[חלק 4] ספייס
המשאלה שלי מתגשמת בצורה לא צפויה כשאת משחררת לי יד אחרי יד מהצלב, אבל בלי לעזוב את היד השנייה את מיד מסובבת אותי 180 מעלות ומחברת אותי מחדש לצלב פנים אל פנים אלייך. כל החופש הספיק בדיוק בשביל להעביר חשמל של דם עייף בידיים. וכשדחפת אותי אחורה ופיסקת לי את הרגליים התחת המוכה שלי נצמד לצלב והרגשתי אותו פי מאה יותר חזק. מרגיש שריכזת שם את מיטב מאמצייך. גם הפנים שלי מתחילות לפעום. כל כלי הדם והחישה מתחדדים. הריכוז והציפיה לקראת המפגש הבלתי נמנע של הרגליים שלך עם הגוף שלי. הבעיטות הגיעו מהר ובקצב. הייתי צריך בכל אחת לנטוע את העקבים עמוק ברצפה ולא ליפול לפיתוי לברוח מהן. מכות מדוייקות אולי כואבות במיוחד, מעיפות לי את הביצים עד הפופיק אם לא עד הסנטר לפי התחושה, אבל הן עדיפות על בעיטות שמפספסות ומבאסות אותך ואותי. אני לא אתן לפחד לשלוט בי. אני נותן לך את השליטה בלבד. אני מולך ואני צועק לך תודה על הבעיטות שגורמות לי להתפתל. צועק תודה על הבעיטות העדינות יותר. צורח "בול פגיעה!" "מטרה!" כשנמס לי כבר השכל.
אחד האזיקים סגור לי על היד חזק יותר מהשני ואני מרגיש זרמים של חולשה, אבל יודע לזהות שזו רק הירדמות ונותן לך להמשיך. כל בעיטה נוספת מורידה לי עוד מגננות ועוד סיבולת. לא עובר עוד הרבה זמן והנשימה שלי נעשית לא סדירה. אני לא מצליח להשתלט עליה וכבר עומד להרים ידיים עם הסימן המוסכם לעצירה שלימדת אותי, אבל כאילו שקראת את המחשבות או את המצב שלי את ניגשת אלי קרוב ומתירה אותי מן הצלב. אני נשען עלייך, נותן לך להחזיק אותי בחיבוק ארוך של הוקרה ופורקן. וכשהחיבוק נגמר ואת משחררת אני משתופף נמוך וממשיך לחיבוק שני, הפעם סביב הרגליים שלך. אלו שבעטו והסבו לי כזה כאב ועונג. אלו ששמו אותי במקום הכי נכון לי, מתחתייך. רק אז מסתדרת לי הנשימה, ואני משחרר אנחה של ספייס. אינעל העולם. במצב הכפוף שלי אני אפילו פותח רגליים ועוד פעם כאילו מגיש לך אותי לבעיטה נוספת. אתן לך כל הזדמנות. הפסקתי לספור צעדים. ספייס.
אנחנו קמים, עוברים לפינת ישיבה. אני הולך להביא לנו שתיה ואת עוזרת לי להתנקות מהטושים הצבעוניים בזמן ההתאוששות, לא לפני שאני הולך גם להגניב סלפי בשירותים שיהיה למזכרת*. אנחנו ממשיכים לצפות בשאר הזוגות המשחקים ממקום מושבנו בבמה הגבוהה. יושבים בפינה אינטימית ונותנים לרמקולים מתחת למושב להעיף לנו ת'תחת. אני חושב שזה מקום טוב לחתום את הסדרה הזו, אפילו שהערב שלנו לא נגמר כאן. לפחות את התיאור של הסשן ואיך הוא עבר עלי.
אני כן אגיד שכשהמשכנו אח"כ לחנות הקטנה בפינת המועדון שוב הרגשתי כל כך אסיר תודה על הסבלנות המדהימה שלך במיוחד כשקילרו אותי שוב ושוב (רק לשם ההדגמה והמדידה של הסחורה המוצעת) אפילו אחרי שאמרת שפחות לא נוח לך עם זה בעצמך. הבגרות וההבנה שלך אחרי ערב כל כך יצרי השאירו עליי חותם בנפש. וזה דבר שלא ניתן להשוות בכלל לחותמים שהשארת לי על הגוף. תודה
תודה
☄🚀✨♥
▲▼▲▼▲
*באחד מהפרסומים בסדרה יש קישור סודי אליה. התצליחו למצוא אותה ילדים?