גחליליות

🌾 חג שבועות שמח! 🌾
חג מתן תורה, חג ההתקדשות וההתעלות,
זיווג וחתונת האנוש עם הנשמה, עליונים ותחתונים, חיבורים!
חג קציר שמח! בשנת שמיטה מעוברת זו.

אנחנו למעשה מגיעים הערב ברוב חגיגיות לבנה (חסד) אל ראש האות ו' ובין סולם מעלות ההתקדשות לבין הצ'ופצ'יק של האות ו' יש מימד לעבור. נדרשת מאתנו אמונה ואמון, ידיעה פנימית, הדרכה פנימית כיצד לעבוד במימד הזה ולהגיע אל מעבר. כשנעמוד במעמד הזה, כל אחד ישים יד על ליבו, יעצום עיניים, וידע איך לעבור, איך להיכנס בשער ה-נ' (שם ההדרכה היא פנימית ואישית וייחודית, מה שכן, נעמד שם כולנו ביחד! ונעבור שם כולנו ביחד, כל אחד בעצמו/ה וביחד!).
הערב נהוג שלא ללכת לישון לשם תיקון הלילה ערב מתן התורה בו עם ישראל נרדם. נהוג ללמוד תורה ו/או זוהר ורצוי בחברותא. ישנן המון קבוצות ברחבי הארץ, בכל עיר ויישוב - למי שמעוניין אפשר לחפש, אפשר גם להצטרף לפעילות שיש ליד ובתוך כל בית כנסת שקרוב לבית, ואפשר לחפש ברשת היכן יש שיעורים ולימודים, הם נערכים לרוב עד הבוקר וממשיכים לפעמים.
בלילה זה, יורדים העליונים אל תוך התחתונים ומתגשמים!

ההכנה שעשינו ב 50 ימים ולילות האחרונים, נועדה כדי לאפשר לנו זקיפות קומה, עירות, מודעות, חכמה בינה ודעת כדי לעבור בשער ה-נ', שער ה-50, הוא שער חג מתן תורה.

אני מברכת את כולנו, כי העבודה שנעשתה האירה לנו את הדרך, גיבשה אותנו קצת יותר טוב ומהודק אל תוך המהות האמיתית שלנו, ריככה ועידנה את המידות, זוהי עבודה מתמשכת ונמשכת הלאה... אז לעת עתה - הבה נהנה מהחיבור. הבה נהנה מחדוות עצמנו ומי שאנחנו, נעריך אותנו ונודה לעצמנו על שהגענו עד הלום, על שזכינו להגשים ולהתגשם, על כי הצתוותנו כך, כאן ועכשיו (ולתפארת מדינת ישר-אל!) אברך אותנו שנהיה יפים בעיני עצמנו, שנאהב אותנו יותר ויותר, שנפיק את היצירה הפרטית שלנו בעולם, על שתהיה בנו הנחת, שיוויון הנפש, הבריאות - השמחה וששון והשפע! אברך אותנו כי הכלים שקיבלנו נטמעו בנו ויפעלו בתוכנו וירחיבו את גבולותינו לטובתנו הנעלה ביותר!

למי שמעוניין לקרוא דבר מה (סימלי, או בקצרה, או באריכות, או שמחפש הכוונה כלשהי):
יש את תיקון שבועות (אפשר לחפש ברשת ולקרוא)
אפשר לקרוא בתורה (מקובל לקרוא 3 פסוקים פותחים וסוגרים כל פרשה לאורך כל התורה)
אשים לינק לעוד קצת הסברים למי שמעוניינ/נת.

מחר נעסוק קצת במגילת רות... אז אפשר גם לקרוא בה (היא לא ארוכה, ומומלץ להקדיש למילים, כל מילה ממש נבחרה ומדוייקת שם)

לכבוד חג הקציר (קציר החיטה, שעורים ושיבולים)

מהלימוד השנה (=אתמול בערב), למדנו כי שנת השמיטה מאפשרת לאדמה מנוחה, להינפש לנפשה! ומה שגדל - גדל. מי שעוד נופש כי האדמה בשמיטה, הוא האדם - ששומט. הרבה אנחנו שומטים וטוב שנשמוט.. גם האדם ש"בזיעת אפיו יאכל לחם" - נופש בשנה זו מן היגיעה, ואוכל ממה שהאדמה מצמיחה מעצמה, ללא יזע ויגיעה. ואז התבוננתי לרגע במצב הזה, וגיליתי שזהו הרי מצב גן העדן !! 🌱🍒 ... זו שנה מעוברת, מלאת פיריון... ושנת שמיטה (בה מניחים לאדמה להתברא ולהבריא), נפלא ממש! התרגשתי.
שננפש לנפשותינו! בשיוויון הנפש.

אז שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן האחדות היפה והמואר הזה!

באהבה,

💜🤍💜

*49 מלכות שבמלכות*

ספרנו אתמול בערב: 49
הספירה לשבוע זה: מלכות (דויד המלך ורחל), איבר הרבייה הנשי.
שכינה, השפע האלוהי, פריון, כל הספירות כלולות בה לדרגת מלכות, הגשמה, מנהיגות, השפעה, השתייכות, הכלה (אור מקיף).

המלכות שבמלכות, הספירות שבספירות, דויד ורחל שבדויד ורחל. עפ"י המסורת, דויד המלך נפטר בחג השבועות, ועל כן, קוראים במגילת רות, המואבייה (רות ובועז ילדו את עובד אבי ישי, אבי דויד).
עוד נדבר כל זה בהמשך.

אז מה היה לנו השבוע?

*חסד שבמלכות* האהבה ללא תנאי שביכולת הנהגה האינסופית שלנו. הנהגה מתוך אהבה ללא תנאי לעצמי ולבריאה כולה כפי שהיא כי הכל נברא בסדר אלוהי מופתי, ומתוך האהבה נובע כל הקיים, ושאינו מתקיים.
*גבורה שבמלכות* הגברת המהות האינסופית שאנחנו בתוך האנוש, הכלי, מתוך התגברות והרחבת יכולת ההכלה האנושית (הרחבת הכלי להכלת) החסד, האהבה, השפע והידע. הנהגה שיודעת לספק גבולות תומכים, שמכוונת במדויק את כפתור ההתגברות על חלק האנוש/האגו ההישרדותי והגברת הוויית המהות הנישמתית בכלי, באנוש.
*תפארת שבמלכות* ההרמוניה שבין החסד לגבורה שבתוך הנהגה הרמונית, איזון הנהגתי בין האהבה והשפע ליכולת הכלי לקבל, הוויית הרגע הזה מתוך בחירה להיות בבינה, הכלה וקבלה. הנהגה שמאפשרת לכל הקולות להישמע ולקבל מתשומת הלב, הנהגה משכינת שלום ופיוס\ ריכוך, עידון, מנכיחה את שוויון הנפש מתוך גילוי הלב, וידוי, הודאה באמת, מעלה ומאירה אותה.
*נצח שבמלכות* האינסופיות שבהנהגה, הנצחת הנצחי האינסופי בארצי, בתוך החומר, בגוף, באנוש, בארץ, בהתמדה ולאורך זמן, בזקיפות הקומה והיופי מתוך כל איכויות איזון ועידון המידות, מתוך דבקות, מסירות והתמסרות אינסופית מלאה.
*הוד שבמלכות* הכרת והוקרת התודה והענווה שבהנהגה שנובעת מתוך ידיעת עצמי מלאה שנוכחת ומתוך מסירות והתמסרות בפני הבריאה, הכרת תודה על החלק הנישמתי והאנושי כפי שהם מתוך גילוי הלב, הוידוי והאמת שבראייה ישרה ובינה.
*יסוד שבמלכות* החיבורים העמוקים והמהותיים שהנהגה יכולה לקיים, הנהגה שיכולה להביא את המערכת לכדי אחדות והסכמה מתוך חיבורי ליבה יסודיים, הנהגה יסודית איתנה ונוכחת במלוא הווייתה.

מלכות שבמלכות
למעשה, שבוע המלכות, הביא לאחדות את כל סופי השבועות הקודמים, שהרי כל שבוע אסף אל תוכו את הספירות של אותו שבוע, כך שהיום זה הכל מהכל, מתוך אהבה ללא תנאי ושפע, מתוך הגברת החלק הנישמתי האלוהי שבנו, והתגברות על חלקי האנוש שיותר קשה להם שתפקידם לשמור את חיינו, מתוך משחק באיזון ועידון המידות, מתוך שכל ספירה מכילה את כל האחרות ומוכלת בהן, מתוך גילוי הלב והאמת, הכרת התודה פנים אל פנים, והוקרת ערכה, מתוך נצחיותנו ואינסופיותנו, מתוך כח ההתמד שעוזר לנו להביט למרחקים לכל הכיוונים והמימדים, עוזר לנו להכיל את השינויים, להטמיע אותם ולהופכם לטבע שני שלנו, חלק מהמהות המתהווה שאנחנו, עוזר לנו לנצח כוחות פנימיים שמחלישים ובכך לחזק אותנו מתוך תמיכה אוהבת ומכילה (קביים), מתוך ירידה לעומקם של הדברים, בדיקה של היסודות עליהם כל הקומות נשענות, מתוך לייצב את המהות שלנו וידיעת העצמי, מתוך נוכחות מלאה של "הינני", ומתוך הנצחיות האינסופית של "אהיה אשר אהיה". הנהגת הקומות כולן, חיבורים וזיווגים שבין ימין ושמאל, קדימה ואחורה (קו אמצע), בין עליונים לתחתונים, בין יסוד למלכות (זרע ופוטנציאל, לרחם ולידה, בין הוויה לעשייה ותנועה, בין הכלי לשפע, האנוש והנשמה באחדות הרמונית.

המשימה היומית למי שיבחר בה:
להתיישב בנוכחות מלאה של אני הינני (למלא את כס המלכות), עם כתר על הראש, בזקיפות קומה בזוהר היופי הפנימי שמתגשם בחיצוני, מתוך ענווה ושמחה על מי שאני, על מי שאנחנו, כל אחד מאיתנו, על הבריאה הנוכחית כפי שהיא. להרגיש איך זה מרגיש, להיות במלוא ההוויה הזו ולהרחיב ולהעשיר את ההרגשה ככל שניתן, ולכל אחד מהחושים בפנימיות שלנו, ובחיצוניות שלנו (ההתבוננות היא תמיד מבפנים החוצה, כמו גם העבודה עצמה וגם "מה שבפנים הוא שבחוץ").
כשאנחנו יורדים לעומק היסודות/הרגשות/האמונות/המחשבות/הרבדים/המידות/היצרים/האוטומטים, מתבוננים בהתקשרות שלנו אליהם (בקשרים הסבוכים), מתירים ומעלים אותם למודעות, והופכים קשרים לחיבורים (קשר קשור, וחיבור מאפשרת תנועה וזרימה פנימית) - שמים מתשומת ליבנו, אוהבים, חומלים, מרחיבים! תומכים, מאפשרים ומאשרים, ובכך משחררים אותם לחופשי, ומביאים את המערכת חזרה למצב בריאה - זוהי מהות ההנהגה.

היום נייצב את כל מה שנטמע בנו מאז א' של פסח. עברנו הרבה מאז... נתבונן בחוויות שעברנו, בקולות שהיו בנו כשספרנו, בשינויים הפנימיים שהתרחשו, בכוחות החדשים שנתגלו בפנינו, בחלקי הרגש שפעם והרגיש, חלקי המחשבה שעבדה ועיכלה, בגוף הפיזי שלנו ובצרכים שלו, האם הם השתנו מאז פסח? מה עבר על הגוף הפיזי שלנו? מה היו המעברים הריגשיים? מה היו השינויים המנטליים? כיצד השתנתה החשיבה שלי? והאם השגתי אמונות ידיעתיות חדשות וטובות?
היום נתרכז ב-להפנים את המסע הזה, את 49 מעלות ההתקדשות.
נרגיש את ההתקדשות (או לפחות שנייה לפני, יש עוד שער אחד).

זכינו לקבל הרבה מאוד כלים להתבוננות, ומההתבוננות מתחיל שינוי ודיוק. ביסוד הדברים: אהבה ללא תנאי, שממנה נבראה כל הבריאה כולה. אני מדברת על שינויים בפנימיות שמטרתם למעשה - קבלה. *קבלה של הדברים מתוך הבנה וידיעה, שיש בורא לעולם, אין עוד מלבדו, וכל הנעשה - נעשה לרפואה, לטוב ולשפע, להייטיב לנבראיו, ולתענוג כי "הכל הוא בסדר אלוהי מופתי".* כל הצעדים, כל המראות, כל החוויות והאירועים שנרשמים בתודעה שלנו, כולם כולם באו ונוכחים כדי לעזור לנו להגשים יותר ממי שאנחנו, להתהוות, להתגשם, לעזור לנו בהתפתחות, לעזור לנו לגדול ולהרחיב את יכולת ההכלה שלנו כדי שנוכל להגשים עוד אינסוף ממי שאנחנו:
אחדים, מאוחדים, אינסופיים, שנוכחים כאן כדי לחוות את ההוויה בעצמה, את האהבה בעצמה, כדי להתפעל מהפלאים הנפלאים, ולהתענג בעונג ולהשתוקק לעוד ממעיין המים החיים השופעים האלו.

הנעשה ומה שיעשה, שיהיה לטובתנו הנעלה ביותר.

מלכות! שימו 👑 על הראש, זיקפו קומה, חדשו נשימה, הכניסו נשמה 🙏🏻
שבת (המלכה) שלום ומבורך,
באהבה,

💜🤍💜

48 יסוד שבמלכות

ספרנו אתמול בערב: 48
הספירה לשבוע זה: מלכות (דויד המלך ורחל), איבר הרבייה הנשי.
שכינה, השפע האלוהי, פריון, כל הספירות כלולות בה לדרגת מלכות, הגשמה, מנהיגות, השפעה, השתייכות, הכלה (אור מקיף).

יכולת ההתחברות שבהנהגה.
מבלעדי היכולת להתחבר ולהוציא לפועל, לא יכולה להיות ההנהגה הנהגה. חייב להיות הזיווג והחיבור. יכולת ההנהגה נובעת מהיכולת להפעיל את המערכת כולה בסינכרון, בשלום, מתוך הרמוניה, קצת כמו מערכות הגוף שלנו. לא יכולות לקום הריאות בוקר אחד ולהחליט זשהיום לא מתחשק להן לשרת את כולם, היום שביתה.. שאחרת גם הן יגוועו. הנתינה היא קודם לעצמי כפי צרכי, ולכולם. היכולת להתחבר לכל הקולות הפנימיים ולהבין לליבם ולחמול ולהוביל ולהנהיג, מתוך ההתחברות, ידיעת האחדות, היא המאפשרת את ההנהגה. כשאין לנו תקשורת טובה וחיבור טוב, לא נוכל להנהיג (את הפנימיות שלנו או בני אדם). ההנהגה היא כולנו אחד, צריכה להתקיים הסכמה ואחדות, והאחדות מתגבשת מתוך התחברות טובה ונכונה. מתוך פיוס ושלום פנימי ומתוך חמלה ותמיכה. יסוד הוא מלוא הפוטנציאל, הזרע, המלכות מכילה, רחם, ויולדת, מוציאה לפועל, מגשימה בחומר את הפוטנציאל.
זה גם זיווג האנוש עם הנשמה, החיבור בגוף.

המשימה היומית למי שיבחר בה:
נתבונן בחיבורים שלנו בתוכנו ועם אנשים. מהו חיבור טוב ונכון? מה גורם לנו לשתף פעולה עם עצמנו? עם אחרים? מהן האיכויות ואיך זה מרגיש להוביל/להיות מובל? מה גורם לנו לעשות צעד קדימה ולהוביל, ומה גורם לנו לקחת את הצעד לאחור ולתת לאחר להוביל? היום נעמיק אל יסודותיו וסודותיו של היסוד ביסודיות.. ונתבונן ביכולות ההנהגה שלנו, מבפנים ומבחוץ. מה גורם לנו להתמסר לחלק בתוכנו ולאפשר לו להנהיג? מה גורם לחלק בנו לקבל הנהגה? איך החלקים האחרים בנו מקבלים את זה? וכן, מה ההבדל בין הנהגה לשליטה?

יוסף שברחל ודויד, ורחל ודויד שביוסף.
מלכות בית יוסף (רחל אימו), ומלכות בית דויד (מ-לאה). אנחנו בני אנוש, ומלכים גם הם בני אנוש, וגם הם חוטאים (סיפור דויד, בת שבע ואוריה). דויד הודה "חָטָאתִי לַה'" בפני נתן הנביא ונענש על כך (בילדיו: אובדן התינוק, מעשה אמנון בתמר, ומעשי אבשלום) יש דיונים מעניינים בנושא למי שרוצה להרחיב (זיווג שנועד, שהיתה מגורשת כשהיה עימה והחטא הוא שלא הביא את אוריה בפני הסנהדרין ובמקום - עשה דין בעצמו). לא היה לו שקט בבית לדויד... לא עם נשיו שנלקחו ממנו ונבעלו מולו ולא עם ילדיו, אבל מזיווגו עם בת שבע, נולד שלמה, ידיד-יה. השלמות והשלום, וזו היתה המלכות שהגיעה אחרי המלחמות. אומרים שתיקון החטא, היה ביסוד, תיקון הברית (בערוב ימיו הוא עם אבישג השונמית, ואינו יכול להיות עימה. כיבוש יצר התאווה). הרבה יסודות הופרו כאן (בתרתי משמע), ובכל זאת, יש תיקון בשורש, במהות, ואפשר להשיב ולכונן את השלום על כנו בכנות.

השלמות שבשלם:
יסוד שבמלכות - ההתחברות שביכולת ההנהגה. מתוך הנהגה טובה ומאוזנת, נולדים חיבורים טובים ונכונים שמחזקים את ההנהגה.
מלכות שביסוד - ההנהגה שביכולת ההתחברות. מתוך התחברות נכונה, שנותנת דוגמא ומופת, מתאפשר להנהיג ולהוביל.
הנהגה מתוך חיבור וחיבור מתוך הנהגה הרמונית.

החיבורים שלנו עם הפנימיות שלנו ועם אנשים לעומק המהות הם שמאפשרים את ההנהגה, והנהגה נכונה וטובה היא שמאפשרת חיבורים עמוקים ליסודות המהות.

שישי שלום,
באהבה,

בהמשך:
המעלה האחרונה: שער ה-נ' !
ערב שבועות
מתן תורה (וקבלת התורה)
חג הקציר
מגילת רות

אם אספיק בלי נדר לפני כניסת השבת, אשים לטובת השובתים שבתון, שנהיה מוכנים לעבור את שער ה-נ' ולהרגיש איך זה מרגיש ולקיים את ההתקדשות.

מי שיכול/ה, גשו לטבול 7+1 טבילות היום. לבקש מהמים את ההיטהרות להתקדשות טרם הטבילה ואז:
"הינני <שם מלא> מתעלה מתוך אחדות הגופים ומתקדש/ת לכניסה בשער ה-נ' לטובתי הנעלה ביותר"
להרגיש את הספירלה המושכת מטה, ואת זו שמושכת מעלה,
לנשום 3 נשימות עמוקות ורגועות בין טבילה לטבילה.

בסיום: לקדש את המים, בתנועת האינסוף ♾️ על פני המים.

השאר,
לשטוף הגוף בהרבה מים, באותה כוונה: לבקש מהמים היטהרות מתוך אחדות הגופים, להתעלות והתקדשות.
לקיים בתנועת הזרועות (כמו כדור בידיים) את האינסוף ♾️ (מימין לשמאל, ממני והלאה, ומלמעלה למטה).

שבת שלום,
לעת עתה.

47 הוד שבמלכות

ספרנו אתמול בערב: 47
הספירה לשבוע זה: מלכות (דויד המלך ורחל), איבר הרבייה הנשי.
שכינה, השפע האלוהי, פריון, כל הספירות כלולות בה לדרגת מלכות, הגשמה, מנהיגות, השפעה, השתייכות, הכלה (אור מקיף).

הכרת התודה וגילוי הלב, הודייה והודאה שבהנהגה.
כשעולה באנוש הכרת התודה בתום לבב, כמו מתוך לב של ילד, בכנות, בגילוי לב, ישנה התעלות לדרגת הנשמה, התאחדות עם הבורא ואז הכרת התודה אף מתגברת, ומגבירה את התגשמות המהות שלנו. ההנהגה מתעצמת כי יש ידיעת העצמי יותר איתנה ונוכחת ולכן מתגברת היכולת להתגבר ולכן גם להגביר (אור, אהבה ומהות).

המשימה היומית למי שיבחר בה:
להתבונן מתי ההנהגה שלנו היא מתוך קורבנות ומתי מתוך ענווה ואיפשוּר. מתי אנחנו מוסרים נפשנו וזה בא על חשבוננו ומתי זה מתוך התמסרות שמעצימה אותנו. האבחנה בין קורבנות לבין מסירות והתמסרות, חשובה היא עד מאוד. הקורבנות מייצרת חוסר, ניצול, נתינה שאינה נכונה כי אינה מיושרת עם הבריאה, לעומת התמסרות מתוך בינה וקבלה, הבנת האיזונים בעולם, מתוך העצמת ההוויה, המהות הנישמתית שלנו. כשהפעולות הן מתוך התמסרות עם הבריאה עצמה, זה מייצר מילוי, הנכחה, הגברה והעצמה נכונה, הרחבת הכלי להכיל.
נתבונן היום היכן אנחנו בקורבנות והיכן בהתמסרות, מתי אנו מחסירים מעצמנו, והיכן אנחנו ממלאים מהלב את מהותנו מתוך ענווה וסינכרון עם הבריאה Aligned ("הישר בעיניו תעשה").
אנו בהוויה מלאה כשאנחנו מתמסרים ומוסרים מתוך ידיעה מלאה ונוכחת ב"הינני", מתוך ענווה, כשאנחנו הופכים לצינור שמעביר שפע. עוזר לזה, כשאנחנו מורידים החסמים וההתנגדויות שלנו לקבל דברים כפי שהם, שזה הכי מדויק כפי שזה כרגע, תמיד. כאשר מורידים את השאלות מהשכל אל הלב, ובוחנים את הדברים בלב, כי הלב לעולם לא ישקר לנו, השכל כן (במניפולציות מתוחכמות עד מאוד).

אהרון שבדויד ורחל ודויד ורחל שבאהרון.
אהרון ורחל קיבלו על עצמם את טובת האחר מתוך ענווה והתמסרות, מתוך הלב, מתוך הגשמת מהותם, לא מתוך קורבנות. נקודת מוצא זו, היא שאיפשרה לאהרון להעלות את כל חטאי ישראל ולהתמיר אותם, היא זו שמאפשרת לרחל לחמול על כל בניה עד עצם היום הזה. דויד היה בהתמסרות נפש לבורא, מלכותו היתה מתוך שהיה עבד ה', מסור ומתמסר, לא בהתנגדות למציאות ולכן גם מתוך ענווה, והודיה על הקיים והלא קיים, שהיא מידת היום. הבחירה הזו מתרחשת בכל רגע ובכל עיניין מחדש, היא הבנה, ונוכחות מלאה במהות הרגע הזה והחוויה המתקיימת בו, להיות בקבלה ובשיוויון הנפש לכל (גם אם אין אנו מודעים להיותה חופשית, כך היא).

השלמות שבשלם:
הוד שבמלכות - הודייה (על החלק הנישמתי) והודאה (בחלק האנושי) שבהנהגה.
מלכות שבהוד - ההנהגה שבהודייה (על החלק הנישמתי) וההודאה (בחלק האנושי).
התמסרות ברוחב לב להנהגה והנהגת ההתמסרות.

באהבה,

46 נצח שבמלכות

ספרנו אתמול בערב: 46
הספירה לשבוע זה: מלכות (דויד המלך ורחל), איבר הרבייה הנשי.
שכינה, השפע האלוהי, פריון, כל הספירות כלולות בה לדרגת מלכות, הגשמה, מנהיגות, השפעה, השתייכות, הכלה (אור מקיף).

הנצח שבמלכות הוא ההתמדה בהנהגה. מרגע שהשגנו את היכולת להנהיג, היא נמשכת ומתמשכת לאינסוף, להוויה הגבוהה שלנו, חשוב שנשמר ונפתח אותה למען להזכיר לכל החלקים הפנימיים שלנו, מי המנהיג שלהם, שאוהב ושומר ומנווט אותם, מקשיב להם, מאזן אותם, מחבר ומאחד אותם מתוך ראייה ללב הדברים, ואת התמונה הגדולה השלמה, מתוך אמת, קו אמצע, הרמוניה ושלום מתוך ענווה, חמלה והכלה. זו העבודה המתמדת עם כפתור ויסות ועידון המידות לכדי איזון מלכותי. למדנו על אחת האיכויות של המלכות כהכלת כל החלקים הפנימיים שלנו, מתוך מסירות להם, והתמסרות לתהליך, מתוך כבוד אליהם, והכרת תודה על השיעורים שחלקים פנימיים אלו לימדו אותנו.

המשימה היומית למי שיבחר בה:
להתמיד בהנהגה שלנו גם כשזה קשה. להיות ער להיכן אני שמה/ם את תשומת הלב שלי, שם אני, לעשות מקום למקום, להוויה, לאהבה, למזוג אותה במקומות של פחד ולרפא. אנחנו כבר גבוהים, במלכות, ובמלכות כמו במלכות, עובדים ביסודיות, ללא רבב, מתוך מסירות עמוקה והתמסרות רבה ומכל איכויות המלכות, ניתנים לנו כלים שיסייעו לנו בהתמדה ובדבקות גם במיוחד כשקשה. להתמיד באחדות החלקים. נבראנו גב אל גב, החיבור דרך הגב הוא חיבור ישיר ללב, מה שמבדיל ומפריד אותנו הוא בדיוק הדבר שמאחד כשמפנים גב או כשמתחברים בגב (במקום הפגיע שממנו התמיכה לזקיפות הקומה כולה). כשאנחנו חולקים את הגוונים הייחודיים שלנו עם אחרים בשיווי כלים, בשיוויון (חלקי) הנפש.

לראות את החולף ולראות את הניצחי ולהתחבר בניצחי, להווית הנשמה.
לפעמים התמדה מלכותית, היא רק להזכיר לנו מי אנחנו, מה מהותינו.

אילו כלים יש לנו לעזר?
האהבה ללא תנאי.
כפתור ויסות ועידון הגבורה כקביים, 2 קוים מקבילים, גבולות לתמיכה בגופים בהכלת וקבלת החסד וההתגברות (גיבורים!).
ההרמוניה של מידות מאוזנות, מעודנות ושלום פנימי, שלווה.
כח התנועה המתמדת.
גילוי הלב והאמת, להודות ולהתוודות בחלקי האנוש שבנו.
היסודיות, וחיבור למהות, ובין שמיים וארץ.

המלכות, היא לא בשמיים, היא בארץ, בגוף, בגשמיות.

משה שבדויד ורחל, ודויד ורחל שבמשה.
משה שנוכח בכל דור ודור, מוכן להוביל אותנו לגאולה בדרך לא נודעת, קשה, עם הרבה אהבה ללא תנאי ומסירות שלמה ורחל שחומלת על בניה עד אינקץ (ממנה מלכות יוסף) ומלכות ניצחית מ-לאה (מלכות דויד). המלכות מאחדת, מכילה ומנהיגה. הכל מגיע מאותו המקור, אותו השורש אותם האבות והאימהות אותם "זכר ונקבה ברא אותם" אותו אחד, מאוחד.

השלמות שבשלם:
נצח שבמלכות - ההתמדה והאינסוף שבהנהגה מתמדת.
מלכות שבנצח - ההנהגה שבהתמדה ובאינסוף, ככל שמתמידים בדבר, עולה בנו היכולת להנהיג אותו.
המלכות הניצחית, והנצחת המלכות.

בברכת חודש טוב (מאתמול),
באהבה,

45 תפארת שבמלכות

ספרנו אתמול בערב: 45
הספירה לשבוע זה: מלכות (דויד המלך ורחל), איבר הרבייה הנשי.
שכינה, השפע האלוהי, פריון, כל הספירות כלולות בה לדרגת מלכות, הגשמה, מנהיגות, השפעה, השתייכות, הכלה (אור מקיף).

ההרמוניה, השלום הפנימי והחמלה שביכולת ההנהגה וההכלה שלנו.
התפארת היא גם היופי הפנימי שמוקרן החוצה, שמתחבב על הבריות, ומעורר בלב את האהבה ללא תנאי, מלכות אוהבת ואהובה, כשהקצוות מתאזנים על המאזניים במידות מדוייקות ונכונות Aligned. המלכות מסוגלת להכיל בתוכה את כל הקצוות והניגודים ולהביא אותם לאיזון. אדם שמצא את המרכז שלו בשיוויון נפש - כלומר כשהנפש שווה על כל חלקיה בתוך עצמה. אם אין היכולת להכיל, נשארים בלי כלום (מלך = כלם = הכל = להכיל) לכן חשובה העבודה על הרחבת הכלי, איך עושים זאת? כמו לנפח בלון, נושמים, בשאיפה מתרחבים, ובנשיפה מייצבים את הגדילה. התנועה המתמדת הזו של הנשימה, והחיבור של פעימת הלב שלנו לזו של הכדור, מחברות אותנו אל הנצח של מחר, וגם נותנת לנו דוגמא מוחשית בגוף לאיזון. החמלה וההכלה מאפשרות לנו את מידות האיזון.

המשימה היומית למי שיבחר בה:
לנשום. כן ככה "פשוט", לנשום.
לשים לב לאורך השאיפה ואז לאורך הנשיפה ולנסות להביא אותם לאורכים שווים. ואז לשים לב לעומק השאיפה ולאזן עם עומק הנשיפה. נשים לב שהקבלה והנתינה שוות. שהשמחה והעצבות שוות. שהפחד והאהבה ללא תנאי מאוזנים. לראות איך כל ניגוד נותן יד למנוגד לו (דומה למשחק ילדים בו יושבים אחד מול השני ונותנים ידיים וכל פעם אחד קם ומושך את השני לעמוד ותוך כדי - ומתיישב לסירוגין).
מתוך שנשיג שיווי מלכות אחד בתוכנו, נלמד לעשות זאת גם בתחומים אחרים, וכשמזהים תחום בתוכנו שזקוק לאיזון מלכותי, נעזור לו דרך הנשימה, שהיא איזון בין האנוש לנשמה, ואז נוכל להשיגו ולהנהיגו.

נאהב ונחבק עצמנו, נשלח אהבה ללא תנאי לכל הברואים, ורפואה של הגוף והנפש.

יעקוב שבדויד ורחל, ודויד ורחל שביעקב.
דויד מלך ישר-אל מכיל בתוכו את כל שבטי ישר-אל, והשבטים מכילים בתוכם את המלוכה, כשהם באחדותם.
יעקב ורחל היו זוג, משלימים אחד לשני, שהיא המלכה שלו, בעבורה עבד עוד ועוד. התפארת שמאפשרת מלוכה.

שלמות שבשלם:
תפארת שבמלכות - ההרמוניה, השלום הפנימי והאיזון שביכולת ההנהגה וההכלה שלנו.
מלכות שבתפארת - ההנהגה וההכלה שביכולת להביא את הפנימיות להרמוניה, איזון ושלום פנימי.
עידון המידות מאפשר הנהגה והנהגה מאפשרת את עידון המידות.

באהבה,

💙

*44 גבורה שבמלכות*

ספרנו אתמול בערב: 44
הספירה לשבוע זה: מלכות (דויד המלך ורחל), איבר הרבייה הנשי.
שכינה, השפע האלוהי, פריון, כל הספירות כלולות בה לדרגת מלכות, הגשמה, מנהיגות, השפעה, השתייכות, הכלה (אור מקיף).

ההנהגה שביכולת שלנו להתגבר (על פחד, האנוש, האגו) ולהגביר (את המהות והאהבה ללא תנאי), משמעו להתחבר בהתמסרות ומסירות למסלול הנישמתי ולרתום לכך את האנוש, האגו ההישרדותי, והילד/ה הפנימיים.
לפעמים, הגבורה שבמלכות היא דווקא לצמצם את השפע, כך שיוכלו לקבל אותו = לראות יותר טוב את האחר ויכולתו להכיל מתוך חמלה (אם בוחרים, אפשר לעזור להרחיב את הכלי לצינור). לפעמים זה להגביר את האהבה ללא תנאי דווקא, היכן שהכי מאתגר לעשות זאת, היכן שאנחנו כופים דברים על עצמנו, מכריחים אותנו לעשות או לא לעשות, לא מתחשבים בגופים שלנו (הפיזי, הריגשי, המנטלי), באים בדרישות ותנאים לעצמנו, דוחקים, לא מרוצים מעצמנו וכו'.

המשימה היומית למי שיבחר בה:
אחת מאיכויות המלכות, היא *הראוּיוּת: עד כמה אני חש/ה ראוי/ה, לאהבה, לשפע, לטוב?* או במילים אחרות, עד כמה אני מסוגל/ת להתגבר על החוסר ראויות, על הצימצום? (זה שונה בתכלית מתודעת ה"מגיע לי" שהיא לקיחה, כאן - זו ראויות לקבלה), ראויות מתוך הענווה. אני מזמינה את מי שיבחר בכך, להתבונן היום במידת הראויות, כמה אני מרגיש/ה ראוי/ה לקבל יחס טוב, מכבד, מכיל, אוהב, מעריך, תומך? שדברים יתרחשו בקלילות וללא מאמץ בחיי? מה יעזור לי להרחיב את היכולת שלי להכיל ראויות? מה בהתנהלות היום יומית שלי מעיד על תחושת הראויות שבי, או העדרה? מה איכות האהבה שאני מסתפק/ת בה? היכן אני מתפשר/ת?

*למתקדמים*
לאתגר את מידת הראויות שבנו, לקחת אותה רחוק ככל שנוכל. נתאר בפני אדם קרוב את הדימיון הכי פורה שלנו בנושא זה.
כמה שפע והאהבה הנישמתית הטהורה השלמה אני מסוגל/ת להכיל?

דויד ורחל שביצחק ויצחק שבדויד וברחל.
דויד התגבר על הפחד שלו והתעמת וניצח את גוליית (הגביר את הדבקות בבורא, ובידיעת עצמו ומהותו וביטחונו). רחל התגברה על הרצון לעצמה למען אחותה (הגבירה את הענווה). מעקידת יצחק למדנו את מידת היִראה - יִראת שמיים - זה להשיב לבורא את הפחד ולהתמירו ביִראה ואהבה ללא תנאי.

שלמות שבשלם:
מלכות שבגבורה - היכולת להנהיג מתוך היכולת להתגבר על האנוש (מתוך קבלה, הכלה, חמלה) ולהגביר את נוכחות מהות נישמתי.
גבורה שבמלכות - היכולת להתגבר על האנוש (מתוך קבלה, הכלה, חמלה) ולהגביר את נוכחות מהות נישמתי, מתוך היכולת להנהיג זאת.
אם אני יכול/ה להתגבר ולהגביר - אני יכול/ה להנהיג, ואם אני יכול/ה להנהיג - אני יכול/ה להתגבר ולהגביר.

באהבה,

💙

43 חסד שבמלכות

ספרנו אתמול בערב: 43
הספירה לשבוע זה: מלכות (דויד המלך ורחל), איבר הרבייה הנשי.
שכינה, השפע האלוהי, פריון, כל הספירות כלולות בה לדרגת מלכות, הגשמה, מנהיגות, השפעה, השתייכות, הכלה (אור מקיף).

אנחנו מתחילים היום קומה/מידה/ספירה חדשה: מלכות.
המלכות למעשה אוספת אל תוכה את כל מה שנאסף באותו השבוע, למעשה זה סוג של איסוף השבועות לכדי הורדה לארץ, המלכות היא גם הגוף הפיזי. אם היסוד הוא הזרע, קו ישר, עמוד שדרה של המהות, המלכות מחברת אותו לארץ, מקיפה, עוטפת, מכילה ומפרה אותו, כמו רחם. מיצוי של היסוד מתגשם במלכות, זה הזיווג למעשה (שנציין אותו בשער ה-50, בשבועות). זה להפעיל את כל המערכת בסינכרון, איזון המידות, תיאום ואחדות מתמדת, אוהבת, חומלת, ולהוביל בצורה נכונה Aligned.

החסד שבמלכות, היא האהבה ללא תנאי שבהנהגה. כשמלך אוהב ואהוב, מקבל את האהבה ומשקף אותה חזרה עד אינסוף.

יש בתוכינו הרבה קולות פנימיים, הכרנו את חלקם בגופים (הפיזי, הריגשי, המנטלי, הרוחני), וכשהגופים האלו מרגישים שיש להם מנהיג, הם מפתחים את הסינכרון ביניהם ויותר קל לדייק את כפתור המידות הנכונות. ההנהגה מאזנת, ומביאה להרמוניה, מגבירה/מצמצמת היכן שנכון וצריך, עושה זאת בהתמדה, מתוך הכרת תודה וגילוי הלב, ומתוך המהות, השורש, היסוד - חיבור לעצמי ולאנשים/לבריאה מתוך אהבה. הפעלת כל המערכת ולדעת לנוע בעולם ובחיים שלנו מתוך התפתחות וסקרנות, שמחה והתלהבות, שעשוע, הנאה, ללא פחד (היכן שמוזגים אהבה, מתמעט הפחד).

המשימה היומית למי שיבחר בה:
הספירה הביאה אותנו לכדי מודעות (בהתמדה), את הספירה מבצעים בקול, האם אנחנו זוכרים את כל הקולות שלנו? האם אפשרי לחבר את כל הקולות לקול אחד כך שכולם ישמעו בהרמוניה ולכולם יהיה - קול?

לאן/למה/למי אני שייך/כת? היכן אני מרגיש/ה שייכות? חיבור? מהות שלמה?

היכן אני מרגיש/ה שיש לי מימוש מלא, הגשמה, הוויה מלאה, טובה, נתמכת, אהובה ורצויה?

עלינו להתמסר במסירות לעבודה הפנימית, אבל לא למסור את העצמי, לא להתבטל לחלוטין - להיות בידיעת עצמי נוכחת ואיתנה, לדבר את הקול שלי מתוך אהבה לעצמי ומתוך אהבתי לבריאה ולאחרים, מתוך הוויית נוכחות.
באירועים שידזמנו לחיינו היום, שנמצא עצמנו מדברים את הקול שלנו, בשפת האהבה, מתוך מלכות - זקיפות קומה וידיעת עצמנו ומתוך נוכחות ערה. שנדע להכריע מתי איך וכמה כן, ומתי איך וכמה לא - מתוך שאנחנו רואים את כל החלקים ושומעים את כל הקולות. לעגן את המלכות וההנהגה הפנימית שלנו בתוך המציאות, לתרגל אותה ביום יום, מתוך אהבה ללא תנאי. כדי להגשים את רצונות הלב והנשמה שלנו, עלינו להיות עצמנו, במהותינו, בחסד, במלכות, לראות את האדוות של פעימות האהבה שאנחנו - בבריאה, למלא את כס המלכות.

אברהם שברחל ודויד, ורחל ודויד שבאברהם.
דויד היה מלך כריזמטי, אהוב ע"י הצד הגברי והנשי גם יחד (אהוב עד שעורר קינאה. אחכ היתה שם מעין חזרה בתשובה, הבנה עמוקה יותר ומסירות והתמסרות, היה שינוי מהותי במהלך חייו, קצת בדומה ליעקב וישר-אל).
רחל, "יפת תואר ויפת מראה", אחת מארבע אימהות, אוהבת ואהובה. בזכות אהבתה לבריות ובזכות הנכחת מהותה, זכתה להגשמה של משאלות הלב שלה בנים: יוסף ובינימין. אהובה ביותר ע"י יעקב, שעבד 14 שנים עבורה. רחל (ולאה) בנו את בית ישראל ומהן יצאה המלוכה. מלכותה בכך שאהבה ללא תנאי, מה שאיפשר לה לשתף פעולה עם מזימת אביה לתת ליעקב את אחותה לאה תחתיה (שלא לצער אותה). היא שתקה את המזימה בקבלה (גם בינימין שתק ולא גילה מזימת אחיי יוסף).
המלוכה מקיימת ומגשימה את עולם האצילות, שממנו נאצלים העולמות.

השלמות שבשלם:
חסד שבמלכות - האהבה ללא תנאי והנתינה שבהנהגה.
מלכות שבחסד - הנהגה שבאהבה ללא תנאי ונתינה.

באהבה,

42 מלכות שביסוד

ספרנו אתמול בערב: 42.
הספירה לשבוע זה: יסוד (יוסף), איבר הרבייה הגברי.
חיבור בין שמים וארץ, חיבור בין כוחות מנוגדים, להגשים, להוציא לפועל, מהלכה למעשה, לזהות את המקור ואת המהות ביסודיות, להתחבר לשורשים.

אנחנו משלימים את הקומה השישית, מלכות שביסוד.

אז מה היה לנו השבוע ?
חסד שביסוד האהבה ללא תנאי, שמחברת בנינו לבין עצמנו ואותנו לאחרים ולבריאה, חידשנו את זרם האהבה להורינו, ולמי שהיינו.
הגבורה שביסוד כפתור ההגברה וההתגברות, הגברנו את הקולות הפנימיים שמבטאים את מהותנו והנמכנו את אלו שמחלישים אותה. מתוך שנדע להיות ההורה/בני זוג/חברים הכי טובים של עצמנו, כך נוכל להיות עבור אחרים.
תפארת שביסוד למדנו להקשיב לצרכי גופי המהות שלנו ולדייק את מידותיהם וצרכיהם מתוך אהבה, חמלה והכלה לעצמנו, בהרמוניה ושלום פנימי, כך שהיופי הפנימי ישתקף בחיצוני.
נצח שביסוד למדנו לשים מודעות ואת תשומת ליבנו, בהתמדה, לגבי מה נכנס/יוצא מאברי החיבור: עיניים, פה, ואברי הפיריון.
הוד שביסוד הכרנו תודה לבורא על חיבורי המהות וההתפתחות שהוא מביא לחיינו, הכרת תודה על יכולת ההתחדשות והריפוי, חזרה לדרך מתוך התמדה, התמסרות לתהליך וגילוי הלב.
יסוד שביסוד הכרת האַיִן כמרחב המהות וכל הפוטנציאלים, "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ", מהיסודות, מתוך המהות בוקע הקול שלנו, שירת המהות לעדוּת הבריאה, ההוויה שלנו כפי שהיא, להיות.

אנחנו מגיעים היום, ל מלכות שביסוד, הנהגת המהות שאנחנו. זו היכולת לחבר את הנשמה והאנוש לאחד (להודות על המהות שאני ולהודות באנוש שאני), לחבר את כל הגופים מתוך הרמוניה ואהבה, לתת לכל גוון את המרחב שלו שיתגשם ויבוא לידי ביטוי, מתוך יכולת לשחק בכפתור ההגברה וההתגברות/הנמכה בהתמדה ומתוך הכרת תודה כדי למצוא את המידות המדוייקות להגשמה בו זמנית של כל מהותנו, באחדות. המלכות שביסוד היא הוצאה לפועל של המהות, הגשמה, חיבור השמיים עם הארץ והפנימי עם החיצוני. מתוך החיבור הנכון Aligned לעצמי, כך אני יכול/ה להתחבר עם אחרים וליצור קשרים מופלאים ולקיים את הבריאה שאני, להנכיח את התדר הספציפי שאנחנו, במדויק כאן ועכשיו.

המשימה היומית למי שיבחר בה:
למן היציאה מהרחם, אנחנו מחפשים אחר החיבור כדי לאזן את הניתוק, זה משליך על בחירת בני זוג בהמשך, ועל הצורה בה אנחנו מקימים משפחה, על היכולת שלנו לבחור חברים, להתחבר לעצמנו ואליהם. קשר לא נכון יוצר קשרים וסיבוכים, וחיבור נכון יוצר חברות. הבה נתבונן היכן אנחנו בקשר והיכן בחיבור. מה הופך יחסים בין אנשים לקשר קשור בקשרים, ומה הופך יחסים לחיבור וחברות? האם אנחנו בוחרים חיבור או קשר? היכן אני קשור/ה והיכן מחובר/ת? היכן בתוכנו יש קשרים, והיכן חיבורים? מהם החיבורים המאפשרים מלכוּת, הנהגה, זקיפות קומה, ואצילות? מהו, שמאפשר לנו להיות Aligned כך שמלוא מהותנו מתגשמת? מי הם האנשים שהחיבור איתם מאפשר לנו להכיל את היכולת הזו ולהיות במלוא מהותנו? מי הם האנשים שחיזקו ועזרו לנו לבנות את עמוד השדרה שלנו? מי הם החלקים בתוכנו שמאפשרים לנו את החיבור ? מהו החומר המחבר?

כשהיסוד מגיע למיצוי, הוא הופך למלכות (שזה יחבר אותנו לשבוע הבא ולקומה השביעית).

דויד ורחל שביוסף ויוסף שבדויד ורחל.
יש איזו אצילות (שזו הדרגה הגבוהה יותר של המלכות, המלכות היא בארץ, האצילות היא בעליונים) בעיני אצל שלושתם, שמנכיחה את יכולת ההנהגה והמלכות. זו העוצמה שנובעת מתוך ידיעת עצמי, נוכחות מלאה, וחיבור הפנים עם החוץ לאחד, באחדות. זו הזקיפות קומה, כשהכל הרמוני ו Aligned ולתפארת אנחנו עצמנו כפי שאנחנו!

השלמות שבשלם:
המלכות שביסוד - יכולת ההנהגה שמתוך היכולת להתחבר ולהתקשר מתוך המהות, מהעומק, מהיסודות, ביסודיות - הוצאת הפוטנציאל לפועל, הגשמה.
היסוד שבמלכות - ההתחברות וההתקשרות מהמהות, מהעומק של היסודות שמאפשרות את יכולת ההנהגה - הפוטנציאל שמבקש להתגשם.
זה כמו הרחם שבזרע והזרע שברחם ("הוא בתוכי ואני בתוכו").

שבת שלום,

באהבה,

🤍

*41 יסוד שביסוד*

ספרנו אתמול בערב: 41.
הספירה לשבוע זה: יסוד (יוסף), איבר הרבייה הגברי.
חיבור בין שמים וארץ, חיבור בין כוחות מנוגדים, להגשים, להוציא לפועל, מהלכה למעשה, לזהות את המקור ואת המהות ביסודיות, להתחבר לשורשים.

החיבור שבחיבור, ההתקשרות שבהתקשרות, המהות שבמהות, לב ליבם של הדברים, עצמותם.

יש רגעים בחיים שאנחנו חווים את עצמנו במלוא העוצמה והאמת. זה יכול להתרחש עקב חוויה שחווינו, או רגע לפני שהנשמה יוצאת מהגוף, או בחלום, או בהוויה שלמה ומלאה מתוך קושי קיצוני או שמחה קיצונית - בקצוות של הקיום.
אנסה לתאר איך זה מרגיש: כמו לקחו את כל המופעים של העצמי שלנו, והציגו אותה כהוויה אחת. זה לאסוף את כל מי שהיינו עד כה, ואת כל מי שעוד נהיה (פוטנציאל אפשרי), ולא רק מהחיים האלו, אלא מכל החיים כולם, בתוך הזמנים ובין הזמנים, ולחבר אותם לאחד. בהוויה הזו, לא כועסים על כלום, לא עצובים על כלום, כלום לא כואב, כלום לא מתנגד. יש שמחה, וחדווה וקלילות, תנועה מרחפת, שמאוד מאוד דומה ל "וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם." (בראשית א'). מעין מצב הוויה בראשיתי, זה: "מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי" (תהילים קכ"א), *האַיִן* הוא מצב הפוטנציאל, טרם עולה בו הרצון, אין בו כלום ויש בו הכל.
באמצעות העבודה הפנימית על המידות, אנו בונים כלי (רצון) להכלה של מקום כזה, של אור וככל שאנו עולים במעלות כך מעמיקים במעמקי היסודות ביסודיות, זו ההתעלות שמתוך ההתעמקות וההתקשרות וההתחברות. לעלות עם שיר, "הַשִּׁירָה הַזֹּאת, *לְעֵד*" – בקול, מעומק הלב, הבטן, ובאמצעות הנשימה, האוויר.

המשימה היומית למי שיבחר בה:
לשים לב למידתיות של הדברים, להיזהר שמרוב התקשרות וקירבה לא נתקרבן (זכורה העבודה על אש היצירה/כלייה?). האם אנחנו מזהים שמתעמקים (ביסודות), מתעלים?
להיום, נבחר שיר מתוך המהות שלנו שעולה מן המעמקים (או נעימה, או מילים שאנחנו חיברנו, או תפילה, או פסוקים), ונשיר אותו בקולנו, לנו, לבריאה כך שהפנימיות מוציאה את עצמה, אך גם מקשיבה לעצמה. נעלה את המהות מן היסודות מעלה עם הנשימה דרך קולנו הייחודי ונבטא מהות זו, *שירו שיר מהות*.

היכולת שלנו להתחבר ולהתקשר עם עצמנו, עם הנשמה שלנו, עם הבורא, נובעת מתוך השגה של 5 המידות שקדמו, הן היוצרות אמון בבריאה, בבורא, בנו שמאפשר את ההתחברות. התבוננו בעץ, זהו כיצד הוא מחבר את השמיים והארץ, ראו כיצד הוא מתעלה ופותח עצמו לאור (לפוטוסינתזה), ואילו כוחות פנימיים הוא צריך כדי לשאוב מים מהאדמה, ומזון, ולהעלות אותו לכל הענפים והעלים. נשען על העץ, נניח את בין השכמות עליו, ונרשה לעצמנו לקבל ממנו ולתת לו, נרגיש את החיבור שלו לשמיים ולארץ, ונהיה אנו החיבור הזה.

שבת שלום,
באהבה,

🤍