שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא אני ומה שביניהם

מיומנו של איש חינוך.
לא תמיד זה אני, לא תמיד זאת היא ולא תמיד זה מה שביניהם...
לפני 5 שנים. 24 באוקטובר 2018 בשעה 3:29

הכל התחיל מזה שהיחידה שלי אוהבת פומביות...

היה ויכוח... התערבות קטנה, שבסיום אמרתי ליחידה שהיא תשתה את הזרע שלי בקפה גרג בגרנדקניון לפני כולם, ולא רק זה המלצרית תגיש לה את זה.

ההתערבות יצאה לדרך ונשכחה.

 עברו כמה חודשים הגיעו הזמנים... לבוצריים.

 

הכנתי מה שהכנתי (כוס חד פעמית קטנה)

ניגשתי למלצרית המצויה. (סיפרתי לה שקר כלשהו, מחלה.. שתשתה בלי שתדע.. חייב קרור.. ושנבקש תגיש עם הקפה...) 

הגענו אכלנו לתפארת... בסיום המלצרית שואלת תרצו קפה?

היחידה עונה הפוך חלש...

ואני בקול רם הוספתי למלצרית לא לשכוח את הכוסית הקטנה ליד הקפה.

 

היחידה שאלה מה..מה... הכוונה כוסית ליד הקפה? 

את זוכרת שהתערבנו שאלתי...

לא ממש זכרה... אז הזכרתי...

הקפה הגיע לידו הכוסית... היחידה מזגה בחיוך את התוספת... שתתה בשקיקה... סיננה סוטה טעים שלי.

 

וביקשה מהמלצרית קפה נוסף עם הכוסית ליד.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י