אחרי שהפרגיתוש הזו פה אתגרה אותי (ומאז כבר הפכה לתרנגול בגיר אך עדיין חתיך), ולקול מחאה דקה- הרי שקריי:
1. ההיא שמצצה: באחת הפעמים שחברה טובה שלי ואני החלפנו סיפורי סקס (כן, כן. לגמרי לא רק תחביב של גברים מאדרפקר) ושיכללנו טכניקות מתוך התנסות מעשית מרובה, היא ביקשה ממני סיוע בתחום האהוב עלי כה: ירידה לזין. אני אמרתי לה בתגובה שלמה להסביר, אם ניתן להדגים. טוב מראה עיניים וכיו"ב. ביום ובשעה הייעודה היא ביקשה מבן זוגה ש"הפעם ננסה משהו אחר, טוב?". היא הושיבה אותו על כיסא וקשרה את ידיו מאחורי הגב. איך שהיא מתכופפת ומתחילה למצוץ לו אני נכנסת. מפה לשם, פתחנו עליו בית ספר. אני מדגימה ומסבירה, היא מיישמת.
לזכותו ייאמר שמעבר לחרדה קלה בהתחלה מצידו (בכל זאת, הפתעה) הוא דווקא די זרם סהכ. יכול להיות שכמות הצחוקים שלנו עזרו בזה. או שזה היה דווקא הלשונות, שפתיים וידיים שנעו שם לסירוגין שהשתיק אותו. קשה לדעת.
2. הקושרת: האדם הראשון שקשרתי היה אני בעצם. באותה תקופה הוא היה קושר אותי מעת לעת, שום דבר קיצוני מדי. יום אחד החלטתי שאני צריכה לאתגר את עצמי בקשירה מגבילה יותר, ולעשות לו מחווה רומנטית. החלטתי שאני קושרת את עצמי בשבילו. כך יצא שכשהוא חזר הביתה מהעבודה הוא מצא הפתעה: אותי, פרושה ומפושקת על המיטה, ידיים מעל הראש, רגליים לצדדים, בתוך הפה צעיף קשור ועל העיניים כיסוי, וחבל מלופף סביב הצוואר, החזה, הכוס וקשור בסוף למתנה. לקח לו רגע להתעשת ולהבין שלא מדובר בשוד (השערה מחרמנת), ולהתחיל להשתמש.
3. ההוא שפספס: הייתי בת 18, במדריד. קראו לו רמון, הוא היה מתאגרף שחור מהולנד. חיזר אחרי כמה ימים, אני בכלל הייתי בעניין של החבר האמריקאי (והתפוס) שלו. ערב אחד הלכנו לרקוד במועדון, עשיתי את הקטע שלי, רמון מצידו עשה את המוב שלו (שכלל להיצמד לי לתחת, לכוס ולשאר איברים חיוניים). הזין הזה ידע לרקוד, פאקינג היה מחרמן. מפה לשם, הלכנו אליו והזדיינו כל הלילה. בבוקר הייתי כ"כ מותשת שהעפתי ת'שעון המעורר שלו מבלי לשים לב בכלל. התעוררנו בצהריים, חצי שעה לפני הטיסה חזרה שלו להולנד, לתחרות בה היה אמור להשתתף. ליוויתי אותו לשדה תעופה, רק כדי לגלות שהטיסה שנקנתה לו מראש ע"י הקבוצה בדיוק יצאה. הוא קנה (על חשבונו) כרטיס טיסה נוסף הביתה בנסיון להגיע בזמן לתחרות. כל הזמן הזה הוא לא הפסיק לנשק אותי ולקרוא לי המלאך שלו. הוא היה הראשון שלי.
מה מהם הוא השקר האמיתי?
אם הם בעניין (וזה עוד דבר בכלל), אני מזמינה את חתולת הפרחים ואת הצעצועון להמשיך.
ותודה ללייזר שהצליח להדביק את כולנו, במשהו שנראה שמתפשט מהר יותר מקורונה (ועם פחות ניודז).
