שירה

מבט עיניים שנפגש, הכרה מהירה, / הבנה.... / מבטך מושפל, נסער / מלא תשוקה...

האם אתה מקשיב לי? / אני כאן עומדת / אני כאן חומדת / את מחמדיך...

האם לבכות בשבילך זה מספיק? / האם תאמין לי שאני שלך / אם תוכל לחדור דרך הקליפה של שליטתי העצמית / ותגרום לדמעות שגודשות את קצוות נפשי / לזרום מעל לחיים לוהטות באדום?...

אתה בוחר בשיטה האכזרית / ומותיר אותי לתהות אם זה לטובתי או לזו שלך
האם זה כדי להגביר את צלילי תאוותי? / או להחריש את שלך?...

זה עושה אותי פגיעה / עושה אותי רטובה / (והוא יודע זאת) / אין שום סיבה אחרת / רק לראות אותי מאבדת שליטה...

הוא אומר, "מדוע שלא תביאי לי בקבוק בירה צוננת?" / עיניה נוצצות, שביב חיוך על שפתיה / מוכנה לשחק. / היא אומרת, "מדוע שלא תכריח אותי?"...

סובב וסובב / תסובי,/ סביב אצבעי...

אשאר בתנוחה האידיוטית הזו / עד בכלל / עד תאמר לי לחדול- / ללקק או לחדור לתוכי...

אם ובמידה ותשפוך על רגלי את לובנך / אעקור את שפתיך ואם לשונך / אם תגרע מסיפוקי המעונג / אכה אותך ואשים לך גאג

היא קוראת לי: "כלב גדול! גש אלי" / ואנוכי מאולף מבצע את מבוקשה / "לקק את רגליי כיאה למקומך!" / ואנוכי על ארבע משביע את רצונה...

קפל הכל ללילה / הוא בא בכוח שאינך מכיר. / נעל דלתך בפני הכלבים השוטים של הבוקר / החושך הרעיב אותם די...

עוד סוג קשירה עוד הצלפה / הכל כבר נהיה כדבר של שיגרה / אני לא רק איתך אני גם לא איתו / חסרת החלטה שמשחקת בלבו...

כתיבתו של ויליאם שקספיר היא כתיבה מלאת יצרים, זימה, כוחניות. הסבל העצמי, הרשע, עוצמת הכוח והאהבה היוקדת אותם מתאר שקספיר יכולים לדבר גם לרבים מאיתנו...

זוג יונים על החלון / היא כנועה והוא בריון / זוג דודים הפלא ופלא / מי ראה יונים כאלה...

עושה מה שביקשה במהירות הבזק / חושב עליה בלי הפסקה / מדמיין אותה יחד איתי על חוף הים / כשאני מקולר לבוש בגד ים

החיפוש אחר המלכה הסתיים / איתה כל חלום מתגשם / יפה ואכזרית במינון הנכון / שולטת בגופי במלוא הכישרון...

מהו כאב? / זה מטרד / זה מחנק / זה משהו לא טוב / אז למה אנשים אוהבים אותו?, אני שואל...

אני כותב מכתב זה לזכרו של חבר / בחור אמיץ, שקט / שהיה מוכן לעשות הכל כדי לעזור / בחור שהקריב את חייו כדי להגן על המדינה

דבר לא קרה / מלבד הלב שנפצע./ דבר לא קרה / מלבד רצון שלא מומש...

זה היה מאותם ימים / אפלים / ששמיים מתמזגים בים / עטלה מוחלטת של חוסר מודע / עטפה אותי ואותך...

רוצה לפרק עצמי / הרכיבי אותי כרצונך / להיות שלם עם עצמי / להשלים אותך.

יש שקיעה יפה בים / וזריחה סגולה אי שם / בקצהו של עולם / בו אני מבין כולם.

יושב מול מחשב/ היא נמצאת כאן, מולי,/ מלכתי החמה, חודרת למוחי,/ עליה אני מסתכל, יובש בפה...

ואיך זה שאני כל כך, כל כך אוהבת / ועם האהבה גם מכאיבה לך מדי,
ואיך זה יכולה כך להביט ולא לגעת, / בכתם אהבה אדום בישבנך ולחיי.

הסגידה - היא אותה שקיקה לאותה המלכה אשר רק מבט חטוף בה מעורר את אותו הצורך להיות שייך לה, הצורך להיות נתון למרותה.

אני באה / אני מרגישה שאני מתקרבת / עוד צעד, ועוד צעד / אני מרגישה שהנה אני כבר ממש מגיעה / אל המקום שאליו אני הולכת כל כך הרבה זמן /
אל המקום שהדרך אליו ארוכה.

הליבה חזקה. / נחושה. / מתכנסת לעצמה / בונה קליפה רכה שוב / מחליפה רקמה מצולקת בחדשה.

להיות שייך / לרצות רק בך / טוב לי טוב לך / הם היינו הך
מוקדש למלכה נטלי.

מדוע לי? / מדוע לי מוזר כל כך / שזה עובר שזה נשכח / מדוע לי?

בתוך מגדל השן / מוקפת בחומה / גרה נסיכה / ועצב בליבה