צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. 10 באוקטובר 2022 בשעה 0:39

אפילו שאני עייפה גמורה

אחרי עוד יום סידורים,נקיונות,בישולים בסבב החגים שבתות סופשים .

 

עדיין ערה

כי - ערב חג עם האחות והאחים.

 

עדיין ערה

כי דיברתי כל הנסיעה עם ידיד קרוב שנשבר לו הלב

מוצאת את עצמי מנחמת,מבינה ,מחבקת מרחוק

 

עדיין ערה

כי אחרי שהילדות התפזרו לחדרים וגם המלכה האם פרשה,נשארתי לבד בשקט בסלון. כמו שאני אוהבת,מאוחר בלילה ,כשהרחוב שקט גם הוא. מכינה לי קפה ועוגיה קטנה ליד ושותה. בשקט.

 

עדיין ערה 

כי ראיתי עוד פרק ארוך של 'אלכימאי הנשמות' . אוחחח הקוריאנים האלה כל כך יפים. מכשפים ,חרבות, בתי נייר ועץ ובגדי המשי המבריקים.

 

עדיין ערה

כי קוראת שוב את הבלוג שלי ואת השיחות בוואטסאפ וחיוך קטן מתגנב לזוית הפה. נזכרת במגע,בצלילים, בתחושות.

 

עדיין ערה 

כי השפתיים משתוקקות לנשיקה עמוקה וסוחפת. 

כי האזניים רוצות להקשיב לנשימה,ללחישה,לנהמה

כי הידיים חסרות לחבק גוף חם ונעים

כי הגוף עורג למגע לאחיזה,לחיבור.

 

עדיין ערה 

כי מזמנת לי חלומות טובים ועוד רגע נרדמת .

 

לילה טוב 💜

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י