צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 4 שבועות. 27 באוקטובר 2024 בשעה 16:05

סתם...חודש. 

אבל זה המון זמן. 

עם כל החגים האלו יצא שלא הספקנו כי ענינים שלו וענינים שלי.

אבל אתמול הכוכבים עבדו כפולות.

מתקלחת ,מתבשמת,לובשת שמלה ארוכה ...מרגישים כבר את החורף. 

הוא מקבל אותי בחיבוק ונשיקה ליד הדלת ולי קשה להרפות ואני נצמדת והוא גם. 

אני אוהבת שהוויצ'ר עוטף אותי בזרועות החזקות שלו. מרגישה שנמסה אל החיבוק החם הזה. 

הוא מכין לי קפה ושוכח סוכר אבל לא אכפת לי

אנחנו מדברים על סדרות וסרטים ועל המסיבה משישי. כשהוא שואל איך היה באמת - אני מסבירה שקשה לי . לא רק שזה תיבת נוח ,זה גם בא בדבל-קבינה.

הוא מנשק אותי חזק ועמוק .כשהלשון שלו כובשת את הפה שלי,התחושות מגיעות עד המרתף.

אני מתישבת עליו והוא מועך ונושך לי את הציצים. אני מעבירה ידיים על הזרועות שלו ועל הכתפיים ומצמידה אותו אליי.

אוף הבגדים ממש מיותרים עכשו. 

'בואי למיטה' הוא אומר ואני מסכימה בשמחה רבה

ובחדר החשוך נכנסים ללונה פארק הפרטי שלנו.

לא מספיקים לעלות על כל המתקנים אבל נהנים מאלו שכן. 

אוהבת להרגיש את משקל הגוף שלו ,לשמוע את הקול שלו נוהם לתוכי... טורף אותי בתיאבון רב .

מרגישה אותו קשה וזקוף  ביד שלי ונהנית לגרות אותו יותר . ללקק ולענג.

והידיים שלי מלטפות את הגוף הסקסי הזה שלו. 

ובסוף - הכי רכבת הרים שיש.

איזה כיף לנו יחד.אנחנו ממש טובים בזה. מציבים סטנדרט גבוה. מגלים וחוקרים ונהנים מהכל. 

 שוכבים מחובקים,מסדירים נשימה  ומתלטפים.המגע כל כך רך ונעים ומגרה.

הלואי ויכולתי להרדם ככה בבקתה הזו ,לעצור את הזמן לעוד כמה שעות. 

זמן קסם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י