"טוב, אז תצא מהחנות, ותבוא בערך עוד שעתיים כשאני סוגרת. ובנתיים תחשוב טוב, טוב, מה יש לך לומר לי, כי יש לך הזדמנות אחת"
אז איך אני אשכנע אותה לצאת איתי. הרהר רחמים בליבו. אולי אנסה לסכם בנקודות ואתן אותם למאשה כבדרך אגב תוך כדי שיחה
נקודה ראשונה: זה לא מוחלט, אנחנו לא מתחתנים מחר
נקודה שניה: היא אמרה שלא מפריע לה שאני דתי מספיק לה שאני בנאדם
נקודה שלישית: אני בנאדם
נקודה רביעית: אני אעשה כל מה שתרצה
נקודה חמישית: זה בטוח תהיה לה חוויה שלא תשכח הרבה זמן
נקודה שישית:
נקודה שביעית:
טוב זה לא מתקדם, הרהר.
אני צריך משפט אחד מתומצת היטב שישנה את ההסתכלות שלה עליי.
אממ..אולי לשאול אותה עם מי היא רוצה לצאת?
לא, זה לא טוב: היא אולי תגיד שלא איתי.
המשפט צריך להיות פשוט שיציג את כל היתרונות שלי.
אז.. אולי אני אגיד לה שנדלקתי עליה.
זה לא עבד... הרי היא סילקה אותי עכשיו מהחנות כשאמרתי לה את זה.
טוב גם זה לא הולך.
אז אני אקנה שתי בירות ונשב באיזה פארק בדרך הביתה.
אה.. ואולי אהיה בקטע הקשוב. הרי בנות אוהבות בנים קשובים.
אווף, לעזאזל לא מצליח לחשוב חד היום.
אה אולי אומר לה: אין הנחתום מעיד על עיסתו. או איך שלא אומרים את זה באנגלית. שזה משפט שמוציא אותי צנוע אך יהיר.
טוב יאללה כבר עוד מעט עשר אני חייב לחזור לחנות.
רחמים הדחיק את כל המחשבות הטורדות הללו והחל פוסע בנחישות לעבר החנות.
הוא פתח את הדלת בסערה.
"היי שוב חתיך אחד" חייכה מאשה
"שלום גם לך" השיב וניסה להסדיר את נשימתו
"אז חשבת מה לומר לי כדי שאשתכנע לצאת איתך?"
"כן... מיהר רחמים להשיב. אין הנחתום מעיד על עיסתו. אני יפה, את יפה, וחיים רק פעם אחת"
"זהו?"
"אה.. אני גם קשוב" השיב רחמים
"אין דבר" חייכה מאשה בסבלנות. "סתם רציתי להציק לך, אתה לא יכול לשכנע אותי לצאת איתך. גם אם תחשוב חמישים שנה. תמיד יהיה לי תרוץ למה לא לצאת איתך, אם לא ארצה בכך"
"אז מה הייתי אמור להגיד לך?"
"לשאלתך, אני לא יודעת איך מתחילים עם בנות, אבל אתה מושך אותי כי אתה בתול ואף על פי כן אתה נחוש ורודף אחרי מה שאתה מאמין בו וזה מוצא חן בעיניי, אני אוהבת את התכונה הזו בך, טוב בוא נצא לדרך, אני גוועת מרעב"
"קניתי בירות אם בא לך, הייתי רוצה לשבת איתך קצת"
"אם תרצה אנחנו נשב טיפה בפארק, אבל לא בא לי לשתות על בטן ריקה"
"אני אשמח לשתות, אולי לא אראה קשוב לך אבל אני חייב להרגע מהלחץ שאני נמצא בו"
"טוב אוקיי תשתה" ענתה מאשה "אבל מיצידי הורדתי לך עשר נקודות מלצאת איתך. אדם צריך להירגע בלי עזרים חיצוניים"
"מה, לא אמרת לי שאת מורידה נקודות. אחרת לא הייתי מציע לשתות"
"אוויש, כמה קלאסי שהפתרון שלך הוא להסתיר את הזהות האמיתית שלך. כמה נקודות אני אוריד לך עכשיו?" הרהרה מאשה בקול.
"מפחיד לדבר איתך את יודעת את זה?"
"יופי, אתה לא צריך לצאת איתי.." חייכה מאשה בנבזיות "אתה נראה חיוור, בוא נשב קצת בפארק"
אמרה כשחלפו תוך כדי צעידה על פארק שהיה בשולי הדרך.
"אפשר להתחיל מהתחלה?" ביקש רחמים בהססנות ולגם שלוק מהבירה שאחז.
"כן אני קשוחה בדייטים, סתם אוהבת להלחיץ" ענתה מאשה בנינוחות.
"אז אני אשאל את השאלות. טוב?" התחנן רחמים, כי כבר חש איך הדייט נכשל. כי הם היו בחצי הדרך חזרה הביתה ולא יצא בנתיים כלום.
"בסדר, תשאל" ענתה מאשה ופוקקה את פרקי אצבעותיה.
רחמים שהבין שזה על החיים ועל המוות החליט שיוציא ממנה התחיבות להמשך ההכרות
"את הרי יודעת שאני נדלקתי עליך מהשניה הראשונה שראיתי אותך, ואת, את נדלקת עלי?"
"לא, לא נדלקתי עליך. אני אסביר את עצמי, להידלק זו מילה גדולה מידיי בשביל לתאר מה שאני מרגישה כלפייך. הייתי אומרת שאתה חמוד, זה כן יתאר מה שאני מרגישה כלפיך"
"חמווד?" הקשה רחמים "מה אני אמור להבין מזה שאת חושבת אותי לכזה"
"זה אומר שאם לא היית נופל עליי, לא הייתי יוצאת איתך. מקסימום היינו הופכים לידידים, וזהו".
"אבל אני כן רוצה לצאת איתך, בבקשה אמרי לי מהי הדרך הקצרה ביותר לליבך?"
"אם הייתי יוצאת איתך, היית מקבל על כזו שאלה סטירה, אני לא אוהבת שמתחננים בכוח לתשומת לב ממני. או שזה מצליח ואנחנו מעניינים אחת את השני, או שזה לא מצליח ואז עוברים להכיר מישהי חדשה"
"את צודקת אני מתחנן לסטירה. אני תמיד גדלתי בקשרים שהייתי בצד החלש יותר ככה זה בישיבה שאני לומד וככה זה בקשר שלי עם מריומה אני חושב שיש לי איזה תכונה שאני מעדיף לרצות אנשים".
"אהה אתה נשלט". אורו עינייה של מאשה. "עכשיו אני מבינה אותך, כן יש לי פרצוף כזה של אחת עם אומץ ושעושה מה שבא לה, וממה שניסיתי אני כן אוהבת להיות שולטת"
רחמים הנהן בסיפוק, סוף סוף יש להם מכנה משותף. אומנם קצת קטן אבל אולי זה בסיס לקשר רציני.
"אז התחלתי לומר שאני אוהב נשים חזקות, וכשראיתי אותך בפעם הראשונה ראיתי את הדמות של האישה האידיאלית עבורי. יש כל כך הרבה על מה להתגבר בקשר כזה אבל אני מוכן לנסות. והייתי שמח אם תסכימי שננסה את זה יחד" התחנן רחמים בשקט.
"תביא את הבירה שלי". הושיטה מאשה את ידה כלפי הבירה "אני צריכה לחשוב על זה.."
"בבקשה" רחמים פתח את הבקבוק והגיש לה אותו.