אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 5 שנים. 26 באוגוסט 2018 בשעה 16:27

היה לך הרבה חופש איתי.


המון


כמעט הכי הרבה שיכול להיות.


אבל כמעט לא הספיק לך.
רצית הכל.

 

אז שיחררתי אותך.

 

עכשיו אתה חופשי לגמרי.

 

כל כך חופשי, שדווקא עכשיו אתה רוצה להיות קשור.

 

 

 

שחרר אותי.

שרף אורנים​(אחר) - ההפסד כולו שלו... לא הייתי משחרר מישהי כמוך ובטוח שלא הייתי מגיע למצב שמישהי כמוך רוצה לשחרר אותי
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י