נראה לי שמתישהו כבר כתבתי על זה שיש לי זוג שכנים צעירים שגרים דלת ממולי. היא פרחה צפונבונית מהודקת והוא גבוה ויפה תואר. הם בסך הכל חמודים ממש, בעיקר כשהם לא רבים בצורה מפוארת שגורמת לי הרבה מבוכה ועגמות נפש.
הקירות פה דקים ואני יכולה לשמוע את כל הקללות שרצות ביניהם והיא תמיד יורדת נמוך נורא. אחד התחביבים של הילד ושלי זה להצמד לקיר הסלון המשותף לשתי הדירות (הקיר כמובן, לא הסלון) כשזה קורה, ולהקשיב בהנאה. 'מה זה אומר שהיא אומרת לו שהוא אפס?' הוא שואל אותי. לכי תסבירי...
אף פעם לא שמעתי אותם מזדיינים ואני רוצה לקוות שזה עדיין קורה, גם אם בצורה מהוסה ושתוקה, במיטה מתחת לשמיכה. אני חושבת שעדיף היה לי לשמוע אותם מזדיינים מאשר רבים, בעיקר כי זיון זו דרך טובה יותר (לדעתי) לתעל תשוקה. מצד שני, גם הריבים שלהם נטולי תשוקה ממשית ויותר מלאים בכעס ותרעומת, אבל מה אני יודעת, הפעם האחרונה שרבתי בצעקות עם בן זוג (במקרה הזה זו היתה בת זוג) היתה לפני די הרבה שנים.
אז אני לא רבה פה, אבל ביי גוד שאני מזדיינת פה והרעש שאני עושה תמיד גורם לי מבוכה עצומה בדיעבד. בלהט האירוע אני שוכחת שאני חיה בשכונה אולטרה משפחתית, שהבניין מפוצץ משפחות וילדים, שהחלונות פתוחים ושיש לי מעמד מכובד בקהילה!
חשבתי על זה עכשיו כי פתאום השכן התחיל לשיר לעצמו, כנראה עם אוזניות, שיר לא מוכר. הוא מזייף נורא ופשוט לא אכפת לו, הוא נהנה מהחירות הווקלית. וחשבתי על כל אותן הפעמים שאנחנו נתקלים אחד/ת בשניה בחדר המדרגות, או שהם באים אלי כי הם צריכים משהו (זה קורה די הרבה) ותמיד תמיד יש את שבריר השניה הזה שבו חולפים לי במוח כל אותם רגעים של סקס פרוע ורועש, שהחרידו את אוויר השכונה השקט ואני צריכה לאסוף את עצמי קצת, כדי להיות מסוגלת לחייך בקוליות אדישה שפירושה 'אני יודעת שאתם יודעים שאני יודעת שאתם יודעים' ולהגיד שבטח, אין בעיה, קחו כמה ביצים שאתם צריכים ואין צורך שתקנו כדי להחזיר.
