אני והמחברת ..

אנשים נוראיים מסתתרים מאחורי פרצופים יפים
כמו כריכות ספרים יפות,ללא כל מלל מבפנים
אנשים לא ידועים וזרים,שמשקרים לחברים
אנשים בוגדניים שיעלמו ברגע שיתחיל להיות קשה
יצורים שאפילו בני אדם אין זה שמם
יצורים שכל חיי ניסיתי להמנע מהם
אנשים שחושבים שאם הם יפים,מבפנים הם יכולים להיות חלולים
אנשים שחושבים שאם הם ישקיעו
וכולם יסתכלו
אף אחד לא ישים לב,שמבפנים אין דבר
שמבפנים הרקיבות כבר אכלה
שמבפנים,הסרחון כבר עלה
מבפנים,לא נותר דבר,רק שקרים
כמו ספר עם דפים קרועים.

הערב הגיע ויש כל כך הרבה דברים על הראש, המון מטלות, אין סוף דאגות אבל אני יושבת בשכונה עם רגליים יחפות ורוח שמלטפת לי את הראש לצלילי המוזיקה שמתנגנת ברקע, הכלב יושב לידי כאילו שומר עליי שאף נשמה רעה לא תפגע בי ומסתכל יחד איתי אל עבר הבתים הנמוכים.
אני יושבת על הדשא כשמסביבי הכל מלא בעליי שלכת, כמעט ואין אנשים, כמעט ונעלמות כל הצרות ומה שנותר זה האוויר הצח והשלווה שעוטפת אותי פתאום.
אני יושבת ומשחררת את המחשבה שלי למקומות רחוקים, נותנת ליד שלי לכתוב מילה אחר מילה מבלי לדעת איך זה יגמר.
מחייכת, חיוך קטן ואמיתי, חיוך נדיר ומיוחד שאני מחכה לו יום ולילה.
חושבת על שדות ועל חופים, מדמיינת נדנדה וילדה עם קוקיות מצחקקת, ילדה שליבה מלא בתום ובאושר טהור כי היא לא יודעת מה מחכה לה.
מצפה לחזור לבית חמים עם ענבים שמחכים לכל המשפחה, מדמיינת הורים רגילים, שני אחים ומיטה לכלב מתחת לשולחן.
מדמיינת עולם יפה יותר, פחות עצוב, פחות חשוך. עולם שבו הילדה תוכל להתנדנד כל יום מבלי לדאוג מה יהיה כשהנדנדה כבר לא תהיה פה, עולם בו לא נצטרך להיות תמימים כדי להיות מאושרים. עולם שקט יותר בו השלווה לא תהיה עניין של רגע, עולם שנמצא בחלומות הכי גדולים שלי, עולם שיעלם בעוד כמה שניות כשאני אקום מהאדמה ואחזור למציאות.

פגועה .

לילה טוב .

אז מה הוא גורם לי להרגיש ..

וואו כל כך הרבה מחשבות וכל כך קצת מילים לתאר ..

הוא גורם לי להרגיש עצבנית

גורם לי להרגיש קנאית

גורם לי להרגיש רכושנית 

גורם לי לרצות ממנו עוד ועוד ..

ויותר מזה הוא גורם לי להרגיש טוב .

גורם לי לחייך :)

הוא מוציא ממני צדדים שלא ידעתי שקיימים בי .. מילדה מרדנית ובעייתית אני לומדת להיות קשובה וצייתנית .

בוחנת גבולות מנסה לעצבן אותו , לראות מה יוציא אותו מכליו .. (בכל זאת עדיין עוברת תהליך..) נכנסת לכלוב בכוונה נשארת מחוברת ויכולה לקבל פתאום הודעה "תצאי מהכלוב!" חח אני כל כך נהנת מזה שהוא בודק אותי.. מזה שאכפת לו ממני .. כל טיפת יחס ממנו עושה לי את היום ..

מאז שהכרנו אני לא מפסיקה לחייך אני מרגישה שמצאתי את המקום שלי וגם אם הוא לא יודה בזה אני יודעת שאני זה המקום שלו..

אני רוצה רק שיהיה לו טוב רוצה שירגיש נאהב, רוצה שידע שלמרות כל החסרונות אני רוצה אותו ועם כל הבעיות אני שלו והוא שלי. אני מקבלת אותו איך שהוא לטובה ולרעה ועם כל המשקל שסוחב על כתפיו אני יהיה שם .

לעולם לא הרגשתי ביטחון כזה עם בנאדם ההשתוקקות למפגש רק לראות אותו, להריח אותו, לנשום אותו ליידי במיטה, להניח עליו את ראשי וללכת לישון .. מרגישה כמו ילדה, ילדה שקיבלה פרס .. וכל פעם שהיא תהיה ילדה טובה וקשובה היא תקבל את הפרס הזה שוב ושוב .

לילה של מחשבות וגעגועים אך מתנחמת בזה שאראה אותו מחר ..