נאמנות ותשוקה

בוקר אורבני גשום, שקט מוחלט מלבד טפטופי הגשם מהמרזבים. אני חושב על הפוסט שרציתי לכתוב.

לפתע נשמעות נקישות עקבים בהליכה הלוך-חזור. אני עוצם עיניים ומתרכז בקול המונוטוני הזה. אני מתחיל לדמיין אותה הולכת  מצד לצד, עקבים וגרביונים, זה כל מה שיש לי בראש. מתחשק לי לגעת בעצמי אבל זה לא יקרה.

אני פותח את העיניים, נושם עמוק ומוצא נחמה בריח חצילים שרופים...