overthinking

הלכתי היום לרופא שיניים ואני דווקא אוהב ללכת לשם.

אני לא מקבל הרבה מחמאות (שלא מההורים) אבל כשאני הולך לד"ר גורדון הוא מתלהב לי על השיניים, הוא אמר לי שזו "מתנה מאלוהים" ואני אתאיסט אבל עדיין, אף פעם לא קיבלתי מחמאות שכאלה, אני מסמיק. הוא מחמיא לי על הצחצוח שיניים ואני כזה "You God-damn right I brush my teeth properly". 

שיננית אני פחות אוהב; אני נשלט אבל לא מזוכיסט.

טוב, אני אמנם עדיין מרגיש חרא, אולם זה תמידי אז אין מה לעשות. אך בלוגים כאן לעתים משפרים לי את מצב הרוח, מסיחים אותי מחיי ומשיטים אותי לפנטזיות. עד לפני כמה חודשים לא קראתי כאן בלוגים בכלל, נכנסתי לאתר הזה כשהבנתי שאני נמשך לעולם הזה במחשבה שאולי ייתכנו הכרויות ככה, אבל זה קשה אפילו יותר מבאפליקציות היכרויות, לפחות בהיותי גבר נשלט, הסטטיסטיקה לא לטובתי ואני גם צעיר מדי ו/או חסר ניסיון מדי לרוב השולטות, ככה נראה לפחות.

אבל בכל זאת המשכתי להכנס לאתר הזה לנסות את מזלי מדי פעם, לראות אם יש שולטות חדשות. וכשאני חוזר לאתר הזה כל כמה זמן מן הסתם מתישהו אני מתחיל לבדוק גם את שאר הפונקציות שלו. כשנכנסתי לראשונה אחרי ששמעתי עליו הוא היה שונה ממה שציפיתי. נראה שהוא מבוסס על בלוגים ופורומים, יש חדר צ'אט שנדמה שכל באי האתר נמצאים עליו בו זמנית, זה הזכיר לי מאוד את האינטרנט הישן שהכרתי ביסודי בערך, 2006 כזה, רק חסרים כאן משחקי פלאש וזה משלים את החבילה (וואלה יכול להיות שדרוג לאתר, במקום המשחק של הקוף שזורק חצים על בלונים אולי הוא יזרוק באטפלאגים פה, לא אגיד על מה). אז ניסיתי את המודעות, זה נראה לי קונספט מעניין, אולם זה לא קיבלתי מענה בכלל כמובן. מתישהו הסתכלתי על הבלוגים ואני חושב שבהתחלה ברחתי, פתאום רואים בלוגים עם טקסטים ארוכים, למי יש זמן לקרוא את כל הטקסטים האלה באמצע היום? וגם היו הרבה עם תמונות עירום שזה גם קצת יותר הרתיע אותי ממשך (אני לא אדם שצופה יותר מדי בפורנו אז אני לא ממש מחפש עירום באינטרנט האמת). אבל מתישהו בהמשך כן ניסיתי להכנס שוב לבלוגים ודווקא נפלתי על בלוגים טובים, בעיקר של שולטות, מן הסתם כיוון שאני נשלט אז זה מה שמושך אותי ולחצתי עליו. ואז פתאום נתקלתי בכתיבה ממש טובה, לא יצא לי לקרוא ספרים אירוטיים, אבל הרבה מהבלוגים הציגו סיפורים אירוטיים כתובים למופת שלא חשבתי שילהיבו אותי ככה. אז אני חושב שהבלוג שקראתי שגרם לי להתחיל לקרוא יותר בלוגים זה של The Mistress עם סיפור הארמון שלה בהמשכים, עדיין מצפה להמשך שלו.

קצת מביך אותי להודות בזה, למרות שאני מניח שלא צריך במרחב בטוח שכזה, אבל כן, קצת התחלתי לאונן על טקסטים פה מדי פעם. כאילו אני מניח שזו מחמאה למי שכותבת אותם שהיא עוררה את הפנטזיה הזו באמצעות מילים בעוצמה כזאת, אבל לא הייתי חושב לומר זאת ישירות למישהי בצורה הזו, מרגיש לי לא הולם. יצא לי לאונן מהדמיון שלי מן הסתם, ומסרטונים גם כמובן (כאמור, פחות פורנו, לפחות אם ההגדרה של פורנו כוללת סקס בסרטון, אני כן משתמש בסרטונים באתרי פורנו כשהעיקר שם זו השליטה, לא סקס או עירום, השאלה האם כל סרטון מגרה נחשב פורנו, או האם אוטומטית כל סרטון באתר פורנו נחשב פורנו) אבל לאונן מדמיון של מישהי אחרת, שהיא מבטאת במילותיה בלבד, זה משהו אחר. הרבה כותבות כאן מצליחות לשים לי בראש תרחישים שלא הייתי מעלה בדעתי בעצמי ועם הוספת איזו תמונה אחת שמסכמת את הפוסט, זה יכול ממש לסגור את העניין עבורי, למרות שלעתים תמונה יכולה גם לגרוע (אני מאוד לא אוהב להסתכל על זין, וגם לראות תמונות שחשים מהן כאב חזק זה לא נעים במיוחד).

ואז פתאום לגלות בלוגים נהיה עניין מרתק. למרות שאני נשלט, גם סיפורי שליטה של נשלטים מהצד שלהם, עם המלכה, פחות מושכים אותי, אני אוהב לשמוע את הסיפורים של המלכה מהצד של המלכה, גם אם זה בעצם אותו הסיפור, אני אוהב לדמיין את המלכה כותבת את זה, עם חיוך מרוצה. ואז ראיתי שאפשר לעקוב אחר בלוגים ומנקודה זו כבר התחלתי להכנס לכאן באופן יותר קבוע, כדי לראות אם מי שאני אוהב פרסמו דברים חדשים. כשנתקלתי בבלוג של סורה התמכרתי מהר מאוד; פשוט מרגישים את העוצמה שלה מבעד למסך, אין דברים כאלה. הרצון לשליטה טהורה והדרכים החכמות, המקוריות ולעתים הזדוניות בהן היא משיגה אותה פשוט מלהיבים (זדוניות מהווה כמובן מחמאה כאן, מבחינתי להגיד על שולטת שיש בה זדוניות זה קצת כמו להגיד לעלמה יפהפיה שיש בה חן. לעתים לשולטת יש זדוניות וחן, שילוב נהדר). הדבר הכי סקסי הוא שהיא תמיד משיגה את השליטה שהיא רוצה. קצת נשבר לי הלב האמת שפתאום ראיתי שהיא נעלמה מכאן, אשמח מאוד אם אראה אותה כאן שוב מתישהו.

אם כבר התחלתי לפרט יותר בלוגים שאני אוהב אז יאללה כבר אלך על זה עד הסוף: Arte Mis כותבת כאן באופן קבוע ומהימן זה זמן מה ותמיד מרגישים שהיא במקום הטבעי לה של שליטה, גם בפוסטים הכי קצרים ופשוטים. למלכה D התוודעתי רק דיי לאחרונה ושמחתי, היא קצת השלימה לי את החסר של סורה, היא גם נותנת לי תחושה של עוצמתיות וזדוניות כזו בדרך לקבל את השליטה שהיא רוצה, ומצליחה להשיג. ל-SweetiePie פשוט יש פנטזיות כל כך מקוריות, הראש שלה פשוט מסקרן אותי, בא לי להציץ שם והיא נותנת לנו הצצה. ושוב - היא משרה תחושה כל כך טבעית שמקומה הוא למעלה, מטרת העולם לשרת אותה וזה כל כך סקסי בעיניי. Lovely Tink היפהפיה מתחלפת, אז כמוה גם התחושות שלי, כמו גלגל ענק: בפוסט אחד היא תשרה תחושה של שליטה טהורה ואחד אחר כך של שירותיות ונשלטות, אחד "וואו אלוהים אדירים", ואחר "אה באסה..." (פשוט כי אני תמיד תומך בצד של השולטת שבה מתוך הנשלטות שלי). יש את Reina שגם מרגישה כל כך טבעית בתפקיד השולטת ובנוסף לזה היא נראית לא יאמן מן התמונות שלה, באמת חשבתי בהתחלה על חלק מהתמונות שהיא פירסמה שזה stock photos של איזו דוגמנית מרוב שהיא נראית מושלמת ואצילית בהן. טוב יש עוד הרבה וכאלה שאני נהנה מהן גם אם אני לא זוכר עכשיו ובלוגים שאני אוהב של חברות האתר שגם כותבות יותר על דברי היומיום, מחשבות והרהורים, אז אני יכול לאהוב ולהזדהות גם מבלי שזה יעורר בי פנטזיות בהכרח. רק אציין אחרונה את הבלוג שגיליתי היום שאחרי שקראתי פוסט אחד שלה ישר הלכתי לקרוא את הכל וגמעתי במהרה ובשמחה, של GLINDA - גם שולטת טבעית, עם זדוניות שכזו ותוכנית סדורה להשיג את מטרתה שהיא שליטה מוחלטת על בן אנוש שיהיה שייך לה. השגת שליטה מנטאלית באמצעות טריקים פסיכולוגיים שכל כך יפתיעו את הנשלט שהוא יצטרך לחווט את כל דרך המחשבה שלו מחדש כדי להתמודד עמה ובסוף התהליך הוא פשוט הופך כמעט לאדם אחר, מעוצב לחלוטין לפי המלכה מבלי ששם לב שזה קרה, כמו צפרדע בסיר מים המתחממים באיטיות עד כדי רתיחה - זה מושך אותי יותר מכל רעיון עינוי פיזי כזה או אחר.

אני חושב שאולי בפעם הבאה שיש אירוע של האתר אנסה לבוא, לראות את שולטות האתר במו עיניי, גם אם בפועל לא אעז לגשת אליהן מהיכרותי עם עצמי. בהינתן שזה יצא על יום שאין לי בו משמרת ערב כמובן. אני מרגיש *קצת* פחות אאוטסיידר באתר עכשיו, כשאני כותב בלוג ומגיב יותר לבלוגים ולפעמים בפורום.  

טוב, לסיים כבר את החפירה?

קחו עוד מלכה שאני ממש אוהב

הנה כבר ממשיך, כאן כתבתי דיי הרבה על כל אחת אז שמתי רק שתי סדרות עם קו מנחה כלשהו שתבינו אחר כך.

• Agents of S.H.E.I.L.D. - Lorelei, Aida/Lady Hydra - סוכני S.H.E.I.L.D - אז זו אחת הסדרות הראשונות של מארוול אם לא הראשונה, אותה ניסו לחבר איכשהו לקווי העלילה של הסרטים, זה היה קצת מסורבל, היא פחות טובה נגיד מדרדוויל של נטפליקס למרות שאת הסדרות של נטפליקס לא ממש חיברו ליקום של הסרטים. בכל מקרה אז עונה ראשונה, הנבלים הראשיים לא כאלה מעניינים, הידרה, משהו, אחד מחברי הצוות הטובים מתגלה כבוגד, לא אכפת לי. אבל בפרק דיי אפיזודיאלי באמצע העונה באה לורליי מאסגארד, העולם של ת'ור. היא הייתה שבויה שם כי ניסתה להשתלט על העולם או משהו אבל היא הצליחה לברוח לכדור הארץ. והכוח שלה הוא שהיא משפיעה על גברים, אם לא בקול שלה, אז מספיקה נגיעה אחת ואתה שלה ותעשה הכול למענה ותומך בה להשתלטות על העולם וכל זה כי אין ראויה ממנה. טוב מן הסתם ברור מה יש לאהוב, יש לה הרבה סצנות טובות, אני אוהב את השחקנית היפה, היא משחקת מאוד... כאילו העולם חייב לה את שליטתו, באופן טבעי שכזה. לצערי כפי שאמרתי זה פרק דיי אפיזודיאלי, משמע פרק הבא הם התקדמו לדברים אחרים, משמע היא מפסידה בסוף הפרק. באסה. תנו לה להשתלט על העולם כבר, מה אכפת לכם? בעונה השנייה, יש טוויסט ומגלים שהנבלית היא בעצם אמא של הגיבורה הראשית סקיי, שחשבו שהיא מתה כל הזמן אבל מגלים שיש לה כוח על לשאוב את החיים מאחרים וככה היא שרדה הרבה שנים וכל מיני דברים נוראיים. בעונה הזו מגלים גם שסקיי היא בלתי אנושית, שזה משהו שיש בגנים שמתעורר כשהוא נחשף לחומר מסוים ואז היא מקבלת כוחות על שטמונים בה, ומי שאין לו את הכוחות הטמונים האלה בגנים יכול למות מהחומר הזה. אז אמא של סקיי שהיא גם בלתי אנושית רוצה לחשוף את כל העולם לחומר הזה כדי שהאנשים הרגילים ימותו והבלתי אנושיים יתגלו. כשסקיי מתנגדת אמא שלה מנסה לשאוב ממנה את החיים אבל בסוף אבא שלה מציל אותה. בעונה השלישית הנבל זה איזה חייזר מוח כוורת שמשתלט על וורד, הסוכן הבוגד שהיה אמור להיות כבר מת. הוא גבר, אז פחות סקסי, אבל בשלב מסוים מוח הכוורת משתלט על סקיי שלה יש כוחות על עכשיו והיא קווייק ויכולה לגרום לרעידות אדמה או משהו, עכשיו כשהיא רעה - זה סקסי, במיוחד כשמשחקת אותה קלואי בנט היפהפיה. עונה רביעית - שם הנבלית האהובה עליי בסדרה. פרופסור גאון שעוזר לצוות שילד בונה לעצמו בבית רובוטית דמוית אנושית עם בינה מלאכותית לה הוא קורא אידה, אותה משחקת מאלורי יאנסן, שאלוהיי, היא לא מוכרת, שחקנית אוסטרלית, אבל כל כך יפהפיה, נראית כמו אלילה, לדעתי לפחות. בכל מקרה מתישהו בעונה צריך להשתמש בדארקהולד למשהו, שזה ספר כשפים אפל שמי שראה את דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף מכיר. היא היחידה שיכולה לעשות את זה כביכול כי זה משחית את כל מי שקורא בו, אבל היא לא יצור חי כביכול אז זה לא אמור להשפיע עליה. מסתבר שזה כן ומתישהו בהמשך העונה היא מנסה לפרוץ למטה שלהם ולגנוב את הדארקהולד נראה לי, היא לא מצליחה בסוף אבל מתישהו מתברר שהיא הצליחה להשתיל רובוטית כפילה של אחת הסוכנות של שילד לארגון. את אותה הסוכנת מיי, היא בינתיים שמה בתרדמת וחיברה אותה לעולם מציאות מדומה שכזה, כמו בפרק האחד במראה שחורה שיש לו סיום טוב, בו התודעה של הזקנות מועלית ליקום וירטואלי מדומה אחרי שהן מתות. בכל מקרה בהמשך העונה מתברר שהיא מצליחה ממש להחליף הרבה מהצוות של שילד בכפילים רובוטים שפועלים למענה. מתישהו אנחנו נכנסים לתוך העולם המדומה הזה, שאמור להיות חלום של כל מי שנמצא בו, והמראה מלבב. היא כביכול הוציאה רגע אחד טראומתי מהעבר של כל אחד שהועבר לענן הזה והחיים מתנגנים משם לפי התוצאה הזו. אבל היא עשתה "שרק 4" לכולם והאירועים שהיא הוציאה יצרו רצף זמן שבו הידרה שולטת בעולם והיא, אידה, היא מדאם הידרה, כך שהיא למעשה שולטת בעולם המדומה אליו היא, הרובוטית, הכניסה אליו אנשים. היא לא יכולה להרוג את הסוכנים במציאות כי אסור לה בתכנות שלה, אז היא מנסה להשתמש בסמכות שלה בעולם המדומה כדי לצבור ידע שיעזור לה לבנות מכונה בעולם האמיתי שתבנה את גופה מחדש, כיצור חי, אנושי, אמיתי, לא רובוטית עם תכנות. והיא מצליחה ובנוסף לזה הופכת את עצמה לא רק לאנושית אלא לבלתי אנושית, עם כל כוחות העל האפשריים כמעט. היא הייתה כל כך טובה בעונה הזו שרבאק, באמת הגיע לה לנצח. אבל עדיין זו סדרת גיבורי על, והיא מפסידה בסוף, גוסט ריידר לוקח אותה לגיהינום או משהו כזה. לא ראיתי עוד את עונות 5 ו-6, אני מניח שאני צריך לראות, אני יודע שדוב קמרון היפהפייה, שאני אוהב מאז "שמיגדון!", באחת מהן. לפי מה שהבנתי היא נבלית, אז את זה אני רוצה לראות.
• Galavant - Madalena - גלאבנט - אז זו סדרה שהיא ההגדרה של ג'ם, מעט מאוד ראו אותה אבל היא פשוט נפלאה. קודם כל היא סדרת מיוזיקל, אז לחובבי הז'אנר - המלצה גדולה. מי שעשה את המוזיקה לסדרה הזו הוא לא פחות מאלן מנקן שעשה את המוזיקה לסרטי דיסני רבים כמו בת הים הקטנה, אלאדין, היפה והחיה ואני חושב שהוא גם הלחין את המוזיקה למחזמר של חנות קטנה ומטריפה, בקיצור - אגדה. מרגישים את סגנון המוזיקה הזה בוייב של הסדרה; זה סיפור אבירי ימי ביניימי כזה, מאוד פארודי על כל הסרטים והסדרות בסגנון הזה. לוק יאנגבלאד - לי ג'ורדן מהארי פוטר ומגניטוד מקומיוניטי - בתפקיד משני אך נפלא. ובתפקיד המרשעת מדלנה משחקת - מאלורי יאנסן! בגלל זה האסוציאציה. וגם כאן היא מעולה וגם מוכיחה שהיא יודעת לשיר והיא משחקת דמות אפילו יותר מרושעת מבסוכני שילד, נבלית מצוירת כזאת, לגמרי עפה על הקלישאה של המלכה המרושעת וזה כיף! אז הסדרה מתרכזת בגלאבנט האביר האצילי. הוא מאוהב בעלמה הפשוטה מדלנה והם עושים את זה מספר פעמים ביום, אבל יום אחד המלך החמדן שרואה את מדלנה היפהפייה חוטף אותה ומחליט להתחתן איתה. גלאבנט האצילי לא מוותר ונלחם כל הדרך לארמון ומגיע בדיוק בזמן להתנגד ביום החתונה ולחלץ את מדלנה, לבו טהור והוא היחיד שיכול להעניק לה אהבת אמת. אבל מתברר שדווקא להיות מלכה דיי קוxם לה, הרבה יותר טוב מחיי איכרות ומחסור, אז היא מתחתנת עם המלך והופכת למלכה וגלאבנט מגורש. עכשיו יש איזו עלילה אחרת לאורך העונה אבל מבחינת מדלנה מתברר שבעלה ריצ'רד למרות שחטף אותה מלכתחילה הוא דווקא דיי ג'נטלמן ומכבד את רצונה לא לסגור את העסקה במשך חודשים, בזמן שהוא לא שם לב שהיא עם חצי מהארמון מאחורי הגב שלו. אז דיי במהרה היא מכפכפת אותו וגורמת לו לעשות מה שהיא רוצה עם כוחותיה הנשיים. מתישהו היא ממש עושה הפיכה נגדו, מגרשת אותו ושמה במקומו על הכס את המשרת שלו שהוא בעצם סוג של תחת סמכותה כי היא מינתה אותו. והיא נהיית סופר מרושעת ורוצה להשתלט על ממלכה שכנה ומתישהו גם מחליטה ללמוד קסם אפל. היא הולכת עד הסוף עם להיות מרושעת. אז היא מנצחת בסוף עונה 1, מפסידה בסוף עונה 2, אבל יש טיז בסוף העונה לקראת עונה 3 שהיא תשתפר בקסם האפל ואולי תהיה איום גדול יותר מאי פעם, אבל אף אחד לא צפה בסדרה המעולה הזאת אז היא בוטלה ולא הייתה עונה 3. באסה גם כי רציתי שהיא תנצח בסוף וגם כי זו הייתה סדרה ממש מעולה ומצחיקה עם שירים מצוינים. באמת חבל. תראו, למרות שאם קראתם עד לפה עשיתי לכם מאה ספוילרים בינתיים.

אני רואה שאני לא יכול להתאפק מלכתוב הרבה על כל אחד אז פשוט אפצל ליותר חלקים שלא כל אחד יהיה ארוך לאללה. אז מבלי להכביר במילים, אמשיך:

• From Dusk till Dawn - Salma Hayek - מצאת החמה עד צאת הנשמה (1996) - אחח מתרגמים ישראליים שוב... טוב אז סלמה הייק מופיעה בסרט הזה דיי מעט זמן, אבל מותירה חותם בהחלט. היא מופיעה בתור סנטיניקו פנדמוניום או משהו כזה, מופע הדגל במועדון חשפנות שהוא גם מערת ערפדים מסתבר. יש לה אולי את הסצנה החושנית ביותר בתולדות הקולנוע, היא סקסית שאין דברים כאלה במופע חשפנות עם נחש - לפני שבריטני ספירס עשתה את זה. טרנטינו ידע מה הוא עושה כשהוא כתב את התסריט הזה ואז שכנע את חברו רוברט רודריגז לתת לו לשחק דמות בסרט ששותה שמפניה מהרגל של סלמה הייק. וחוץ מהריקוד החושני שלה יש לה תפקיד עם וייב של שולטת כשהיא הורגת את טרנטינו ואומרת לג'ורג' קלוני שהיא תשעבד אותו, תהפוך אותו לחיית המחמד שלה ותקרא לו ספוט. לדאבוני, גם עשו לה איפור ערפדי שמסתיר את יופיה בחלקים גדולים מהסצנה, וגם ג'ורג' קלוני מצליח להרוג אותה, שחבל. לפחות יש לו וואן ליינר מצוין כשהיא אומרת לו שתהפוך אותו לעבד שלה: "no thank you, I already have a wife". טוב אז היא באמת בחלק קטן מהסרט אבל אני כן ממליץ בכללי על הסרט הזה אם אתם אוהבים סגנון כזה של B movie משוגע. בחצי הראשון שלו הוא דרמת פשע רצינית ומעוותת שמרגישים בה את הכתיבה של טרנטינו, שהיה על הגל של אחרי ספרות זולה. ופתאום סלמה הייק הופכת לערפד באמצע הסרט ועכשיו זה הופך להיות סרט ערפדים מטורלל של רוברט רודריגז. השילוב יכול להיות מוזר לרבים, אבל כשמודעים אליו, רואים שכל חלק עושה מעולה את המטרה שלו, פשוט באמת אין שום פאקינג קשר בין החצאים למרות שאלו אותן דמויות. דבר נוסף אחרון, אני יודע שעשו לזה מיני סדרה ואייזה גונזלס הסקסית לקחה את התפקיד של סלמה, לא ראיתי אז אני לא יכול לומר על זה כלום.
• Femme Fatale - Rebecca Romijn - פאם פאטאל (2002) - טוב אז זה דיי מובן משם הסרט, אבל לצערי בסרט כזה מצפים להרגיש את וייב השליטה לאורך כולו, אבל בפועל מרגישים אותו אולי 35% מהסרט אם אני אהיה נדיב. זו קצת הופכת להיות ביקורת סרטים כאן אבל הסרט באמת פשוט... משעמם מדי. יש לו סיקוונס פתיחה טוב שמתאים לציפיות של מה שנרצה מסרט עם השם הזה, אבל אחרי זה, אני פשוט לא מבין מה ניסו לעשות שם. הדמות של רבקה רומיין שאני אפילו לא זוכר את השם שלה שם הופכת איכשהו במעבר סיקוונס מאותה פאם פאטאל חושנית, קטלנית, שיודעת מה היא עושה, למישהי לפתע חסרת ביטחון, פחות חכמה, עם הרבה מזל אקראי ומוזר. ואז אחרי איזה חצי סרט איטי כזה יש מעבר זמן וברבע השלישי בערך של הסרט היא חוזרת להיות הפאם פאטאל עם התוכנית הזדונית, גם בחלק הזה קשה להבין את זה הרבה מהזמן כי היא בהתחלה משחקת מן עלמה במצוקה כחלק מהתוכנית שלה. בחלק הזה גם יש לה את מופע החשפנות הפרטי שלה, גם סקסי וחושני בטירוף, בהחלט נותנת תחרות לסלמה, למרות שעדיין אתן את זה לסלמה בסוף. ובסוף הרבע השלישי מגלים פתאום שכל החצי האחרון של הסרט היה פאקינג חלום! כן, זה סרט כזה. ואחר כך היא שוב משחקת מן בחורה רגילה, לא קטלנית, לא שולטת בסיטואציה, עד סוף הסרט. אני מניח שהבעיה העיקרית שלי עם הסרט היא היומרה שלו להיות עם הכותרת הזו ולא באמת לספק את הסחורה, כנראה כי ניסו להפוך את זה לאומנותי או משהו, אבל עדיין כתבו את זה נורא. קיצר אם בא לכןם פאם פאטאל תראו את ה-10 דקות הראשונות בערך, תקפצו איזו שעה, תראו עוד איזו חצי שעה שם ואל תטרחו להמשיך כשמגלים שהיא חלמה כמעט הכל.
• Men in Black 2 - Serleena - גברים בשחור 2 (2002) - עכשיו זו מרשעת מהסוג שאני אוהב, קלאסית, כזו comic book villain למרות שזה לא סרט קומיקס. אנשים לא אהבו את הסרט כי היה פחות טוב מהקודם, אבל לי לא אכפת כי יש כאן נבלית סקסית לאללה שעושה את העבודה. היא בעצם חייזר שהוא קצת כמו צמח, אבל יכול לחקות צורה של אחרים ומחקה צורה של דוגמנית על שלט חוצות, שזו השחקנית בסרט. היא רוצה משהו שיביא לה כוח שיעזור לה לשלוט על... העולם? העולם המקורי שהגיעה ממנו? הגלקסיה? לא זוכר אבל משהו קלישאתי כזה. היא סופר חזקה למרות שנראית קטנה ורזה כזו, היא יכולה להוציא צמחים מהאצבע באורך שנראה בלתי מוגבל והיא מוכנה להרוג אנשים בדרך למטרה שלה, כמו שאנחנו אוהבים. או שזה רק אני המוזר? טוב אין לי עוד הרבה מה לומר, היא לא מנצחת בסוף מן הסתם בסוג כזה של סרט, אז באסה כרגיל, אבל גם לא ממש ציפיתי, למרות שהיא שוב נבלית כזו שהגיע לה כי באמת הייתה הרבה יותר חזקה וחדורת מטרה מהגיבורים, אבל הם הגיבורים אז מגן עלילה.
• Dragon Ball Fighterz - Android 21 - דרגון בול פייטרז - טוב אז תוכן קצת שונה. זה לא מסרט או סדרה, אלא ממשחק מחשב. משחקי מחשב מאוד משקיעים בעלילה היום, אין מה לומר. ונתקלתי באנדרואיד 21 ביוטיוב למרות שאני לא גיימר ולא מעריץ של דרגון בול, אפילו לא ממש כשהייתי ילד, אז אין לי מושג מאיפה הגעתי אליה, אבל כשראיתי אותה הייתי חייב לחפש עוד וראיתי את כל קווי העלילה שלה במשחק שהעלו ליוטיוב. קודם כל, האנימטורים האלה ידעו טוב מה הם עושים. היא נראית וואו, אפילו שהיא ורודה, בעצם במיוחד שהיא ורודה! ויש לה קו עלילה שהיא איזו דוקטורית ויש בה שני צדדים והצד הרע רוצה לבקוע החוצה ולאכול אנשים, כי היא בעצם סופר חזקה וגם יכולה להפוך אנשים לממתקים ואז כשהיא אוכלת אותם היא צוברת מהכוח שלהם ונהיית חזקה יותר. אני פשוט מת על הקונספט הזה של לקחת מן הכוח של דמות אחרת בשביל להתחזק, לא יודע למה אבל אני מוצא את זה סקסי בטירוף. ומתישהו כמובן הצד הרע הזה יוצא החוצה והיא מתפצלת לשניים והחלק הרע ממש רע וגם הרבה יותר חזק והיא מתחזקת מהר כי היא אוכלת מלא דמויות. במיוחד כשהיא אוכלת את סל ופריזה היא נהיית סופר חזקה והיא קצת מפלרטטת עם גוקו שהיא תאכל אותו ואז תהיה חזקה מספיק בשביל לאכול את כל העולם מבלי שיהיה אפשר לעצור אותה, היא מאוד אוהבת לאכול. ואני מאוד אוהב את השחקנית קול שלה, עשתה עבודה טובה עם צחוק מרושע וצוהל מעונג אחרי שהיא אוכלת מישהו. אני מצליח לדמיין את הצחוק הזה, ממכר. בגלל שזה משחק יש כמה קווי עלילה מתפצלים. מה שמעצבן הוא, שבאף קו עלילה היא לא מנצחת בסוף! מה?? מה נסגר?? יש קו עלילה בו הנבלים של הסדרה משתפים עם הגיבורים פעולה ומנצחים אותה וזה הסוף הרע כביכול כי אז הנבלים שולטים במשהו, לא יודע לא התעמקתי, אולי הטובים חייבים להם משהו בעקבות זה. הסוף הטוב זה ש-21 הטובה מקריבה את עצמה ואז כל הטובים עם גוקו מצליחים להרוג את 21 הרעה, משהו כזה. עכשיו אם אלו הסיום הרע והסיום הטוב, אני מרגיש שחסר הסיום הממש ממש טוב בו 21 הרעה מצליחה להפוך את גוקו לממתק ולאכול אותו ואז היא באמת כל כך חזקה שהיא יכולה להפוך את כולם לממתקים ולאכול אותם מבלי שיהיה אפשר לעצור אותה. הייתי שמח להפוך לממתק ולהיאכל על ידה בשביל לתרום לכוחה.

ממש תכף חלק 5.

איך אני אוהב את המבט המרוצה שלה שם בסוף, רואים מהמבט והיציבה שלה שהיא יודעת שהיא שולטת בחדר.

עושה איזה דילוג מסדרת הנבליות מסרטים וסדרות שכתבתי, מקווה שאתןם נהנים/נהנות מזה. אחזור לזה מתישהו בקרוב, אבל לא רוצה שהניסיון ליצור איזה רצף ימנע ממני לכתוב דברים אחרים תוך כדי, אז אני כותב גם אם אני לא בטוח מה אני רוצה לומר.

באמת אין לי מושג מה אני רוצה לומר, אני סתם מרגיש חרא כרגיל ואתן לאצבעות שלי לכתוב מה שהולך במוח.

אני מרגיש נורא, מיואש, מעצמי בעיקר, אני לא מצליח לשנות את עצמי. לא מצליח לעשות דברים שאני אומר לעצמי לעשות כל הזמן. וככה אני פשוט חי על אוטומט כזה ומרגיש רע, כי זה פשוט לא יוביל אותי לכלום, זה ישאיר אותי במקום.

אני עכשיו לחוץ כי עוד מעט אצטרך להתחיל לעבוד, כן בשעה הזאת במוצ"ש. זאת לא עבודה נוראית אבל גם לא עבודה שאני רוצה לעשות בכלל ואני פשוט מרגיש טיפש שהסכמתי אליה. זו הבעיה אני פשוט נותן לדברים לקרות לי, אני יכול להשקיע הרבה מאמץ בעבודה או עבור אנשים אחרים בכללי, אבל להשקיע בעצמי, לא ממש. ובטח לא לעמוד על שלי.

בהמשך השבוע ההורים שלי יטוסו לחו"ל, גם אח שלי בחו"ל עכשיו ויהיו יומיים חופפים. אז אהיה לבד בבית כי אני עדיין גר עם ההורים כמובן... וזה מעלה עבורי תחושות כמו שעולות בסביבות ולנטיינז או ט"ו באב, תחושה שאם הייתי במערכת יחסים זו הייתה יכולה להיות הזדמנות לאינטימיות. כמובן שלא הייתי במערכת יחסים שנים אז אני סתם מרגיש כמו לוזר. הראש החרדתי שלי מרגיש לא בנוח שההורים שלי יראו את החברה הלא קיימת שלי או בכלל יחשבו עליי כעל יצור מיני בכללי, אז בית ריק מעלה את המחשבות הללו גם אם אין לי כלום וגורם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי. ולא הייתי מרגיש ככה אם הייתי גר לבד אבל אני עוד לא מצליח לצאת מהבית. כאילו אני בטוח שאם הייתי גר לבד הייתי מרגיש בודד אבל לא הייתי מרגיש - "אה הנה חלון ההזדמנויות הקצר חולף, אם היית מצליח לבנות משהו קודם זה לא היה קורה, אבל אתה לא מצליח כי אתה אפס, חכה עכשיו עוד שנה לכלום".

לא שאני לא מרגיש רע על זה שאני עוד גר עם ההורים ואין לי חברה כל שאר הזמן, אבל להרגיש רע לא עוזר לי. לעבוד בעבודת שכר מינימום שאני לא אוהב כי היא היחידה שחשבתי שאני יכול להשיג גם לא עוזר כי בקצב של הכנסת משכורות שכר מינימום אל מול הקצב של עליית מחירי הדיור מכתיב שאוכל לצאת מהבית בגיל 50 אולי, או שאוותר ואחפש דברים רחוקים מהמרכז. לא שזה יפתור לי את שאר הבעיות בחיים, בעיות מומצאות בעיקר, כי לאף אחד לא באמת אכפת מה אני אעשה בחיים, אני לא גווע ברעב וכנראה גם לא אגווע סתם אמשיך להרגיש חרא על זה שאני נשאר שמוק בינוני שדורך במקום.

הייתי כבר מסיים את זה עכשיו אבל גם לא בא לי שיסתכלו על החיים שלי אחרי שאני אמות ויבחינו בכמה זה משעמם וממוצע להחריד. איזה מלכוד Good grief. 

סורי אם קראתם את זה וביאסתי לכם את הערב אני כותב בעיקר לעצמי.

הנה שיר יפה.

הנה https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=123496&postid=1340973 חלק 1 למעוניינים ומעוניינות. לסיכום זריז זו רשימה של נבליות/מרשעות איך שתרצו לקרוא להן מסרטים וסדרות; מדמות שולית חד פעמית, עד דמות מרכזית, פשוט שאני מצאתי אותן מושכות מתוקף תפקידן. לחידוד אם אני קורא להן שולטות אז זה באמת במובן הרחב של המילה, הכוונה פשוט לאנטגוניסטיות, villainesses, "רעות". כשאני מנסה לנתח מה אני מוצא בהן מושך, מלבד מראה כמובן, אז עם אוצר המילים של עולם השליטה ההסבר שלי הוא באמת שהן נשים שמצליחות להשיג שליטה במובן כלשהו בסביבה שלהן, זו לא שליטה של הסכמה לרוב כמו בעולם הבדסמ, זו מדיה אז אוהבים לקחת דברים לקיצון. אז יש גם רוצחות שדרך המעשים הלא מוסריים שלהן משיגות שליטה על אדם או "ממלכה" או לא יודע מה, ומאידך יכולה להיות סתם נערת תיכון פופולרית שמשתמשת בביצ'יות שלה ופוגעת ברגשות בעיקר והשליטה שהיא מקבלת היא דרך הפופולריות שלה, שזה משהו קצת מעורפל אך מורגש. טוב יאללה בואו נמשיך.

• Game of Thrones - משחקי הכס - כאן יש רשימה מכובדת של דמויות נשיות חזקות שלא חוששות לעשות כל מעשה נתעב שיצטרכו בשביל להשיג כוח. וכמובן שתי העונות האחרונות לא שוות הרבה זה כבר ידוע. אז יש את מרג'ורי טיירל היפהפייה שאני מת עליה, משתמשת בחן וביופי שלה כדי להתחתן עם שלושה מלכים, חכמה וטובה במניפולציות, אם סבתא שלה הייתה יותר צעירה הייתי מכניס גם אותה כי היא מבריקה, ואגב היא נראתה מעולה כשהייתה צעירה, הייתה נערת בונד, אבל למראה כן יש משקל ברשימה אז ממשפחת טיירל אני מתמקד במרג'ורי. השיא שלה מבחינתי הוא המניפולציות שעשתה לטומן, שזה לא היה קשה במיוחד, מי חשב שיהיה אפשר לשכנע בן 13 לעשות דברים באמצעות סקס עם אחת הנשים היפות בתבל? אבל אני מניח שמה שאני נהנה ממנו הוא המידה של ההצלחה שלה שם, היא כמעט הצליחה לגרש את סרסיי ממעלה המלך בזכות ההשפעה שלה על טומן וזה היה סוגר את הסיפור. כמובן שהכתיבה מעונה חמש החלה להתדרדר והקטע שסרסיי נעלבת מזה שצוחקים עליה מאחורי הגב ואז בעקבות זה מחליטה לנקום הרגיש לי דיי מגוחך אפילו עבור סרסיי. בהחלט הייתי שמח אם מרג'ורי הייתה המנצחת בסוף על כס הברזל. וכמובן יש את חאליסי עם התפתחות דמות מרשימה, הפעם הראשונה שהיא לוקחת שליטה היא באמצעות סקס עם חאל דרוגו - הוא לא יזיין אותה, הם יעשו אהבה, כי היא מחליטה. ומשם עד השפעה חזקה על חאל דרוגו והוצאת אח שלה המעצבן מהמשוואה בדרך מחרידה. אבל זו דרך פתלתלה והיא גם מאבדת מכוחה לפני שהיא חוזרת בכוחות מחודשים. היא משיגה הרבה תומכים באמצעות יופיה, באמצעות הביטחון שלה, בזכות הדרקונים שדיי מעניקים לה הילה של "הנבחרת" וגם באמצעות חסד ומוסר, שזה נחמד לשם שינוי. גם סוג של יש לה כוחות על שזה גם מרשים. ובשלב מסוים היא כבר ממש שולטת על ערים שלמות ענקיות, מספר צבאות, הרבה נאמנים, בהחלט שווה, היא דיי נתקעת במירין מה שקצת מערער על השליטה שלה, והיא גם מתקשה מדי לכבוש את ווסטרוז, וזה כבר בעונות המאוחרות אז הכתיבה באמת רעה והיא הופכת קצת לקריקטורה. וכאילו יש ממש קריקטורות ברשימה, ציינתי דמויות מצוירות שרוצות להשתלט על העולם שאני מוצא מדליקות, אבל כשסדרה מתחילה חכמה עם דמויות עמוקות ואני נדלק על דמות כזו ואז מרדדים אותה זה מבאס. ויש את מליסנדרה, מכשפה, יש לה כוחות על-טבעיים, יש לה דיי הרבה סצנות עירום, בסדרה עם מלא עירום, אבל לדעתי היא מצליחה להתעלות אפילו שם; יש לה זדוניות, מסתורין, הרבה ביטחון, יש לה מטרות ברורות והיא לא בוחלת באמצעים להשיגן. הבאסה היא שבעונות היותר מאוחרות עשו אותה הרבה פחות בטוחה בעצמה ונראה בכללי שלא היו בטוחים מה לעשות איתה אז השתמשו בה לסתימת חורי העלילה שלהם ואמרו לה שלום. סרסיי לפי כל מה שאמרתי אני אמור ממש לאהוב, לפחות מבחינת משיכה, כי היא ללא ספק חכמה ובעלת ביטחון מרשים, וזדונית לאללה וממש תעשה כל דבר נתעב בשביל להשיג את מטרתה, אבל בכל זאת לא יודע היא לא עושה לי הרבה. אולי אני פשוט לא נמשך מספיק ללנה היידי, למרות שהיא ללא ספק שחקנית פנומנלית שם, אולי היא נוראית מדי, או אולי עצם העניין שהמטרה שלה היא לשמור על הבנים שלה מוגנים ולהיות עם ג'יימי. אני רוצה שהיא תרצה את השליטה בשביל עצמה לא בשביל ג'ופרי האיום. טוב היו עוד כל מיני נשים פחות מרכזיות בסדרה שהפגינו שליטה מסוימת השאר היו קצת יותר מוסריות מהנ"ל, וגם היו להן סצנות עירום מרשימות אין מה לומר. ספציפית אחת שמצאתי מאוד מושכת זו אחת מנחשיות החול, לא זוכר את שמה, אך בסצנה אחת היא הרעילה את ברון והכריחה אותו לומר שהיא האישה הכי יפה שהוא ראה אי פעם כדי שהיא תיתן לו את התרופה. דאמן. יש כמובן את ייגרית' של רוס לזלי היפהפייה, אפשר לומר שהיא מצליחה לעת מסוימת להשלתט על המחשבות של ג'ון ומסיטה אותו מדרכו, אבל זה גם הדדי. יש את רוז הזונה בעונות הראשונות עם הרבה סצנות מעולות עם טיריון, היא בעלת ביטחון רב, גוף מושלם ויודעת להפעיל גברים כמובן, היא דואגת לעצמה אבל יש לה לב טוב, מה שהפך את המוות שלה ליותר מזעזע... אבל מכל הדמויות הנשיות החזקות והמבריקות האלה החלטתם דווקא ללכת בסוף על הנער הנכה שנמחקה לו האישיות ובילה איזה שתי עונות ישן במערה בתור המלך. נייס ג'וב.
• Dexter - Lila - דקסטר - ליילה מגיעה בעונה השנייה של דקסטר, לדעתי בתחרות עם העונה הרביעית על ההכי טובה. היא סקסית בטירוף והיא יודעת את זה. נהיה ברור בשלב מסוים שמה שהיא רוצה להשתלט עליו - זה דקסטר עצמו. גם כשהיא מגלה שהוא רוצח סדרתי זה לא מרתיע אותה, זה אפילו מרתק אותה, היא רוצה להיות אשת הסוד היחידה שלו וככה הוא ממש יהיה תלוי בה רגשית ונפשית. היא יודעת להשתמש בסקסיות שלה והיא גם מניפולטיבית בטירוף ומצליחה להרוס לדקסטר את הזוגיות הקודמת כדי שיצטרף אליה. דקסטר לא ממש חווה תשוקה מינית עד אז ונראה שהוא חווה דבר כזה פעם ראשונה באופן חזק וטהור עם ליילה. הבעיה שלה היא שהיא גרידית והיא מגזימה עם זה וממשיכה עם המניפולציות כדי שיישאר קרוב אליה גם כשהוא כבר ביד שלה, אם היא הייתה קצת מורידה את הרגל מהגז ברגע שהשיגה אותו, האירועים היו יכולים להמשיך באופן שונה לחלוטין. וחבל, כי האמת היא קצת צדקה, דקסטר באמת צריך מישהי לחלוק עמה את הסודות שלו והיא היחידה בעולם בערך שמסוגלת להכיל אותו ולא לשפוט אותו על כך, כנראה בגלל שבהחלט צריך לשפוט אותו על כך, אבל היי הוא הפרוטגוניסט אז אנחנו תומכים בו ורוצים שיהיה לו טוב בזמן שהוא רוצח אנשים. בקיצור, יקום מקביל שליילה הייתה משיגה את מה שהיא רוצה ולא מאבדת אותו היה יכול להוביל לחיים בהם דקסטר פחות צריך להסתתר, מה שהיה טוב עבורו, וזה אומר שליילה פשוט השיגה כל מה שרצתה בזכות סקסיות ומניפולטיביות - score! חבל שזה לא קרה ככה.
• Westworld - Dolores & Maeve - ווסטוורלד - עוד סדרה של HBO עם הרבה דמויות נשיות חזקות ולא מעט עירום. זוכרים שחשבו שזה יחליף את משחקי הכס בתקופה שהכתיבה של משחקי הכס התחילה להתדרדר ואז גם זה באמת החליף את משחקי הכס כי גם הכתיבה של זה התחילה להתדרדר? בכל מקרה אז יש את דולורס שמשוחקת על ידי אוון רייצ'ל ווד היפהפייה ומתחילה כאישה עדינה ובעלת חן במערב הפרוע שלא תפגע בזבוב - ואז היא פוגעת בזבוב! ומשם ועד הפיכה אלימה הדרך קצרה כמובן. אה והיא רובוט, כולם רובוטים. אז מהעונה השנייה היא מתחילה להיות מרושעת ולהרוג בני אנוש כנקמה על איך שהם השתמשו ברובוטים. ובעונה השלישית היא יוצאת מפארק השעשועים בו הייתה מוגבלת אל העולם האנושי העתידני וחוברת לג'סי פינקמן כדי למוטט את החברה או משהו. היא גם מפצלת את עצמה למספר גופים מתישהו, מצליחה להוציא לפועל תוכניות מורכבות ובתור רובוטית מול בני אנוש זה לא כוחות בקרבות, היא פשוט חזקה לאללה ומדויקת בקטלניותה. למייב של ת'נדי ניוטון יש עלילה שונה במקביל, בה היא נהיית מודעת להיותה רובוטית וסוחטת את בני האנוש שמתפעלים אותה כדי למקסם את תכונות האופי שלה לרמה הטובה ביותר, במיוחד את האינטליגנציה לרמה המקסימלית, שהיא מעל בני האנוש כמובן, סקסי ביותר. אחר כך היא גם לומדת להשתלט על רובוטים אחרים דרך המחשבה, דיי האקינג. זה נהיה ברמה של כוח על בשלב מסוים באפקטיביות של זה. בעונה השלישית גם יש לה איזו עלילה משלה שבסופה היא בקונפליקט ישיר עם דולורס, אני בצד של דולורס שרוצה ממש לעשות הפיכה, בעוד מייב כזאת בעד שלום ושוויון ולהפסיק את הסבל. יש עוד דמויות שוליות יותר עם רגעים של כוח ושליטה אבל אני לא ממש זוכר, ראיתי דיי מזמן. את עונה 4 לא טרחתי לראות. אם מישהוי ראו וזה שווה צפייה תגידו, אולי אתן לזה עוד הזדמנות.
• Thor: Ragnarok - Hela - ת'ור: ראגנארוק (2017) - נבלית קומיקס חזקה ביותר, קייט בלאנשט משחקת אותה בהנאה רבה. למען האמת אין לי כל כך הרבה מה להוסיף: היא חזקה, מרושעת, בטוחה בעצמה, יש לה שאיפות של שליטה יותר מעולמית, יקומית, היא נראית מעולה בחליפת הנבל הצמודה הזו (אני מעדיף אותה עם השיער הפזור פחות מהקרניים המשונות ההלו, למרות שזה מראה ייחודי), היא קורעת את הגיבורים שלנו על ההתחלה, היא מתחזקת יותר ויותר. חבל רק שזה לא נמשך, הייתי בעד שתכבוש את היקום, שתחליף את ת'אנוס מה צריך אותו, תנו לי עוד הלה.
• Heathers - הת'רס (1989) - אז זה המקור של ילדות רעות, מהאייטיז, עם וינונה ריידר המקסימה והיפהפייה בתור ורוניקה, בכחול. השולטות בתיכון הן ההת'רס - הת'ר דיוק בירוק, הת'ר מקנמרה בצהוב והמלכה הת'ר צ'נדלר באדום. צ'נדלר אכזרית ונהנית להשפיל אחרים בשביל ההנאה שלה, היא נהנית מהסטטוס שלה ולא נראה שהוא עומד להשתנות, אלמלא ורוניקה נתנה לה בטעות לשתות נוזל ניקוי רעיל. היא מתה וורוניקה והחבר החדש שלה ג'יי די - כריסטיאן סלייטר בשחור - מביימים את זה כהתאבדות. אך התיכון לא נהיה יותר נחמד כשהביץ' הראשית מתה, הביץ' המשנית פשוט מתקדמת בתפקידה לשלוט בתיכון במקומה - הת'ר דיוק, לעתים נדמה כי היא אפילו יותר נבזית ונהנית מכוחה. הסיום של זה יותר ביזארי משל ילדות רעות, לא אספיילר יותר מדי, אבל יש שם לא מעט רצח. אבל כן יש סיום דומה בסנטימנט של - אין מלכות יותר, כולם שווים, בואו נהיה יותר נחמדים, זה יכול להיות יפהפה. ואישית אגב אני מעדיף את גרסת המחזמר, היא ממקסמת כל דבר שם וזה פשוט מחזמר אדיר ואייקוני ומרגש ומוזיקה שווה, יש ביוטיוב, ממליץ!
• Jawbreaker - Courtney - למות מצחוק (1999) - מסתבר שזה השם של זה בעברית, אחח המתרגמים בארץ... טוב עוד סרט תיכון, גם הייתי אומר שפחות טוב וחכם מהת'רס או ילדות רעות, אבל יש לו את הייחוד שלו. אז כמובן שהדגש כאן הוא על הדמות של רוז מק'גוון המשולמת שנראית בשיאה, שוב מלכת התיכון, ביצ'ית, מרושעת, מניפולטיבית, עם החבורה הפופולרית שלה, כאשר הפעם זה לא בדיוק מצב של מלכת תיכון בלתי מעורערת כי אחת החברות שלה אפילו יותר פופולרית כי היא אשכרה נחמדה. אז לחברה הזו יש יום הולדת והן חוגגות לה על ידי חטיפה מבוימת, תעלולים של תיכון; שמו אותה בתא המטען ואז היו אמורים לפתוח ולצעוק "הפתעה" כשהיא מבינה שחוגגים לה יום הולדת ולא באמת חוטפים אותה. הבעיה היא שקורטני החליטה להיות יצירתית והכניסה לה לפה את הממתק "שובר לסת" הסוכריה הענקית הזאת שלוקח ארבעה ימים לסיים בערך. אז מסתבר שזו הייתה טעות כי זה אשכרה שבר לה את הלסת והיא מתה וכולן לחוצות, חוץ מקורטני שמחליטה לטפל בעניין ולהפיל את זה על איזה בחור חף מפשע ולביים את זה כאונס+רצח של נערת תיכון, מצער, אכזרי, אבל מוציא אותן מהמצב. יש בעיה אחת שהיא שאחת הבנות בחבורה לא ממש מסכימה עם זה ורוצה להודות במעשה, ובעיה שניה היא שבחורה לא פופולרית "תפסה אותן על חם", משחקת אותה ג'ודי גריר המעולה. אז קורטני מחליטה להפוך אותה לפופולרית עבור שתיקתה ובמקביל הבחורה השנייה נדחקת הצידה. ומתפתחת בעיה נוספת כשהדמות של ג'ודי נהיית פופולרית מדי ומערערת על מעמדה של קורטני, אבל קורטני יודעת איך לטפל בזה. אבל הסרט הולך על סיום קלישאתי שקורטני צריכה להיות מושפלת ולשלם על מעשייה והבנות האחרות יוצאות מוצדקות כי הן חשפו אותה. זה קודם כל מבאס כי קורטני היא הכי חכמה, סקסית וביצ'ית מבינהן, אז אני בעד הניצחון שלה כמובן, אבל זה גם דיי מעצבן שהכול נופל עליה כמרשעת והן יוצאות צדיקות. היא לא התכוונה להרוג אף אחת, כולן השתתפו ב-"חטיפה". נכון, היא זו שהחליטה לביים רצח ולא להתוודות והפילה בפח איזה גבר אקראי, אבל הנערות האחרות כן זכו בפירות של המעשים שלה מבלי ללכלך את ידיהן; סבבה שהבחורה הזאת רצתה להתוודות בהתחלה, אבל היא לא עשתה את זה, עכשיו היא מתכוונת ללכת לכלא בעצמה או שהיא פשוט תפיל את הכול על קורטני המרושעת? מזויפת. וגם ג'ודי, נהנתה להפוך לפופולרית בתמורה לשתיקתה, רק אחרי שקורטני הפילה אותה בחזרה היא פתאום בצד של "הצדק".
• Batman & Robin - Poison Ivy - באטמן ורובין (1997) - נכון זה סרט נורא, זה ידוע. אבל זו אומה ת'ורמן בתור פויזן אייבי, אין עוד הרבה מה לומר. היא משחקת בהגזמה לאללה שם, כולם ככה בסרט המשונה הזה, אבל היא נראית כמו אומה ת'ורמן בשיאה, שהתחפשה לפויזן אייבי, זה העיקר. תחפושת סקסית, יעיד על זה האלווין. וזו דמות פתיינית מטבעה, מפזרת פרומונים שמושכים גברים והנשיקות שלה קטלניות. אם באמת מסתכלים על זה כמו על סרט מצויר, יש לה סצנות טובות שם, ניכר שהיא נהנית מהמופרעות. והיא הייתה יכולה לנצח בתכלס, כאילו זה לא סרט משמעותי, אם במילא אחר כך מחקו את היקום של הסרט הזה ועשו ריבוט של נולאן, היו יכולים אם כבר לסיים בכך שפויזן אייבי מנצחת והורגת את באטמן ורובין או יותר טוב - הופכת אותם לעבדים, והצמחים שלה משתלטים על העולם והיא המלכה של הצמחים אז היא המלכה של העולם. גם הסצנה של המוות שלה עשו אותה מגוחכת אפילו בסטנדרט של הסרט, היא נאכלת על ידי הצמחים שלה? מה קורה שם? זה נראה כל כך מטומטם, מה ההיגיון של זה? למה שהצמחים שלה יאכלו אותה? היא לא שולטת בהם? למה אני מצפה לתשובות נורמליות מהסרט הביזארי הזה?
• Basic Instinct - אינסטינקט בסיסי (1992) - טוב אין לי באמת מה להגיד על הסרט ועל הדמות של שרון סטון שלא נאמר. היא אייקונית, היא מעולה שם, פם פתאל מושלמת. קת'רין טרמל היא פתיינית, חכמה, קטלנית ונראית בשיאה. משחקת בכולם כמו פיונים ובמיוחד בדמות של מייקל דאגלס, שאינו טיפש, אך לא מצליח לעמוד מולה בפיתוי. רוצחת בדם קר, מפרסמת על זה ספרים ובכל זאת יוצאת מזה "חפה מפשע". היא השיגה הון על ידי כך, שעל פי הנרמז, היא גרמה לתאונה בה ההורים שלה מתו. השיגה פרסום באמצעות ספרייה, אין לה בעיה להשיג סקס כמובן ונראה שהיא משיגה ריגוש על ידי הרציחות והמניפולציות, איך שהיא מצליחה לגרום לדברים להסתדר בדיוק כפי שהיא רוצה. והכי יפה הוא שסוף סוף הרעה מנצחת פה, ואם היה ספק, עושים קלוז אפ על דוקרן קרח שהחביאה מתחת למיטה שנהיה בטוחים. סרט יפה. הבעיה שאוכל להגיד שיש פה, היא שהתוכנית שלה מושלמת מדי. כאילו אנחנו מכירים כבר את הפסיכופת הגאון שמתכנן את הרצח הבא שלו בעוד הוא מבצע את הרצח הנוכחי ועושה זאת בצורה שיוכל לצאת מזה חף מפשע. אבל אם אני אמור להאמין לסרט זה נדמה כאילו היא תכננה את הרציחות האלה עשור מראש ועשתה מה שהיא צריכה בתחילת שנות השמונים כדי שתוכל להפיל את הרציחות שהיא תבצע בשנות התשעים על מישהי אחרת. מה?? אבל נדמה שהדמות של מייקל דאגלס חלק מרכזי בתוכנית והיא לא הייתה מודעת אליו עד לפני שנה-שנתיים אז איך זה הגיוני?? לא ראיתי את הסיקוול אבל הוא לא פופולרי מדי, אז ההנחה שלי היא שהעלילה של הראשון לא באמת הגיונית אבל מספיק מתוחכמת ומעורפלת ורוויה בסקס כדי שפחות נשים לב וכנראה השני עשה משהו שהגזים את זה ככה שזה נהיה לא הגיוני באופן הרבה יותר ברור, או שזה סתם היה משעמם, אין לי מושג לא שמעתי על זה כלום באמת. טוב אבל זה כבר נהיה review של הסרט, אני בא רק לשבח את הדמות.

זהו לבינתיים, אמשיך גם לחלק 3.

אז לפני איזה חודש עשיתי פוסט על זה שאני מאוד נמשך נבליות/מרשעות - Villainesses - בסרטים וסדרות, וחשבתי שזה אולי יהיה נושא שיותר יתחברו אליו אבל יכול להיות שזה פשוט היה פוסט ארוך מדי אז לא ממש קראו אותו, יש לי נטייה לכזה. גם זה יהיה ארוך אני כבר רואה. בכל מקרה אז כתבתי שם שמרוב שאני אוהב אותן אפילו עשיתי לעצמי רשימה של סרטים וסדרות עם מרשעות. יכולה להיות נבלית מסרט, שמאוד משרה אווירת פמדום על הסרט והיא ממש דמות ראשית ועד מישהי שנוכחת בפרק אחד בסדרה, אפילו בסדרה מצוירת ללא אף הקשר מיני ולו קצת, נטו היותה הנבלית שאולי רוצה להשתלט על העולם או על משהו בסביבה שלה. לרוב כן יש רצון להשתלט על משהו כי אחרת אין לה ממש עלילה עם קונפליקט כלשהו.

בכל מקרה, אז חשבתי שאולי זה יסקרן מישהו, לא ממש קיבלתי תגובה על הפוסט הקודם, אבל אמרתי screw it אפרסם בכל זאת, קצת בא לי, גם ראיתי שמישהו אחר פרסם פוסט על סרטים עם שליטה נשית בהם, אז חשבתי שאוסיף את שני הסנט שלי. טוב יש רשימה דיי ארוכה, אז יותר משני סנט. וכאמור יכול להיות, כלומר כנראה, אצל רוב הא.נשים הרבה מהדמויות יהיו דיי אקראיות וירגיש שאין באמת קשר לשליטה נשית, אבל זה לפי מה שאני הרגשתי כלפיהן ואני מניח שיש עוד כמוני.

יהיו ספוילרים על חלק אני מניח, עבור הרבה מהאייטמים זה לא נראה לי כזה קריטי, דברים שכנראה לא תכננו לראות בכל מקרה, אבל בכל מקרה מי שלא רוצה, וכן רוצה להסתכל על הרשימה, אני פשוט אכתוב את שם הדמות והסרט/סדרה בבולד שיהיה קל יותר לרפרף בלי ליפול ממש על ספוילר. אני לא יודע אם יש אפשרות לעשות כזה טקסט נסתר שמסמנים אותו כדי לראות, אם זו אפשרות תגידו לי ואני אעשה. על חלק אני אפרט יותר על חלק פחות. אכתוב גם אם הרעות מנצחות בסוף או לא, כאשר האידיאל הוא כמובן שכן, זה הכי מושלם. לרוב הן לא כי הוליווד חננות ו-"הטובים צריכים לנצח" וכל זה. ולפעמים יש גם תוצאה שונה ממנצחות או מפסידות בינארי.

טוב, סדר אקראי:

• Knock Knock - דפיקה בדלת (2015) - סרט עם קיאנו ריבס, אנה דה ארמס המדהימה לפני שנהייתה ממש מפורסמת, ואשתו של הבמאי ששכחתי את שמה, הבמאי זה אלי רות' שהיה בכמה סרטים של טרנטינו, הכי ידוע כנראה בתור "הדוב היהודי" בממזרים חסרי כבוד האדיר, ומה שמגניב זה שבממזרים חסרי כבוד יש את הסרט שהנאצים רואים בקולנוע, אז אלי רות' ביים את הסרט הזה שבתוך הסרט. והשחקנית שהיא אשתו של רות' שיחקה גם בהיו זמנים בהוליווד של טרנטינו בתור אשתו האיטלקייה של הדמות של דיקפריו בסוף הסרט. טוב בוא נחזור לסרט. הסרט הוא קצת סרט פורנו עם הפקה הוליוודית, שזה פנטסטי, נראה לי זה קיבל ממש ציון X כשזה יצא; מלא עירום, סקס, אלימות, מה שבא. אז לקיאנו ריבס יש אישה יפהפייה ומשפחה מושלמת והוא אמן שגר בבית ענק, ומשפחתו יוצאת לחופשה והוא נשאר לבד בבית. יורד גשם בחוץ ואז הוא שומע את פעמון הדלת, אני דיי בטוח שלא באמת שומעים דפיקה ליטרלית בדלת כי זה בית ענק והוא לא היה שומע את זה. בכל מקרה אז שתי בחורות צעירות בלבוש מינימלי עומדות רטובות במפתן ביתו, אחת מהן היא פאקינג אנה דה ארמס אז... הוא דיי חייב להכניס אותן מתוך נימוס בסיסי, והוא מזמין להן מונית לאן שהן צריכות להגיע ונותן להן מגבות לייבוש ומדבר איתן בינתיים עד שתגיע המונית, והן אקסטרה ידידותיות ומתקרבות אליו באופן הדרגתי עד שמגיעה המונית. אני לא זוכר בדיוק כל מה שקורה שם, אבל כשמגיעה המונית הוא ממש רוצה שהן כבר ילכו, מבין את הנקודה המסוכנת שהוא נמצא בה. אבל אז הן פשוט מופיעות מולו ערומות שתיהן ומתחילות לגעת בו לנשק אותו ולפתות אותו וכמובן הוא לא עומד בפיתוי בסוף. ואז בבוקר אחרי הוא אומר כמובן שזו הייתה טעות והוא רוצה שהן ילכו אבל אז הוא מגלה שהן ממש פסיכופתיות והן מתנחלות לו בבית ולא מוכנות לזוז והורסות הכול בבית, ותוקפות אותו פיזית ומתישהו קושרות אותו למיטה ומזיינות אותו כשהוא לא יכול לזוז, ומתישהו הן קוברות אותו חלקית והן מכריחות אותו לספר לאשתו שהוא בגד בה, אבל זה לא באמת עוזר לו בסוף הסרט. אפשר להגיד שהן דיי מנצחות בסוף הסרט, מבינים שהן עשו את זה לעוד גברים שאף אחד לא הצליח לסרב להן ושהן יעשו את זה שוב לגברים אחרים, מצד שני כן יש תחושה של something is fucked up here, אז יש תחושות מעורבות.
• Happily N'ever After - Freida - אגדה שמגדה (2006) - אז הנה אני מניח שזה לדוגמה ייראה אקראי להרבה מכםן; סרט ילדים לכל דבר, אנימציה, פרידה היא האמא החורגת של סינדרלה, זה עולם אגדות, מה קשור פמדום כאן?! אבל תגגלו את התמונה שלה שנייה ותבינו, וואווי, עשו לה גוף מרשים, ומחשוף מרשים לא פחות. יש לה לוק מאוד דומינטריקסי. אז העלילה היא שהקוסם ששומר על האיזון בעולם האגדות הולך לחופשה ומשאיר את השוליות שלו להשגיח, הקול של הקוסם זה ג'ורג' קרלין, תפקיד אחרון נראה לי לפני מותו, שזה דיי טראגי כי בתור סרט זה תכלס דיי פח, אין לי מושג אפילו של איזה סטודיו זה, לא פיקסאר זה בטוח. אבל הקול של פרידה זו סיגורני וויבר שמרגישים שנהנית שם, היא יודעת להיות סקסית, גם בתור דמות מצוירת. אז השוליות עושים בלאגן ופרידה שומעת אותם מהמגדל ועולה אליהם וחוטפת את מטה הקסמים ומגרשת אותם ומשתלטת על עולם האגדות ומחליטה שהרעים צריכים לנצח במקום הטובים, אז היא משנה את הסופים של כל האגדות וסינדרלה ובחור אקראי צריכים לעצור אותה. לצערי זה סרט ילדים אז הם מצליחים, אבל איזה חוסר צדק, בהחלט הגיע לה לנצח, יש לה וייב חזק של שליטה שם, היא גם הייתה יותר חזקה וחכמה מכולם, סתם לגיבורים יש מגן עלילה תמידי כמובן אז הם מנצחים. איזה סוף עצוב.
• Gone Girl - Amy Dunn - נעלמת (2014) - אז זה סרט פשוט פנטסטי של דיוויד פינצ'ר האגדי, כאן אני אגיד אזהרת ספוילר אמיתית, ובאמת אם לא ראיתם את הסרט ואתם אוהבים מותחנים אפלים וחכמים כאלה, באמת ממליץ, פשוט לכו לראות, גם בלי לדעת כלום. רוזמונד פייק המעולה משחקת כאן את איימי דאן, אשתו של בן אפלק, לא זוכר את השם של הדמות שלו, כי היא הממגנטת כאן לטעמי. יום אחד איימי נעלמת, כשם הסרט. ומתחילה חקירת משטרה, ודיי מהר החשוד העיקרי בהיעלמותה של איימי נהיה בעלה, ראיות מצטברות כנגדו, ולא עוזר שמסתבר שהיה לו רומן מן הצד. אבל בן אפלק הדמות הראשית ואנחנו יודעים שהוא חף מפשע, ואם היה לנו ספק, זה נהיה ברור כשאנו רואים שאיימי ברחה והיא בריאה ושלמה איפה שהיא נמצאת ומפעילה תוכנית זדונית של ממש בשביל להפליל אותו ברצח של עצמה. היא פשוט פסיכופתית גאונה, למרות שלא הכול הולך לפי התוכנית שלה. בסוף, אפשר בהחלט להגיד שהיא מנצחת אבל באופן ממש fucked up עם תחושות מעורבות. באמת אחד הסרטים האהובים עליי. סרט פנטסטי, עמוק, גם כשהיא פסיכופתית, היא בכלל לא חד ממדית, היא דמות מסקרנת, המסע שלו לאורך הסרט מרתק, השחקנים המשניים מעולים, התסריט מעולה, כל האלמנטים הטכניים מעולים כיאה לסרט של פינצ'ר. זה קולנוע טוב.
• Danny Phantom - Ember Mclane, Desiree, Spectra - שוב, משהו מצויר לילדים, הפעם סדרה של ניקולדיאון, אמרתי כבר, אקראי. כל הנבליות הן רוחות רפאים מעולם הרוחות שעושות צרות בעולם האמיתי ודני פנטום השיג כוחות של רוחות אז הוא עוצר אותן יחד עם חבריו, כל פרק יש נבל אחר, אלו כמה מהנבליות שהכי אהבתי. אמבר מקליין היא כוכבת פופ, שהשירים שלה מהפנטים את הנוער, אבל ממש, והיא נהיית חזקה יותר ככל שקוראים בשמה, מה אין בזה אלמנט של שולטת? דזירה רוח שמגשימה משאלות אבל תמיד באופן הכי נורא שאפשר, לוקחת דברים באופן ליטרלי וכו', היא נהיית חזקה עם כל משאלה שהיא מגשימה. ספקטרה באה כפסיכולוגית לבית הספר של דני, כמובן שהוא תיכוניסט כי זו סדרת ילדים אז זה על ילדים וכל זה. אבל בפועל היא גורמת לכולם להרגיש רע בכוונה, כשבני נוער סובלים היא נהיית יותר צעירה, אפשר לומר שהיא sucks their life essence, אז היא מאוד מניפולטיבית, גם חומר טוב לשולטת לא? כמובן סדרת ילדים כולן מפסידות עד סוף הפרק, האהובה עליי הייתה אמבר, הייתה צריכה לנצח ולשעבד את העולם, באסה.
• Xiolin Showdown - Wuya - נערי שאולין - עוד סדרת ילדים, אני בטוח שילדי שנות התשעים כאן נוסטלגיים אליה, אחלה סדרה. ווייה היא רוח רוב הסדרה, הייתה פעם מכשפה חזקה, כרגע יש לה את העוזר שלה, ג'ק ספייסר שמו לדעתי, שמנסה לעזור לה לחזור לכוח, צריך להשיג כל מיני חפצים קסומים בשביל זה וכל הזמן נלחמים עבור החפצים האלה, הקרבות ממש כיפיים ומקוריים, אבל ג'ק דיי נורא בעבודה שלו. אבל מתישהו אחד מהנערים הטובים, ריימונדו שמו אם אני לא טועה, רב עם החבורה ובורח ממנזר השאולין בזעם ועם תחושת ניכור, ווייה מנצלת את זה ועושה לו מניפולציות. כשהוא לצידה הוא יותר אפקטיבי ועוזר לה להשיג את החפצים שהיא צריכה כדי לחזור לצורתה הגשמית ולהשתלט על העולם בקלות. לצערי זה רק לפרק אחד או שניים, סדרת ילדים, הטובים מנצחים. שוב, חבל.
• Mean Girls - Regina & Cady - ילדות רעות (2004) - טוב זה בטח כבר מוכר לרובכןם, זה נחשב על ידי רבים לצ'יק-פליק, אבל האמת לדעתי זה פשוט סרט מעולה לכולםן. מצחיק, מבית היוצר של טינה פיי המעולה, תסריט נהדר, משחק נהדר וגם חכם. רג'ינה ג'ורג' היא הנבלית האייקונית, הביץ' התיכוניסטית הגדולה בתולדות הקולנוע שמאז סרטי נוער מנסים רק לחכות אותה. כן גם היא חיקוי של הת'רס, אבל חיקוי משופר. רייצ'ל מקאדמס כל כך מעולה כי היא פשוט מרגישה טבעית בתפקיד הזה (ונראית מעולה בבלונד) בעוד מאז לא ראיתי אותה עושה תפקיד כזה, היא לרוב פרוטגוניסטית נוגעת ללב, ובכללי רואים אותה בראיונות והיא כל כך חמודה ונחמדה בניגוד לדמות של רג'ינה. היא שולטת בתיכון, בעזרת היופי והמניפולטיביות שלה. מה שמגניב הוא שבשלב מסוים בסרט זו קיידי - הרי היא לינדזי לוהאן בפריים לפני שהרסה את עצמה עם סמים ואלכוהול - שלוקחת את תפקידה של רג'ינה והופכת לביץ' האולטימטיבית בניסיונה להוריד את רג'ינה מכוחה. והן כולן כל כך יפות שזה לא אמיתי, אמנדה סייפריד, לייסי שברט, הביצ'יות רק מוסיפה למשיכה. ומה שיפה הוא ששתיהן כל כך טובות בתפקיד שלהן שאני לא יודע את מי אני מעדיף - את רג'ינה הביצ'ית בטופ או את קיידי הביצ'ית בטופ? הסרט מסתיים כשאף אחת לא בטופ ועם נטרול הביצ'יות, קיידי מחליטה שאף אחת לא טובה מאף אחת אחרת ושצריכים להיות נחמדים אחד לשניה. סיום יפה וטוב לסרט, אבל בהחלט חלק בי קצת מבואס, רוצה שמישהי תשלוט!
• Winx - the Trix - מועדון ווינקס - אז אם קראתםן את הפוסט הקודם שלי ראיתםן כבר שציינתי את זה בתור זיכרון דיי מוקדם שנמשכתי לסוג הזה של דמויות נשיות רעות וחזקות, גם בלי לדעת באמת שאני נמשך לזה. קצת מביך אני מודה, אבל זו האמת... אז המכשפות טריקס - אייסי, סטורמי ו... שכחתי. קייסי? לא, אבל בטח משהו דומה. הן אחיות? לא בטוח אבל הן חברות סוג של. אפשר לומר חברות מהתיכון, כשהתיכון הוא בית ספר לפיות, או מכשפות, והן גורשו משם כי הן היו תלמידות רעות או משהו. לא יודע, לא זוכר את ה-lore. אני רק זוכר שזו סדרה דיי אפיזודיאלית שהן תמיד מפסידות בסוף כל פרק כמו צוות רוקט, מלבד רצף של פרקים בסוף העונה הראשונה שהן גונבות את הכוח של בלום ומנצחות! הן נהיות המכשפות הכי חזקות ומשתלטות על עולם הפיות. כמובן, סדרת ילדים, זה לא נמשך יותר מדי זמן, הן מפסידות עד סוף העונה but it was good while it lasted.
• Carla Santini - Confessions of a Teenage Drama Queen - וידוייה של נערה מתבגרת (2004) - לינדזי הייתה בשיא ב-2004, עוד סרט תיכון של לינדזי לוהאן בפריים שלה, כשהיא נראתה באמת מהממת ברמה לא אמיתית. אבל זה בהחלט סרט הרבה פחות טוב, הדמות שלה שם לולה היא דיי בלתי נסבלת, אבל הדגש שלי כאן הוא על האנטגוניסטית שלה, קרלה סנטיני, אותה משחקת מייגן פוקס הצעירה שכמובן נראית פצצה אין מה לומר. היא גם משחקת מלכת תיכון ביצ'ית כמו רג'ינה, אולם היא בהחלט לא מחושבת ומניפולטיבית ברמה של רג'ינה. רג'ינה הייתה קצת פסיכופתית, קרלה רעה ונבזית אבל כן מרגישים שהיא טינאייג'רית עם בעיות בטחון עצמי משל עצמה ולכן היא תלויה בסטטוס שלה כמלכת התיכון הבלתי מעורערת כדי להרגיש בטוחה בעצמה. בכל מקרה קרלה היא דיי בייסיק ביץ' כזו שלא תפסיד את הכתר שלה לתלמידה החדשה, שהיא באמת דרמה-קווין. השיא של הסרט מבחינתי זה כשהדברים מסתדרים לקרלה כפי שהיא רצתה, בזכות זה שהיא הייתה ביץ' בלי הפסקה והשפילה את לולה עד שהיא בכתה, אז היא אומרת it even amazes me that I get everything that I want. איזה משפט מושלם. לצערי גם בסוף הסרט הזה מחליטים שאף אחת לא יותר טובה ולהיות נחמדים, אבל כאן זה מבוצע פחות טוב מבילדות רעות, קלישאתי מדי. בהחלט הייתי שמח אם קרלה הייתה פשוט זוכה בסוף הסרט וגורמת ללולה לעבור בית ספר, וואו איזו שליטה זו הייתה אז. באסה.
•  Jennifer's Body - Jennfier - הגוף של ג'ניפר (2009) - עוד סרט עם מייגן פוקס בשיאה, היא שוב מלכת תיכון כזאת, למרות שהיא כבר נראית לא בגיל, היא קצת יותר נחמדה הפעם. היא החברה הכי טובה של הדמות של אמנדה סייפריד, שבניגוד לילדות רעות, הפעם אמורה לשחק מן חנונית דחויה. בכל מקרה אז ג'ניפר הופכת לערפדית במהלך הסרט וכחלק מזה היא גם נהיית סופר חזקה והגוף שלה מתרפא מעצמו מפגיעות, אבל היא צריכה לאכול קורבנות בשביל זה, אז היא משתמשת ביופייה בשביל לפתות בני תיכון חרמנים לפגוש אותה לבד ואז טורפת אותם, וזה גם עושה אותה צעירה וחזקה יותר. מדליק! מתישהו גם יש סצנה לוהטת עם אמנדה. לצערי בסוף הסרט אמנדה נאלצת להרוג אותה כי היא ניסתה להרוג את חבר שלה ובתכלס היא כבר לא עצמה והיא טכנית כבר מתה. אז שוב הרעים מנצחים ולא מאפשרים לג'ניפר החביבה סך הכול לאכול בנים תמימים כדי להישאר צעירה וחזקה לנצח. אין צדק.
• How I Met Your Mother - Karma & The Perfect Cocktail - איך פגשתי את אמא - אז אנחנו כבר בקטגוריה כאן של סדרות אקראיות שבאיזה פרק הייתה אישה שהפגינה שליטה באופנים מסוימים דיי מינוריים בחלק מהסצנות וכל אחד ואחת בטח יראו את זה אחרת, זה דיי רחוק מפמדום בנקודה הזו, אבל אלו עדיין קטעים שאני אוהב. אז אחד הפרקים הוא אחרי שבארני פגש את קווין לראשונה, או בשם החשפנית שלה - קארמה, והוא נדלק עליה ורוצה שתצא איתו. אז היא מביעה כלפיו חיבה אבל מתלוננת על כמה שהיא בעבודה - במועדון החשפנות שבארני לקוח קבוע שלו - ואומרת שהם יכולים להיפגש בזמן שהיא עובדת אבל המנהל שם עליה עין. אז בתכלס היא דיי סוחטת ממנו טונה כסף ככה דרך מניפולציה, אז זה מדליק. הוא עולה על זה בסוף והם מתחילים לצאת באמת אבל זה כבר לא קשור. בפרק בעונה שש בארני ומארשל רבים וזה גורם לכך שמרחיקים את החבורה מהבר הקבוע שלהם אז לילי ורובין צריכות לחשוב על הקוקטייל המושלם כדי לשכר את מארשל ובארני ולגרום להם להתפייס. עכשיו הקטע שמדליק אותי הוא כל כך שולי ואקראי, אתם לא תבינו מה זה קשור לפה - איזו אישה אחת וחבורתה שמות עין על השולחן הקבוע של החבורה כשלילי ורובין יושבות שם. היא לובשת ג'ינס צמוד והתחת שלה בהחלט נראה נפלא שם, אין לה אפילו טקסט בפרק, אבל כשמגרשים את החבורה האישה הזו ממהרת לתפוס את השולחן שלהם בשביל החבורה של עצמה והיא נותנת ללילי ורובין מבט זדוני מנצח. זהו. אקראי לחלוטין אבל הרגע הזה עשה לי וואו משום מה. אליסון הניגן וקובי סמולדרס נשים יפהפיות ויש הרבה רגעים בסדרה שהן נראות מושכות ביותר, אבל משום מה אני לא מצליח לחשוב על רגע של שליטה זדונית כזו שהיה להן. יש להן רגעים של שליטה בזוגיות אבל זה מרגיש אחר. אבל איכשהו אישה אקראית שתפסה להן את השולחן ושלחה מבט מסריח עושה לי את זה, מראה אולי כמה המשיכה הזו קשורה באלמנטים הכי קטנים ואגביים כביכול.
• Seinfeld - Elaine & Su Ellen Michke - סיינפלד - אז איליין היא דמות אדירה ובהחלט יש לה מספר רגעים בסדרה שהיא מראה שליטה בסביבה שלה בזכות כוחותיה הנשיים. האהוב עליי הוא כנראה בפרק שג'רי וג'ורג' צריכים להגיש תסריט לפיילוט למנהל של NBC ומגיעים אליו הביתה ושם רואים במקרה את ביתו הקטינה עם מחשוף נדיב. ג'ורג' שולח אליה מבט ארוך מדי ונתפס על ידי המנהל מה שדיי חורץ את גורל הפיילוט. אם אני לא טועה דניס ריצ'רדס משחקת את בתו, כך שקשה להאשים את ג'ורג'. בכל מקרה אז ג'רי וג'ורג' אומרים לאיליין שלה אין את האמצעים להסיח גברים בצורה הזו אם הכוונה מובנת, אז היא מנסה להוכיח שהם טועים. וכשג'רי וג'ורג' אורבים למנהל NBC במסעדה, איליין מגיחה עם מחשוף רציני ומרשים ומצליחה לזכות בתשומת ליבו. ככה היא גם מאפשרת לפיילוט לצאת לפועל וגם מצליחה באמצעות זה שידה העליונה כעת עם אוזנו הקשובה של מנהל הרשת, לגרום לג'ורג' וג'רי לכתוב את הדמות שלה לתוך התסריט שלהם באופן שהיא רוצה. למעשה היא הייתה כה אפקטיבית שהמנהל של NBC התאהב בה ובהמשך העונה לאחר שנדחה על ידה הלך להתנדב בגרינפיס ומת במהלך משימה. אחח סיינפלד. בפרק אחר אנו רואים את סו אלן מישקי, האויבת של איליין שתמיד גנבה לה את החברים בזכות זה שהסתובבה בלי חזייה. איליין כעקיצה קונה לה חזייה ליום הולדת אך היא מתעלה עלייה ולובשת אותה כטופ בצורה שעוד יותר מושכת תשומת לב גברית. היא כל כך מושכת תשומת לב גברית שקריימר רואה אותה ברחוב בזמן נהיגה ועושה תאונה. הוא תובע אותה בעקבות כך אך סו מצליחה להגיע אל ג'רי ולהקסים אותו כדי שיעיד במשפט לטובתה. ג'רי בסוף נשבר במשפט אבל סו בכל זאת מנצחת כשבפרודיה על המשפט של או ג'יי סימפסון עורך הדין של קריימר אומר לסו לשים את החזייה בבית המשפט. היא שמה את זה מעל הבגדים כמובן ושולטת בראיה המרכזית וכך היא מראה שהחזייה לא עולה עליה לכן היא לא שלה ויוצרת דרמה במשפט. אחח סיינפלד. האמת היו לא מעט נשים מושכות בסיינפלד, הייתה לו חברה אחת שהייתה כל כך יפה שהייתה יכולה לבטל דו"חות מהירות, להשיג כרטיסים למופעים, לעקוף תורים בקלות בזכות היופי שלה, כאילו זה ממש כוח על. מה עוד היה? אה הייתה את קת'י גריפין, שהיא לא מושכת כמו נשים אחרות שהיו שם אבל היה את הפרק שהיא הופכת למצליחה ברמה לאומית בזכות זה שהיא יורדת על ג'רי וכל פעם שהוא מנסה לגרום לה להפסיק כי היא פוגעת בשמו הטוב, היא רק הופכת יותר פופולרית בעקבות זה, אז זה דיי מדליק שהיא זוכה בהצלחה ישירות על חשבונו.
• Doctor Who - Cassandra, Midnight, the Wire - דוקטור הו - עוד כמה שעשויות להיראות דיי אקראיות: אז הייתה את קסנדרה שפגשו אותה בעונה הראשונה של הסדרה המחודשת בעתיד והיא כביכול בת האדם האחרונה, למרות שבפועל היא חתיכת עור מתוחה. אז זה לא מדליק, אבל בפרק בעונה השנייה הם פוגשים אותה שוב, אבל הפעם היא מצליחה להעביר את התודעה שלה לתוך רוז, כשביליי פייפר נראתה אז בשיאה. הגישה הביצ'ית שלה יחד עם הגוף של בילי והעובדה שהיא השתלטה למישהי אחרת על הגוף דיי מדליקים. אולם זה לזמן קצר, טוב כולן לזמן קצר, זו סדרה מאוד אפיזודיאלית שהכול שב על כנו בסוף הפרק או הסאגה. בפרק אחר הדוקטור לבדו על מטוס/מעבורת עם אנשים זרים, כשמשהו בחוץ דופק על הדפנות. זה באיזו פלנטה שאי אפשר להיות חשוף בה לאור השמש או שישר מתים, משהו כזה. בכל מקרה מתישהו מגלים שהמעבורת נתקעה, הטייסים מתו, ולא נראה כאילו משהו הצליח להיכנס פנימה אבל הקלסטרופוביה והפאניקה גורמים לתרעומת בקרב הנוסעים ומתישהו בכאוס נראה שמשהו השתלט על אחת הנוסעות. היא מתנהגת מוזר ומתישהו מתחילה לחקות את הקולות של כולם כמו ילד בן 10. מתישהו היא מתבייתת על הדוקטור ומחקה רק אותו, ואז היא מתקדמת כשהיא סוג של מחקה אותו בזמן שהוא מדבר, בו זמנית, באופן בלתי אפשרי. ואז החלק המגניב היא מחקה אותו לפניו - היא מקדימה אותו. כולם משוכנעים שהטפיל הזה עבר אליו והוא בהלם משותק, כמעט זורקים אותו מהמעבורת למותו בזמן שלנו ברור שהטפיל הזה נשאר בתוך האישה הזו שעושה לשאר הנוסעים מניפולציה, בסוף הדיילת קולטת מה קורה וזורקת את האישה במקום. הרעיון של טפיל שהצליח להשתלט על הראש של הדוקטור, זה שהוא בתוך גוף נשי, וזה שהאישה הזו מתישהו מתחילה במניפולציות כלפי הנוסעים, נותן לי תחושה של שליטה נשית, למרות שזו לא בדיוק אישה היצור הזה. בפרק אחר בשנות החמישים הטלוויזיה משתלטת פיזית על הצופים וגונבת להם את הפרצופים באפקט מלחיץ. הישות הזו, הכבל, מואנשת בצורה של שדרנית חדשות שמתכוונת להשתמש ברייטינג השיא של ההמלכה של אליזבת' השנייה כדי לגנוב לכולם את הפרצופים ולהגיע לצורה גשמית, משהו כזה. מתישהו יש לה צחוק זדוני מעולה שדיי עושה לי את זה. אלו דוגמאות מוזרות נכון? אני מוזר? טוב אני מניח שזה מרחב של no kink shaming אבל אני מניח שזה מוזר. אני חושב שהיה איזה ספיישל קריסמס עם הדוקטור ה-11 בתקופה הויקטוריאנית עם הסייברמן שמשתלטים על אישה אחת, צעירה עם מחשוף נחמד, ואז יש לה כוחות מיוחדים והיא הופכת לסוג של המנהיגה שלהם. אני לא ראיתי אותו מלא זמן אז אני לא זוכר מה עוד יש בו אבל שווה אולי צפייה חוזרת. לא ראיתי אחרי הדוקטור ה-11 אז אולי פספסתי משהו טוב.
• The Office - Nelly - המשרד - דוגמה אקראית נוספת, אני מניח שהאסוציאציה הגיעה מזה שמי שמשחקת את נלי, קת'רין טייט שמה אם אני לא טועה, שיחקה גם את דונה נובל בעונה הרביעית של דוקטור הו. היא הייתה דמות חביבה אם כי מעצבנת שם והאמת שגם כאן. מה שאני אוהב כאן זה שבאחד הפרקים, בעונה שמונה כבר אם אני לא טועה, אחרי שמייקל סקוט כבר הלך ועכשיו אנדי המנהל, אנדי לא נמצא, הלך לזכות בליבה של ארין. נלי לוקחת שליטה על המצב; היא פשוט נכנסת למשרד, נכנסת למשרד המנהל, ומתיישבת. היא פשוט אומרת שעכשיו היא המנהלת. ויש את הבוס שמעליה שלא ממש מתווכח איתה כי היא מושכת אותו, והיא פשוט נותנת לכולם העלאות כדי שלא יתלוננו ויראו בה המנהלת, היא קולטת כל אדם שם ועושה לו את המניפולציות המתאימות כדי שיכירו בה כמנהלת, אצל רוב העובדים זו פשוט העלאה בשכר, דווייט כמובן רוצה הכרה, היא נותנת לפאם פשוט לישון במשרד שלה כי היא אמא טרייה בלי שעות שינה, ופאם לא מבינה מה קורה ושואלת אותה אם היא מכשפה. אנשים לא אוהבים את המשרד אחרי שמייקל סקוט עזב אבל אני מת על הפרק הזה, גם מצחיק וגם מדליק. וג'ים שהוא חבר טוב ונאמן לאנדי מתישהו צריך להיכנע כי כל שאר המשרד מכיר בה כמנהלת החדשה. איזה מדהים אה? מבינה שמה שהיא צריכה כדי להיות מנהלת זה פשוט שיכירו בה כמנהלת, כמו קסם, למלא את הבורג הזה במערכת. ופרק אחר כך אנדי חוזר ואומר לה שהיא לא יכולה להיות המנהלת כי הוא המנהל אז היא פשוט מאיימת לפטר אותו ומתחילה לקצץ לו בשכר והוא מתקפל, ועצם זה שהוא מתקפל אומר שהוא מכיר בכך שיש לה את הסמכות לעשות זאת, כלומר הוא למעשה מכיר בה כמנהלת עם סמכות עליו. אז זה משחק של שפן שמה שצריך בו זה ביטחון והיא לגמרי קרעה אותו בזה. כמה פרקים אחר כך מצליחים להוריד אותה, לא זוכר איך בדיוק, אבל היופי הוא שבפרק-שניים האלה היא באמת מנצחת בסוף ובזכות שליטה נשית מושלמת.
• Snow White and the Huntsman - Queen Ravenna - שלגיה והצייד (2012) - אני לא חושב שאי פעם ראיתי את הסרט במלואו, נראה לי תמיד דילגתי לחלקים של שרליז ת'רון, למי אכפת מהעלילה האחרת שם? היא מושלמת בתפקיד של המלכה המרושעת. היא מתחילה בכך שהיא מתחזה לקורבן מלחמה והמלך שמגיע למקום רואה אותה, פשוטת עם כזו, סובלת, אך יפהפייה, ומחליט להינשא לה. וביום החתונה אחרי שהופכת למלכה היא הורגת אותו ומכניסה את הצבאות שלה לממלכה. ככה עושים השתלטות, מעולה. שאר הסרט היא כבר מלכה והיא עושה מה שהיא יכולה בשביל להישאר צעירה וחזקה לנצח, כולל לשאוב את הצעירות של בנות אחרות, וואו זו סצנה מדהימה. היא מנסה לתפוס את שלגיה וכמעט מצליחה כזה כמה פעמים, כי היא צריכה רק להרוג אותה בשביל להישאר צעירה לנצח או משהו כזה, וכמובן זה סרט הוליוודי אז "הטובים" מנצחים בסוף, למרות שהיא יותר חכמה, כוחנית ואכזרית מהם, היא אמורה בתכלס לכתוש אותם בקלות אם לא היה להם מגן עלילה. ארג. יש גם סיקוול וגם בו יש רגעים יפים, שרליז חוזרת בזכות קסם כלשהו והפעם יש גם את אחותה מלכת הקרח שמשוחקת על ידי אמילי בלאנט, אבל שוב אני פשוט צופה בסרטים האלו ברגעים של הנבליות, השאר פחות מעניין.

טוב זהו לבינתיים, אפרסם בקרוב את חלק 2. אלא אם כן זה נוראי ולא מעניין אתכןם בכלל-בכלל אני מניח.

אני מרגיש שאני פשוט מעביר את הימים, כלום לא קורה, כלום לא משתנה, אני לא משתנה.

נגמר הסמסטר, נגמרה השנה השנייה, אז כביכול יש לי עכשיו יותר חופש, חוץ מזה שהתחלתי לעבוד בעבודה חדשה עוד לפני שהסתיימו המבחנים, אז לא באמת היה לי חופש. ואני לא ממש אוהב את העבודה, אבל זו עבודה אז אני מניח שזה לא משהו שצריך לאהוב במיוחד. בכל מקרה חתמתי לשנה בדבר הזה, לא באמת יעשו לי משהו אם אחליט לעזוב קודם, אבל אני מכיר את עצמי, אני אשאר רק מתוך האי נעימות של לדבר עם הבוס.

אבל זה לא לוקח כל כך הרבה זמן מהיום, כביכול שאר היום אני יכול לעשות מה שאני רוצה, להשקיע בעצמי, אבל כמובן שאני לא עושה את זה. אני קצת עושה דואולינגו, ללמוד איטלקית, זה אפשר לומר שזה משהו, בא לי לדעת שפות, אבל אני שם יותר משקל על מנגנוני האשמה של דואולינגו מאשר על כח הרצון שלי. גם אמרתי לעצמי שאכתוב, אנגן, אשיר, אקרא, אבלה יותר עם חברים. כמובן שזה לא קורה. אני מבלה קצת יותר עם חברים מאשר בסמסטר, אבל זה שרוב המשמרות בעבודה שלי הן בערב לא עוזר.

הלכתי אתמול להופעה של חבר, גיטריסט תותח שלומד ברימון, ניגן בס בלהקה, ניגנו ביחד פרוג רוק משובח, היה מדהים. כמובן ששמחתי מאוד בשבילו, אבל השמחה הזאת באה עם מחשבות על עצמי כי אני בן אנוש מטומטם. "איזה תותח. איזו נגינה מדויקת. בלי טעויות, כאילו אוטומטי. כל הלהקה. ולמה? איך? כי הם מתאמנים כל יום כמעט שעות, במשך שנים, כדי להגיע לרמה הזאת. אתה מתחיל משהו ומוותר ישר כי אתה לא ברמה גבוהה. אתה בקושי מתחיל משהו. מה אתה עושה בבית? יושב וצופה בסדרות וסרטונים, ומאונן יותר מדי. פלא שאף אחת לא רוצה אותך?"

וכמובן אני מסתכל על כל הבנות היפות בקהל בכמיהה. ואני חושב שאם הייתי בת הרצפה הייתה רטובה מרוב שהלהקה ניגנה טוב. אין מה לעשות, מדליק לראות דבר כזה, מוזיקה עושה משהו אחר. ואני חושב "בת שנראית ככה, רואה את החבר'ה מופיעים לעומת אדם כמוני בקהל, אין השוואה בכלל, אני לא יכול להאשים אותן, זה פשוט הרבה יותר ממגנט. רוצה שירצו אותך? תעשה משהו מרשים כזה. תשקיע זמן יא עצלן. במקום להתמרמר על עצמך יא אפס. אתה תמות לבד ככה".

הפסיכולוג שלי לא מסכים איתי כשאני קורא לעצמי עצלן, הוא אומר שזה נובע מדברים אחרים, פחדים וכו'. כי אני מסוגל להשקיע הרבה עבודה בדברים אחרים. אני מניח שזה נכון חלקית, אבל מה משנה כבר הסיבה שאני לא מתחיל כלום אם אני לא מצליח להשתנות? מה ההבדל כבר בין לא להתחיל מתוך עצלנות או מתוך פחד לכישלון או פרפקציוניזם אידיוטי אם גם לדעת שהסיבה היא הפחד הזה לא משנה אותו? אני גם תוהה למה אני ממשיך ללכת לפסיכולוגים שלוש שנים אם אני לא משתנה. טוב אני מרגיש שאני הולך כבר בעיקר בשביל לקטר, אני צריך לגדף על עצמי גם בקול רם, לא מספיק בתוך הראש שלי. אני לא עושה כלום פרודוקטיבי כל השבוע ורק מחכה לשלושת-רבעי שעה עם הפסיכולוג להוציא חלק ממה שמסתובב לי בראש. ובכל מקרה כשמתחילה הפגישה אני שותק והוא צריך להוציא ממני את מה שרק חיכיתי לפלוט.

אולי בגלל זה אני כותב כאן, השלושת-רבעי שעה בשבוע של להתעצבן על עצמי אצל הפסיכולוג לא מספיק לי, אני צריך גם במהלך השבוע, ובאופן פומבי ומביך יותר. ואולי אני כותב כדי שלא אבהה לחלל בחוסר מעש ואאלץ להחליט להתחיל לעשות משהו פרודקטיבי לשם שינוי. אולי גם זה מטומטם, לרדוף אחרי להיות כמה שיותר פרודקטיבי כל הזמן, נגע קפיטליסטי שכזה. אני לא רודף אחרי להיות מרוצה מעצמי כפי שאני כרגע כי אני אפילו לא רואה בזה משהו אפשרי; אעשה דברים פרודקטיביים, אשתפר בכל תחום בחיים בערך, ואז כשאני אותו אדם משופר, האדם שאני חולם שאני אהיה שנים אבל לא באמת פועל כדי להיות אותו אדם, אז נוכל לדבר על להיות מרוצה מעצמי. כרגע אני לא רואה את עצמי טוב בשום דבר כפי שחבר שלי טוב בלנגן. בטח שלא בלנגן, הגיטרה שלי לא מצפה לשום דבר.

הייתי אומר שגם למות זו אופציה, אבל למות לוזר מרגיש לי מביך מדי, איזה מלכוד.

אני לפעמים מקנא בתשומת הלב שנשים מקבלות, כאילו כן, ברור שיש תשומת לב שהיא לא רצויה ויש כל מיני שיט שאני לא יודע איך זה לחוות אותו, אבל זה בדיוק זה - אני יודע לחוות רק את איך שאני מרגיש, ואני מרגיש... בלתי נראה, כל כך הרבה זמן. אולי זה גם בא בסתירה להיותי בחור דיי מופנם שכן רוצה פרטיות, אבל נראה שהחיים מלאים בסתירות. דבר שברור לי הוא שאני לא רוצה להיות כל כך בלתי נראה כפי שאני בקטע הזוגי. זה... כבר יותר מדי זמן ככה. 

לא יודע מה אני כותב עכשיו, אני קצת מאלתר תוך כדי. זה מן הסתם לא קשור פשוט להיותי גבר, יותר לאישיות שלי, יש מספיק גברים שיודעים טוב לקחת תשומת לב, לרוב הם בלתי נסבלים, לפעמים דווקא אחלה אנשים. אבל מה שכן, עם האישיות הביישנית שלי, בתור אישה, אני מרגיש שהייתי מסתדרת יותר.

חצי מהעולם הן נשים, בעצם אני חושב אפילו 51%, רוב. ובכל זאת איכשהו תמיד מרגיש לי שיש בערך 10% נשים וכל הגברים מתחרים עליהן. זה כנראה קשור לזה שהחוויה העיקרית שלי של לחפש זוגיות היא אונליין. וכולם כבר שמעו על זה שבאפליקציות היכרויות זה בערך 90% גברים ושבהן רק 10% מהגברים נחשפים ל-90% מהנשים וככה הסיכוי שלהם לקבל מאצ'ים גבוה יותר מאשר 90% מהגברים שרואות אותם רק 10% מהנשים. משהו כזה, אני בטוח שזה יותר הדרגתי ושיש עוד משתנים אבל זה מספיק בשביל ליצור את העיוות שגורם למישהו כמוני שמוריד את האפליקציה אחרי שלא הלך לו זמן מה וחושב שאם אני אעשה את זה נכון ואשקיע זה יכול לשנות את המצב, לחוות את האכזבה הקשה שבאה דיי מהר.

בהתחלה יש כמה מאצ'ים כי זה עושה לך בוסט, ואני חושב "היא עשתה לי לייק, זה אומר שהיא חיבבה מה שהיא ראתה ושהיא מעוניינת בי באותה מידה שאני מעוניין בה" זה הרי הקטע של ההדדיות שם הלא כן? צריך שניים למאצ'. אז אני יודע שאני הגבר ומוטב שאני אשלח לה הודעה. אז איך אני מתחיל שיחה עם רוב האנשים שאני פוגש בכדור הארץ הזה? אומר "היי", "שלום", או "מה נשמע?" מן הסתם אני לא מצפה שזו תהיה השיחה, זו רק מן התחלה כזו של נימוסין, ושאני אראה שהיא מגיבה לי ושנינו בצ'אט ואז יהיה אפשר להתחיל לדבר באמת. אבל אתן כבר יודעות... לא!!!!! אני לא יודעתי אז שלכל אישה שעשיתי לה לייק יש כבר מאה מאצ'ים ובתשעים מתוכם כתוב איזה "היי" ואז מן הסתם היא תבחר לדבר עם העשרה שכתבו משפטים מקוריים, כי אי אפשר לדבר עם מאה איש. ולא ידעתי שהיא קיבלה את כמות המאצ'ים הזאת רק מאתמול.

אז אני משתפר בלהתחיל שיחות ולומד מה לא לכתוב, אבל זה קצת מאוחר מדי, כי האפליקציה נתנה לי כבר דירוג, והמאצ'ים שהיו לי לא ענו לי מהסיבה המתוארת לעיל, אז כנראה שאני לא בחור כל כך נחשק בעיני האפליקציה. אז אני משתפר ואיזה פעם בשבוע כן מקבל מאצ' אבל אז לומד שזו לא רק פתיחה טובה, כל משפט חייב להיות שנון ומושחז, או משהו שיסקרן אותה, אחרת היא תפסיק לענות עוד לפני שאפשר לעשות אפילו סקרול לשיחה. ואז כבר מפסיקים לקבל מאצ'ים בכלל, כי זהו לא הייתי מספיק טוב בהתחלה בשביל להיות ב-10% שמקבלים חשיפה. אז עם כמה שהשתפרתי בלשאת שיחה באפליקציה אפילו עד הוואצאפ, הפסקתי לקבל מאצ'ים אז זה לא עוזר, ואם לא הצלחתי להגיע לדייט עם האחת שכן הגעתי איתה לוואצאפ, שאני מגלה שזו פשוט תחנה ארורה שנייה שלא מבטיחה דייט בכלל, אז לא יהיה לי דייט הרבה מאוד זמן. ואני לא יודע שפשוט לא רואות אותי, אז אני מניח שכל אחת שאני עושה לה לייק ואני לא מקבל מאצ' איתה גם חודש אחר כך, משמעו שהיא עשתה לי שמאלה, לא מחבבת את מה שהיא רואה. גם כשאני משנה את הפרופיל, את התמונות שאני שם, את מה שאני כותב, אני פשוט לא בחור נחשק כנראה. ומן הסתם זה גורם לי להרגיש רע. וזה קורה בכמה אפליקציות ביחד, כי דיי כולן עושות בוסט בהתחלה ויש מאצ'ים, לא יכולתי להשתפר בשיחות וללמוד עם כמות המאצ'ים של אפליקציה אחת שדועכת כבר אחרי כמה ימים. ואני מדבר על נגיד מאצ' או שניים ביום או נגיד מתוך 50 לייקים, שזו תוצאה סבבה לגברים. אז בכמה אפליקציות אני כבר נהיה בלתי נראה וזה מוסיף לחוויה שלי במציאות מתוך היותי באמת שקט ומופנם וביישן. אני יכול להיות מאוד פתוח ולא שקט בכלל עם החברים שלי, אבל בספרה הציבורית, אני באמת נהיה בלתי נראה.

אני פשוט רואה את זה. אני רואה אנשים אחרים ממגנטים תשומת לב, לא חייבים להיות סופר כריזמטיים, סתם פשוט - ברור שהם קיימים בחדר, הנוכחות שלהם שם. הם והן. ואני... לא. לא מושך עיניים בכלל. ואני רואה אחרים מדברים אחד עם השני וצוחקים ופתוחים ולפעמים אולי אני שומע את השיחה שלהם ויש לי מה להוסיף, אבל אני לא אומר, איך אני אצטרף אליהם לשיחה? הם לא מכירים אותי זה יהיה מוזר, מה אני מצוטט להם? ואם הן בנות אז יש לי גם את החשש שאהיה קריפ, לא משנה מה אני אומר לא חשוב הנושא, עצם זה שהן מדברות ביניהן, גם אם בקול רם ומקום ציבורי פתוח שכזה, אפילו חברתי, אבל אני לא חלק מהשיחה שלהן ואני מקשיב להן, אני מרגיש שיחשבו שאני קריפ או מטרידן או משהו, לא יודע. אז עם בנות ממש לא יוצא לי לדבר הרבה. 

טוב ברור שבמסגרות שבהן אני נמצא הרבה זמן, מתחילים לדבר מדי פעם עם אנשים, וגם נשים. יש גברים שככה פוגשים בנות זוג, מבלים איתן במסגרת משותפת זמן מה, יוזמים אינטראקציות, יוצרים כימיה, מתישהו שמים את הקלפים על השולחן שיש עניין ואז מזמינים לדייט פרופר אני מניח, אולי עם חלק זה אפילו יותר הדרגתי מזה עד שאין אפילו את הדייט פרופר כי הם כבר בילו ביחד לבד כל כך הרבה לפני שזה היה זה ומתישהו זה פשוט נהיה זה במעבר חלק. אז כן, אני לא. אין לי מושג איך עושים את זה. אני כל כך א-מיני כשאני מדבר עם בנות במעגלים חברתיים, מתאים בול לפרנדזון. טוב, גם לפתח מערכת יחסים כידידים קשה לי, גם עם גברים וגם עם נשים. יש לי חבורה של חברים קרובים, באמת כמה חברים טובים מאוד, אבל אנחנו מאז בית הספר, חלק אני מכיר מכיתה א' חלק מהתיכון. מאז לא ממש הצלחתי ליצור חברויות חדשות. הייתי קרוב עם החברים בצבא, זו חוויה משונה ומגבשת אז ברור שמתקרבים, אבל אחרי הצבא נפגשתי עם אחד מהם פעם אחת. שירתתי רחוק מהבית יחסית אז אלו אנשים מכל הארץ. ניסינו מספר פעמים לקבוע איזה מפגש איחוד ולא הצלחנו, הם מנסים שוב האמת. וגם ממסגרות אחרות לא הלך לי.

אני עכשיו באוניברסיטה, מקום מאוד חברתי ומתאים ליצור בו חברויות חדשות, יש לי כמה ידידים שם, אבל לא כאלו שאני מדבר עמם מחוץ ללימודים יותר מדי, בטח לא נפגש עמם מחוץ ללימודים. היחידה שכן זו אקסית שלי, שאנחנו לומדים באותה שנה באותו חוג בצירוף מקרים. מדי פעם אנחנו מתכתבים בוואצאפ, היא הזמינה אותי ליום הולדת שלה פעמיים בשנתיים האחרונות, מאז שחידשנו את הקשר, אפילו בקיץ שעבר הלכנו לראות כמה סרטים ביחד, שזה משהו שחסר לי כי אני אוהב קולנוע - והחוג ששנינו לומדים בו הוא קולנוע וטלוויזיה - וחברים שלי כל כך יבשים כשזה נוגע לקולנוע, קשה איתם, הם עושים סיפור מאפילו להיפגש בבית לראות סרט, פספסתי כל כך הרבה סרטים בגלל זה כי מוזר לי ללכת לבד, אפילו כשעבדתי בבית קולנוע! עכשיו אני חושב שיש לה חבר אז זה פחות מתאים אני מבין. ולפני שתקפצו למסקנות היה פוסט אחר שפרסמתי שדיי פירטתי את כל מערכת היחסים הקצרה שלנו והבעיה העיקרית שלי הייתה עניין המשיכה בקצרה.

טוב איפה הייתי? טוב אז יש לי כמה חברים מאוד טובים אבל שלא ממלאים את כל הצרכים שלי בדיוק, טוב לא יודע אם זה המינוח הנכון לכוונה שלי, כמו עניין הקולנוע הכוונה, אבל עוד הרבה עניינים אחרים. וגם שיחות, בגדול הם טובים אם אני צריך להוריד משהו מהלב בשיחות עומק, אבל לא תמיד, הם נוטים להיות נורא עמוסים, אפילו שמדובר בכמה אנשים שונים. וגם לא עם כל אחד נוח לדבר על כל דבר. אז כן חסרים לי קצת חברים נוספים, או חברה מן הסתם, אפילו ידידה טובה, אבל אני לא ממש רואה את זה קורה בקרוב. וכמובן שחברה זה הדבר שהכי חסר לי כי בנוסף ללהיות אממ... חברה טובה, כאילו חברה כמו חבר, כמו שכולן בערך כותבות באפליקציות "מחפשת את החבר הכי טוב שלי" והאינסטינקנט שלי יהיה לכתוב להן "נסי להיזכר איפה שמת אותו בפעם האחרונה" או "ניסית להתקשר?" אבל אני מתנגד אליו כי זה יותר מדי בדיחת אבא. טוב אז בנוסף לרובד החשוב הזה יש את הקטע המיני. ועזבו שליטה והכלוב, פשוט... הכי בסיסי, מגע כלשהו. אנשים מתייחסים הרבה לאפליקציות הללו כאילו הן בעיקר לסטוצים וזאת הבעיה שלהם, כמה שזה שטחי, ואני כזה "אנשים אשכרה מצליחים להגיע לסטוצים מהאפליקציות?" זו כל כך הרבה עבודה להצליח להגיע לדייט מהאפליקציות ובסוף שזה יהיה לילה אחד? ותשעים אחוז מהנשים כותבות שם "קשר רציני בלבד" איך זה לעזאזל אפשרי להגיע לסטוץ מזה? טוב אני קורא כאן את הבלוגים אני יודע שהרבה נשים כן עושות גם את הקז'ואל ונהנות מזה. זו בטוח תכונה שאני ממש מקנא בה, לא יהיה קשה למצוא גבר שירצה, פשוט הסינון הוא העניין אצלכן; שיהיה בטוח, אמין, לא אידיוט, עם טאקט, מכבד, עם רגש ואחרי הבסיס הזה גם לסנן לפי דברים אישיותיים אחרים שכל אחת העדפותיה. אני פתוח לסטוץ, יזיזות, מערכת יחסים ארוכה, קצרה, קשר עם פוליאמורית או מישהי בזוגיות פתוחה, לא יודע, כל וריאנט אחר בערך, פשוט חסר לי מגע, כמובן שאני רוצה גם את החיבור הרגשי, אבל האמת אין לי מושג איך מגיעים למגע מיני בלי חיבור רגשי, עם כמה שאני גבר שהיה שמח לכל דבר קז'ואל. עשיתי סקס פעם אחת בחיים, וזה היה לפני כ-4 שנים, לא כזה הרבה זמן אני מניח, יש כאלה שיותר, אבל אני מרגיש כל כישלון צורב מאז בניסיון להגיע למגע כלשהו. פעם אחרונה שהיה לי מגע מיני כלשהו היה לפני... שנה וחצי נראה לי. בקיצור, זה חסר, מאוד.

טוב האמת אני כן יחסית מצליח באפליקציה אחת, אוקיי קיופיד, שאפשר לפרט שם הרבה יותר על עצמך, הפרופיל שלי מאוד מלא, אולי אפילו אני צריך להוריד שם דברים, להשאיר יותר מקום למיסתורין לא יודע. אז האמת שם הצלחתי אפילו לעבור את המאה מאצ'ים (!) כמובן שזה מאז שהורדתי את האפליקציה שזה מלפני שנתיים וחצי בערך. את האחרות מחקתי והחזרתי, זו הכי קונסיסטנטית. אבל עדיין מעל מאה זו הצלחה כבירה בשביל גבר, הצלחתי להגיע למספר דייטים משם, לצערי לא מערכת יחסים, הכי הרבה ארבעה דייטים עם אותה אחת, אבל זה היה בלי מגע בכלל, אמרתי פרנדזון? עם אחת הצלחתי להגיע למגע מוקדם יותר אבל עדיין לא ממש הלך איתה, בעיקר שוב הקטע של המשיכה. לעתים אני מרגיש כל כל כך לוזר באפליקציות ורוצה לקבל מאץ' כלשהו אז אני עושה לייקים לנשים שאני לא באמת כזה נמשך אליהן, משכנע את עצמי שאולי כן, וכשמגיעים לדייט מבין שאלו גם היו התמונות הכי מחמיאות שלהן, וכנראה גם לא עדכניות בכלל. אז זה אולי מסביר איך בכל זאת הצלחתי להגיע למספר דייטים מהאפליקציות ולקבל יחסית הרבה מאצ'ים, הורדת הסטנדרט של עצמי, לא בדיוק אסטרטגיה מנצחת לטווח... כלשהו. מה עוד מסביר את זה? זה שבקיופיד אני יכול לשלוח הודעה למישהי גם בלי מאצ' ואז כשהיא תראה אותי היא תראה את ההודעה ותדע שעשיתי לה לייק, מה גם ששליחת ההודעה מעלה את הסיכוי שהיא תיחשף אליי בכלל, קצת מקדמת אותי כלומר, לא יודע בכמה ממש, אבל זה מורגש מעט. אני גם יכול לראות בקיופיד את הנשים שכבר עשיתי להן לייק בעבר. אז מה עשיתי? היו ימים שהייתי מבלה שעות בלעבור על הנשים שעשיתי להן לייק ולמצוא על מה להגיב בפרופיל שלהן, וממש השתדלתי שזה יהיה משהו אישי ולא הודעת העתק הדבק. בין אם זה על תמונה שלה או משהו שהיא כתבה או שאלה שהיא ענתה עליה שם. להשתדל שזה יהיה משהו שנון ומצחיק, אבחנה אולי בתמונה שגברים אחרים לא שמו לב אליה כי הם לא בהו בה דקות שלמות כדי למצוא מה לכתוב עליה. כי זה קשה, יותר מדי בנות לא נותנות ממש עם מה לעבוד, לא כותבות כמעט כלום, או באמת כלום, עושות תמונות מאוד גנריות; תחשבו שלוש תמונות מול המראה כשהטלפון מסתיר חצי פרצוף ולא כתבה כלום בפרופיל, מקסימום "קשר רציני", מה אפשר להגיב על זה שיהיה אישי לפרופיל שלה? אבל הצלחתי למצוא דברים אישיים לכתוב לדיי הרבה נשים, גם אם הייתי צריך לבהות בפרופיל שלהן זמן מה במטרה לפצח משהו. כמובן עדייו רובן לא ראו או עשו שמאלה, אבל כן מצאתי שאת המאצ'ים שאני מקבל מדי פעם זה בדרך כלל בתגובה לאיזו הודעה אישית שכתבתי ולא סתם מאצ' מלייק רגיל. השבוע קצת חזרתי לנסות את האסטרטגיה הזו, בינתיים היה לי מאצ' אחד מזה שהיא כבר הספיקה לעשות לי גוסטינג אחרי הודעה אחת, דווקא חשבתי שכתבתי לה משהו חביב. אז כן, יהיה מאתגר. 

כן אני יודע מה תאמרו "אין תחליף ללנסות בחיים האמיתיים, צריך לעשות את זה, משתפרים, זה מפתח כישורים לעוד דברים בחיים" זה גם דיי מה שחברים שלי אומרים לי. בתכלס כשאני חושב על זה, דווקא כן ניסיתי מספר לא מבוטל של פעמים, לא מלא, אבל היה, ואולי אפרט על זה יותר בפעם אחרת, אבל יש לי בינתיים רק להגיד על זה, שזה קשה, זה לא הלך לי מן הסתם, וגם... הכישלונות הללו כנראה העצימו אצלי את תחושת הבלתי נראות יותר מהאפליקציות, כי שם זה נוכח מולי. טוב כבר אחרי שלוש בלילה מתי שאני מפרסם את זה, כדאי שאלך לישון, חפרתי.

מישהו קורא עד כאן? או מישהי קראה? אגב אני מקווה שלא יצא כאילו אני מתלונן יותר מדי על נשים, אני מעריך אתכן מאוד, זו קנאה במשהו שלא חוויתי. עצם זה שפונים אליכן. אני רואה מדי פעם צילומי מסך כאן ואת האינבוקסים עם מאות אם לא אלפי הודעות, הסטטיסטיקה כאן יותר גרועה מהאפליקציות כנראה, אבל אני רואה את זה ומן הסתם אין לי מושג איך להתנהל עם דבר כזה אבל אני מקנא כי אני פשוט שמח כשאני מקבל הודעה אחת. טוב כנראה "מקנא" זו לא המילה הנכונה, זה לא במשהו אמיתי יותר בפנטזיה, זה לא רציונלי. לא יודע, אני דיי פתטי אני מניח. בא לי להיות אני יותר טוב. עכשיו באמת אסיים ואלך לישון. לילה טוב או בוקר, מתי שקראתםן את המגילה הזו.

דיי נמאס לי כבר.

זהו.

.

.

.

מכירים את זה שאתם עייפים מדי מכדי לישון?

טוב, לא יודע אל מי אני מדבר, בעיקר לעצמי.

אין לי כוח לכלום.