה

עניתי לה 'עכבר' 

כי ככה ראיתי את עצמי ,כי ככה אמרו לי תמיד .שיש לי שיער כמו זנבות עכבר שאני רזה כמו רבע עוף.

מאז העליתי כמה וכמה שכבות והפכתי להיות היפופוטם מסורבל 

ואז גם זה ירד  לגמרי ושוב עלה קצת

וסיימתי להתעסק עם זה. 

 

לפעמים כשאני מסתכלת על תמונות מסוימות שלי 

(אני לא מפלטרת שום דבר )

עוברת מחשבה של 'וואלה ,יצאתי יפה פה' 

אבל זה בעיני .רק בעיני.

 

בגלל זה לא אןהבת להצטלם ולשלוח ניוד

כי אני לא יפה. הגוף שלי לא חלק ומתוח

ואני לא יודעת להצטלם בפוזות מגרות

יש את הבטן המשתפלת אחרי 2 קיסריות

והרגליים המדובללות

והחזה הנופל.

 

זה ניבט מולי כל יום במראה וזאת אני.

אין קסם שיהפוך את כל זה למשהו יפה ומושך.

מעדיפה להתמקד במה שבפנים

ולא במה שבחוץ שכבר אי אפשר לתקן

ולא בטוחה שרוצה

בשביל אף אחד.

 

אני לא אישה יפה וכנראה שזה כבר לא ישתנה 

מחטים לא יגעו לי בפנים לעולם

רק בגוף ורק עם צבע (כן,הקעקוע הבא כבר מושלם לי בראש) 

 

לא צריכה שכל העולם יעשה לי לייק

בגיל 46 אני כבר שלמה עם החמידות שלי.

מתעסקת בדברים אחרים.

לא באידיאל היופי או בחוסר היופי שלי.

ומי בכלל קובע?

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. יום ראשון, 2 באוקטובר 2022 בשעה 19:31

נינט שרה לי באוטו הלילה:

"כן היא יודעת

שהוא תמיד מקשיב לה

שהוא זה שמראה לה

מראה את האמת

מה לקחת מה לתת

ואם אתה שומע אולי אתה יודע

איך ממשיכים מכאן?

 

תעשי ותלכי תלמדי

ותראי איך ברגע

ברגע כובשים ת'עולם

תצרחי תשתקי

רק תבואי

בואי חזרי אליי" 

 

ואני חוזרת ,לאותו המקום,

הבית בקצה היער

כשהוא אומר לי 'בואי'

ואני כבר שם.

מתמסרת למגע ,לתחושות,למשחקים

לשליטה הלא מובנת של מי שולט במי

לחקור את הגוף שלו

מכל הכיוונים

להתפלא כל פעם מחדש

להסחף אל הידיים שלו 

אל העונג שלו

כשהוא מניח יד על צוואר ולוחץ

כשהיד עוברת אל הפה כדי להחניק צעקה.

 

להתרגש כשהוא מבקש רשות

כשהוא עוצר וממתין 

ואני משחקת ומתגרה בו והוא מתאפק

-עוד קצת ,עוד קצת ועוד קצת עד הקצה

לפני שמשחררת

והכל מתפזר לרסיסים בחלל....

נשימה עמוקה ורוטטת

גוף חם ונעים לידי

הצדודית היפה שלו

עינים עצומות

 

חצי ירח צהוב מביט בי מלמעלה

גם כשאני מביטה אל הכביש ,אני רואה אותו

קשה להסביר איך

והקול  הזה,של נינט  שוב ברמקולים

כשהעורב מלווה אותי הביתה מבין העצים וצורח

'אולי אתה יודע,איך ממשיכים מכאן ?'